1

לפניי בקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.

לאחר שעיינתי בבקשה נחה דעתי כי בין הצדדים סכסוך אשר במסגרתו נהגה המשיבה, בין היתר, בפעולות העולות כדי הטרדה על פי החוק, וכי קיים בסיס לסברה לפיה אלו עשויות לחזור על עצמן.

בנסיבות אלו שוכנעתי כי יש מקום ליתן צו האוסר על המשיבה או מי מטעמה לבצע את הפעולות שלהלן -

(1)   להטריד את המבקשת ובני משפחתה, בכל דרך ובכל מקום;

(2)   לאיים על המבקשת ובני ביתה;

(3)   לבלוש אחר המבקשת ובני משפחתה, לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם או מעשיהם, או לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת;

(4)   ליצור עם המבקשת ובני ביתה כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;

לא למותר לציין כי על הצדדים (ככל אזרחי המדינה) להמנע מכל פרסום העולה כדי פרסום של לשון הרע בהתאם לדין.

התרשמתי כי ריחוק בין הצדדים ייטיב עמם וימנע נקודת חיכוך נוספת, וכי בהתאמה זימונם לדיון כאן עלול להעצים את הסכסוך וללבותו, תחת שיידעך.

2

משכך פני הדברים איני קובעת לפי שעה דיון במעמד הצדדים בבקשה, ויובהר כי אין בהחלטה זו כדי לגרוע מזכותו של המשיב לעתור לקביעת דיון בבקשה בתוך 7 ימים ממועד קבלת הצו בידיו. דיון ייקבע אם תונח לפניי בקשה כאמור.

לפי שעה ועד החלטה אחרת אני קובעת כי הצו שניתן כאן יעמוד בתקפו למשך 90 ימים מהיום.

המזכירות תמציא העתק מהבקשה על נספחיה ומהחלטה זו למשיבה, באמצעות שליח מסירות.

ניתנה היום, ב' טבת תשפ"ב, 06 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.