1

בפניי בקשה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים - מחשב נייד (מקבוק) ומכשיר אייפון, שנתפסו מידי המשיב במסגרת חקירתו בגין עבירות מס.

ברקע הדברים, הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים ביום 02/11/21 בדיון שהתקיים בפני כב' השופט בן דור (ראה עמ' 3 לפרוטוקול הדיון הנ"ל). בעקבות ההסכמה התייצב המשיב ביום 28/11/21 במשרדי היחידה החוקרת, אולם התעוררה מחלוקת בנוגע לאופן בו ניתן ליישם את ההסכמה וזאת לאחר שהיחידה החוקרת עמדה על כך שכדי לבצע חיפוש מושכל וסלקטיבי בתכני הטלפון הנייד, יש תחילה (מסיבות טכניות) להעתיק את הטלפון כולו, ורק לאחר מכן ניתן לערוך את החיפוש. המשיב מתנגד לעריכת החיפוש באופן הזה וטוען שהדבר מנוגד להסכמה הדיונית.

בדיון בפניי חזרו הצדדים על עמדותיהם בנוגע לניסיון לממש את המתווה המוסכם, כאשר למרות שכל צד טוען פורמלית שהוא דבק בהסכמה, מעשית לא ניתן לממש אותה.

טענה נוספת שהעלה המשיב בדיון היא שמבדיקה שערך בחשבון גוגל שלו (במ/2) נראה כי מכשיר המחשב הנייד התפוס היה פעיל כ-10 ימים לאחר המועד בו התייצב במשרדי היחידה החוקרת, דבר הגורם לו לחשוד שהיחידה החוקרת חודרת לחומר המחשב שלא כדין ובעזרת הסיסמא שמסר במסגרת ההסכמה.

2

לאחר שהתברר לי כאמור שההסכמה הדיונית אינה ניתנת ליישום דה פקטו, דיוננו חוזר למסלול הפסד"פי הפורמלי של בדיקת הצורך בהמשך התפיסה. בדיקה זו מעלה כי יש מקום להיעתר לבקשה: מהדו"ח הסודי והחומר הנוסף שהוצג לי נראה כי החשד הסביר שריר וקיים והתפוסים נדרשים לצורך מיצוי ראיות מתוכם לקידום החקירה. המשיב כמובן אינו מחויב לשתף פעולה בדרך כלשהי עם הניסיון לחדור לחומרי המחשב שלו, אך המחיר לכך בשלב זה הוא המשך התפיסה.

אשר על כן תוקף ההחזקה בתפוסים מוארך כמבוקש ב- 180 יום שמניינם מתום תקופת התפיסה הקודמת.

אין בידי לברר את הטענה שנעשו ניסיונות לחדור לחומר המחשב שלא בנוכחות המשיב ושלא בהתאם להסכמה המקורית. עם זאת, למען הסר ספק, המבקשת אינה רשאית לחדור לחומר המחשב באמצעות סיסמאות שסופקו על-ידי המשיב ביום בו התייצב למשרדי היחידה החוקרת, זאת הואיל ומסירת הסיסמאות הייתה אך ורק במסגרת ההסכמה, שכאמור התפוגגה.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשפ"ב, 28 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.