1

לפני בקשה להבהרת ההחלטה שהתקבלה בתום הדיון שנערך ביום 11.9.22.

המשיב מתנגד לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובת המשיב, כמו גם בפרוטוקול הדיון, הגעתי למסקנה כי אמנם הפרוטוקול שנרשם אינו משקף במדויק את שהוסכם בדיון, ויש מקום להבהיר את הדברים וככל שנדרש אף לתקן את הפרוטוקול ואת ההחלטה.

מדובר בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת שהגיש המבקש כנגד המשיב. הצדדים הסכימו כי יינתן צו הדדי.

מהלך הדברים בעת הדיון היה כזה שבתחילה הוסכם בין הצדדים, כי יינתן צו הדדי "אשר אוסר על כל אחד מהצדדים או מי מטעמו, להטריד את הצד השני בכל דרך ובכל מקום, לאיים עליו, לפגוע בו, לפגוע ברכושו לרבות ברכב שלו, ולבלוש אחריו. האמור לעיל חל גם ביחס לילדיו הקטינים של המשיב".

לאחר שהושגה ההסכמה והדברים נרשמו בפרוטוקול ובהחלטה, ביקש המשיב להוסיף גם איסור הדדי של מי מהצדדים להיכנס לביתו או לחצריו של הצד השני. הכוונה היתה איסור על המבקש להיכנס לביתו של המשיב ואיסור על המשיב להיכנס לביתו של המבקש.

המבקש לא התנגד לכך, וכך הוסכם.

ההסכמה לא התייחסה לבית של אם ילדיו של המשיב (שהיא בת זוגו של המבקש), שם מתגוררים הילדים, אלא רק לבתיהם של הצדדים.

באופן לא מדויק הוספה התיבה: "להיכנס לביתו או לחצריו" לפני המשפט "האמור לעיל חל גם ביחס לילדיו הקטינים של המשיב", ולא אחריו.

2

טענת המשיב בתגובתו, כי בית המשפט הבהיר והסביר למבקש, כי "חל עליו איסור להיכנס לכל אחד מהבתים שהקטינים מתגוררים בהם" אינה נכונה. כאמור, דובר על איסור כניסה לבית של המבקש ולבית של המשיב, ולא לבית האם (שהמבקש הוא בן זוגה).

אם כן, מדובר בטעות לשון של מיקום התוספת בדבר "איסור כניסה לבית או לחצרים" בפיסקה. לבית המשפט נתונה הסמכות לתקן את הפרוטוקול ואת ההחלטה (סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, וכך אני מורה.

אשר על כן הפרוטוקול וההחלטה יתוקנו (ש' 10, 17 לפרוטוקול) כדלקמן:

"בהסכמת הצדדים ניתן צו הדדי, אשר אוסר על כל אחד מהצדדים או מי מטעמו, להטריד את הצד השני בכל דרך ובכל מקום, לאיים עליו, לפגוע בו, לפגוע ברכושו לרבות ברכב שלו ולבלוש אחריו. האמור לעיל חל גם ביחס לילדיו הקטינים של המשיב.

כמו כן אסור למי מהצדדים להיכנס לביתו או לחצריו של הצד השני".

ניתנה היום, כ"ו אלול תשפ"ב, 22 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.