1

לפניי בקשה נוספת שעניינה פרויקט נדל"ן "שפת אמת 8" בבית שמש (להלן: "הפרויקט").

כפי שתואר ופורט בהחלטות רבות קודמות, עסקינן בחקירה נרחבת ומורכבת של משטרת ישראל (יאל"כ - להב 433) בשיתוף עם רשות המסים ולפיכך, לא מצאתי להרחיב אודות החקירה ופרטיה, כמו גם אודות ההחלטות שניתנו בערכאות השונות עד כה, הן באשר לכלל המעורבים והן באשר למשיבה דכאן.

בקליפת האגוז יצוין כי ה"פרויקט" בו עסקינן, כולל שתי קומות מסחר ומעליהן עשרות דירות, אשר על פי החשד, בנייתו הינו תוצר של מעשי שחיתות ומרמה.

2

במקור, הוקצה המגרש לטובת הקמת "מוסד- מרכז תורני" לתועלת הציבור. בפועל, כאמור, הוקם במגרש פרויקט בן מספר קומות, הכולל מרכז מסחרי ו-60 דירות, בשלושה מגדלים, בני 5 קומות כ"א, הכוללים 4 דירות בקומה (בניגוד להיתר המקורי, שהתיר בניית 36 "דירות פנימייה" בלבד).

המבנה תפוס מאז שנת 2018 וזאת לטובת חילוטו העתידי/הריסתו, ככל וכך יוחלט ובהינתן העילה המניעתית, שלא לאפשר המשך ביצוע העבירות.

ביום 1.3.21 עתרה המבקשת להורות על הארכת תוקף החזקת תפוסים למשך 180 יום נוספים: מבנה הפרויקט, בו רכשה המשיבה 2 קומות המיועדות לשימוש מסחרי ומרפאות אשר שוויון מוערך בסכום של כ-20 מיליון ₪ וחשבון בנק בו תפוס סכום של כ-3.18 מיליון ₪ (להלן: "הנכסים").

בבקשתה להארכת תוקף, אישרה המבקשת כי אכן לא הגישה בקשה פורמלית בתום שישה חודשים כנדרש בחוק ולמעשה מאז 17.7.220, לא הוגשו בקשות להארכת תוקף החזקת התפוסים, אלא שהפנתה להלכה הפסוקה, לפיה לבית המשפט סמכות להאריך תוקף החזקה בתפוסים, אף אם זו התבקשה באיחור.

המבקשת הוסיפה, כי דיונים שונים שהתקיימו בפני הערכאות השונות, בדיוק על הנכסים דנא, מלמדים מכללא על הארכת תוקף התפיסה. עוד הדגישה המבקשת כי ממילא לא העלתה המשיבה, במהלך כל אותם דיונים, כשמונה במספר, טענות בנוגע להיעדר קיומה של החלטה המאשרת הארכת תוקף החזקת התפוסים, מאז חודש יולי אשתקד.

תשובת המשיבה, כותרתה "תשובה לבקשה לחידוש צו תפיסה", נפרסה על גבי עשרות עמודים, וסקרה את היסטוריית הפרשה ומעורבים בה, "מעגלים תכנוניים ותפיסתיים", כך הגדרתה, ופסיקות והחלטות שונות שהתקבלו בהליכים קשורים במהלך הדרך ובמסגרת הפרשה.

עוד שטחה המשיבה הסבריה באשר להיחלשות ראייתית בשלב הנוכחי - השלב שלאחר הגשת כתב החשדות, כן טענה לחלוף הזמן ולנזקים שנגרמו לה בינתיים, ולעיקרי שבטיעוניה, כך לטעמי בשלב זה, האיחור בהגשת הבקשה דנן, איחור הנמתח על פני תקופה של כתשעה חודשים, המצדיק לשיטתה את דחיית הבקשה.

3

דיון והכרעה

לאחר שקראתי את נימוקי הצדדים בבקשות ובתגובות, הקשבתי להמשך טיעוניהם לפניי ועיינתי בכתב החשדות, מצאתי לקבל את בקשת המדינה ולהאריך את תוקף החזקת התפוסים למשך 180 ימים נוספים.

צודקת המשיבה, עסקינן בבקשה אשר הוגשה שלא בהתאם לסד הזמנים הקבוע בחוק, ורחוק מכך.

אלא שהמבקשת צודקת גם היא: אכן קיימת בידי בית המשפט סמכות להאריך את תקופת תפיסה, גם כשזו לא הוארכה על ידי בית המשפט וטרם הוגש כתב אישום בתקופה זו - והכל כמובן בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל תיק ותוך איזון בין אינטרסים וזכויות שונות.

בתיק דנן, האיחור הוא משמעותי ורב ולמען האמת עסקינן באיחור הנמתח על פני כתשעה חודשים ואולם, מצאתי כי נימוקי המבקשת דווקא מתיישבים עם הזמן הרב שחלף עד שהוגשה בקשתה הנוכחית ובהתאם, מצאתי לקבל את טיעוניה באשר ל"בקשת המכללא", אשר התבססה על דיונים רבים ורציפים שהתקיימו לאורך התקופה בערכאות שונות בעניין המשיבה ונכסיה התפוסים וכל זאת, מבלי שנטענה כל טענה מצד המשיבה בכל הנוגע להיעדר קיומה של בקשה ו/או החלטה המתייחסת להארכת תוקף החזקת התפוסים.

לכל אורך הדרך נותר החשד הסביר כנגד המשיבה ובעת האחרונה, לאחר גיבוש כתב החשדות, אף התעצם והתגבר. אינני רואה שינוי כעת, לבטח לא היחלשות ראייתית המצדיקה שחרור הנכסים ובכלל זה חשבון הבנק התפוס, בהינתן שווי התפוסים, הנופל משמעותית משווי העבירות (ראו פרק חמישי בכתב החשדות).

כתב החשדות מלמד על קיומם של חשדות ישירים כנגד המשיבה; כתב החשדות מלמד כי המשיבה אינה בגדר רוכש תם לב; כך גם כתב החשדות מלמד על חלקו של אחד החשודים המרכזיים- מר לייב לודמן, המחזיק בחלק ניכר ממניותיה של המשיבה, בקידום הפרויקט הנגוע בשחיתות;

סיכומו של דבר, סבורני כי מכלול הנסיבות והנתונים, מובילים לקבלת הבקשה להארכת תוקף התפיסה וזאת למשך 6 חודשים נוספים, שתחילת מניינם החל מתאריך 1.3.21.

4

מסמכים שהוצגו לעיוני במהלך הדיון, יוחזרו לנציגי המדינה והמשיבה במזכירות בית המשפט, החל מתאריך 5.7.21.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשפ"א, 29 יוני 2021, בהעדר הצדדים.