ה"ת 48621/07/21 – מדינת ישראל- יחידה ארצית למאבק בפשיעה כלכלית-להב 433 ואח'… נגד אוסמה זיתונה,הנא זיתונה,עבד אל רחמן זיתונה,מוקד יפו שמירה ואבטחה בע"מ,זיתונה דר ואח'…
לפני: כבוד השופטת דורית סבן נוי
המבקשת: מדינת ישראל- יחידה ארצית למאבק בפשיעה כלכלית-להב 433
נ ג ד
המשיבים: 1. אוסמה זיתונה
2. הנא זיתונה
3. עבד אל רחמן זיתונה
8. מוקד יפו שמירה ואבטחה בע"מ
9. זיתונה דרייב בע"מ
10. זיתונה יזמות והשקעות בע"מ
11. אביאור גרין פאוור בע"מ
12. פ.ז.מ יזמות והשקעות בע"מ
13. היכל הנדל"ן בע"מ
4. דוד זתוניה
6. מוחמד זיתונה
בשם המבקשת: רס"ב אורטל גרנות גבאי, רס"ר יקיר הדר, נציג מע"מ- מר תומר רחמים ועו"ד לבנת כהן מטעם האפוטרופוס הכללי
בשם המשיבים 1-3, 8-11: עו"ד שילה ענבר ועו"ד שחר חצרוני
בשם המשיבים 4 ו-6: עו"ד שמעון טננבלט
החלטה
לפניי בקשה להארכת תוקף תפוסים (מוצגים ורכוש) מכוח סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969 (להלן: "פסד"פ"); סעיפים 21 ו-26 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס -2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") וסעיף 111 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975.
רקע ותמצית העובדות:
1. המשיב 1 הינו הבעלים של המשיבות 8-13 (להלן: "החברות"), המשיבה 2 היא אשתו של המשיב 1 והמשיב 3 הוא בנו של המשיב 1, עורך דין במקצועו. המשיב 4 הוא אחיו של המשיב 1 ועל פי החשד שימש כסמנכ"ל בחברת קוג'ק. המשיב 6 הוא בנו של המשיב 4.
2. ביום 8.6.21, נפתחה חקירה גלויה על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בשיתוף רשות המיסים ומשרד העבודה כנגד מספר חברות הפועלות בתחום השמירה והאבטחה וכנגד נותני שירותים פיננסים בחשד לביצוע עבירות מרמה; הפצת חשבוניות פיקטיביות; עבירות מס; עבירת איומים ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
3. על פי החשד, חברת השמירה והאבטחה "מוקד יפו" התקשרה עם חברות קבלניות לטובת מתן שירותי שמירה והתשלום נעשה בדרך של העברות בנקאיות. בפועל, חברת "מוקד יפו" לא ביצעה את עבודות השמירה, אלא התקשרה עם חברת "קוג'ק". גם חברה זו, לא ביצעה העבודות אלא, התקשרה עם חברת "מ.א. לייגר" והאחרונה התקשרה עם שתי חברות שונות, "סיירת חץ" ו"כח במדבר". החל משלב זה, מתחילה למעשה פעילות עבריינית כפי שיפורט להלן.
4. חברות "סיירת חץ" ו"כח במדבר" זייפו חשבוניות פיקטיביות, אשר יצאו מחברות קש או חברות מרומות שעל פי חומרי החקירה הגולמיים, אין קשר בינן לבין החשבוניות שהוצאו.
5. כחלק ממנגנון המרמה, חברות "סיירת חץ" ו"כח במדבר" משכו המחאות לטובת אותן חברות מרומות וחברות קש; בפועל, ההמחאות לא הגיעו למוטבים, אלא שנציגי חברות "סיירת חץ" ו"כח במדבר", ניכו ההמחאות שהן עצמן משכו בנש"פים שונים. חלק מהכספים שנמשכו שולמו כמשכורות לעובדים וחלקו האחר, הועבר לחשודים המרכזיים, העומדים בראש חברת "מוקד יפו" (המשיבה 8) וביניהם המשיב 1. לאחר הוצאת החשבונית הפקטיבית, נעשה רישום בספרים בגין אותה חשבונית כהוצאה ובאמצעות הפניה לנש"פים והפיכת ההמחאה למזומן, מאפשרים למעשה את הפעילות הפלילית האסורה.
6. עם הפיכת החקירה לגלויה נעצרו חשודים רבים, ביניהם המשיבים 1, 3 ו-4
7. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 28.3.22 נפתחה חקירה גלויה נוספת, במסגרתה נעצרו עשרות מעורבים בפרוץ המכונה "הראיסים", בחשד לניהול שמירה כפויה באתרי בנייה וסלילה בחלוקה לתאי שטח. על פי החשד, מערך החשבוניות הפיקטיביות איפשר קבלת כספים ותשלום במזומן, ללא הצהרה על הכנסות ומבלי שמשולמים המיסים.
8. במסגרת צווי תפיסה שהוצאו כדין נגד המשיבים, נתפס רכוש רב כפי שיפורט להלן (סומן במ/1ב'):
מהמשיב 1 , נתפסו שני כלי רכב בשווי מוערך של כ-571,000, כאשר רכב מסוג ריינג'רובר מ.ר. 176-53-502 (להלן: "הרכב") רשום על שמה של אשת המשיב (המשיבה 2). כלי הרכב שוחררו בתנאים; שמונה עשר נכסי נדל"ן בשווי מוערך של כ-26,000,000 ₪; יתרת חשבון בנק בבעלותו הפרטית של המשיב בסך 1,646,272 ₪ (חשבון הבנק שוחרר); שתי פוליסות ביטוח בסך של כ-900,000 ₪; כסף מזומן בסך של כ- 160,000 ₪. סך מסת התפוסים שנתפסו מהמשיב 1 לפי אומדן המבקשת עומד על סך כ-29,500,000 ₪.
מהמשיבות 8-12, חברות בבעלות המשיב 1, נתפסו כשישה נכסי נדל"ן בשווי מוערך של כ-13,000,000 ₪; חשבונות בנק כשסך היתרות שנתפסו נאמד בכ-7,000,000 ₪; תפוסים שנתפסו במסגרת צו יתרות עתידיות שמספרו 54719-05-21 (להלן: "צו יתרות עתידיות") הנוגע ליתרות של חברת "מוקד יפו" (המשיבה 8), סך של 7,321,791 ₪. סך מסת התפוסים שנתפסו מהחברות שבבעלות המשיב 1 נאמד בכ- 25,000,000 ₪.
מהמשיב 3 נתפס נכס נדל"ן בשווי מוערך של כ-450,000 ₪ ושעון מסוג ברייטלינג בשווי מוערך של כ-17,000 ₪.
מהמשיב 4 נתפסו שני כלי רכב בשווי מוערך של כ-708,000 ₪; חמישה נכסי נדל"ן בשווי מוערך של כ-8,500,000 ₪, חשבונות בנק ששוחררו וסך היתרות שנתפסו עומד על כ-319,523 ₪; שעון מסוג רולקס מוערך בשווי של כ-18,000 ₪; פוליסות ביטוח וקרן השתלמות בסך כולל של כ-363,000 ₪. סך מסת התפוסים שנתפסו מהמשיב 4 נאמד בכ-9,800,000 ₪.
מהמשיב 6 נתפסו נכס נדל"ן בשווי מוערך של כ-2,000,000 ₪ ויתרת חשבון בנק בסך של 139,084 ₪.
9. היקף שווי העבירה מוערך בסך כולל של 231,549,506 ₪.
10. במהלך החקירה הסמויה, הוצא צו מניעה (צ"א 10912-06-21) לעשות כל פעולה הנוגעת למניות החברות, כלפי 49 חברות בהן למשיב 1 יש חלק. (להלן: "צו המניעה").
11. ביום 5.9.21 אושרו הסכמות דיוניות בנוגע לתפוסים הכלכליים לפיהן, תוקף החזקת התפוסים יוארך למשך כשנה ועד ליום 1.8.22. במסגרת ההסכמות, שוחררו, בין היתר, כלי רכב בכפוף להפקדות, חשבון בנק של המשיבה 9 לרבות יתרה בסך 250,000 ₪. עוד הוסכם, כי צו היתרות העתידיות יעמוד בעינו והמבקשת תשלים את הליך הגבייה.
12. ביום 23.10.22 נדונו בקשת המדינה להארכת תוקף החזקת התפוסים ובקשת המשיבים 1 ו-8 למתן הוראות באשר למימוש צו היתרות העתידיות ולאופן בו נגבות יתרות החוב המוחזקות בידי צדדים שלישיים.
במסגרת הבקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים, כלל המשיבים התנגדו לבקשה מהטעמים של העדר מידתיות התפיסה, הפגיעה בזכות הקניין ובחופש העיסוק. כאשר המשיב 4 חלק על קיומו של חשד סביר. בכל הנוגע לתוקפו של צו המניעה, התבקש מטעם ב"כ המשיב 1 כי על בית המשפט לצוות על המבקשת לצרף את הצדדים השלישיים עליהם חל הצו, 49 החברות המופיעות בנספח א' לצו, כמשיבים לבקשה להארכת תוקף צו המניעה והמבקשת התנגדה לבקשה.
אשר לבקשה למתן הוראות, טענו ב"כ המשיבים 1 ו-8 כי יש להורות למבקשת להשלים את מימוש צו היתרות העתידיות או לחלופין, להורות על ביטול הצו ולאפשר למשיבה 8 לגבות את יתרת החובות העומדים לזכותה מהחברות ששמן אינו מוזכר בצו. לטענת המשיבים, קיימת מחלוקת בין הסכומים שנגבו על ידי המבקשת ליתרות הקיימות לזכות המשיבים. המבקשת מצדה, התנגדה לבקשה לביטול הצו. בתגובותיה בעל פה ובכתב, טענה כי הצו מומש במלואו והכספים הופקדו בקופת החילוט. לטענתה, המשיבה 8 רשאית לגבות הכספים מהחברות ששמן אינו מופיע בצו ולהעביר את הכספים לקופת החילוט.
בית המשפט (כב' השופט מלמד) אשר ליווה את החקירה מראשיתה, בהחלטה מפורטת קבע קיומו של חשד סביר בדבר מעורבותו של משיב 4 בחשדות הנחקרים.
לאחר שנתן דעתו לעוצמת החשדות; היקף שווי העבירות אל מול היקף שווי התפוסים; סיכוי ההרשעה והחילוט כשלנגד עיניו חזקת החפות, קבע כי קיימות עילות תפיסה המצדיקות הארכת תוקף החזקת התפוסים בשווי מלוא העבירות בכל הנוגע לחשודים מושא בקשה זו.
בהחלטה זו, הוארך תוקף החזקת מרבית התפוסים. במסגרת ההחלטה ובהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט על שחרור חשבון הבנק לרבות יתרות החשבון של המשיבה 12 ולמעט סך של 19,000 ₪, המהווים חלקו של המשיב 1.
אשר לבקשה לצירוף צדדים שלישיים המופיעים בצו המניעה, קבע כדלקמן:
"ככל וקיימים צדים שלישים (שלישיים) הקשורים למי מהמשיבות, הרי שצווי התפיסה אינם חלים לגביהם. תפיסת הרכוש הינה אך לגבי זכויותיו של המשיב 1 באותן חברות ולפיכך, חזקה על המבקשת שתיתן מענה לטובת המשך פעילותן העסקית של אותן חברות, ככל והדבר יידרש והכל (על) מנת לאפשר המשך פעילותן העסקית השוטפת". (עמ' 23 ש' 29-33 לפרוטוקול הדיון מיום 23.10.22).
אשר לבקשה למתן הוראות שעניינה גביית יתרת החובות מהחברות המופיעות בנספח א' לצו היתרות העתידיות קבע כדלקמן:
"חובות אשר על פי הנטען טרם נגבו על ידי המבקשת, חזקה על המבקשת שתציג לעיון המשיבים 1 ו-8, וזאת תוך 14 ימים מהיום את מסד הנתונים עליו נשען הליך הגביה. ככל ויתבררו אי התאמות ו/או פערים בין סכום החוב הנטען לסכום שנגבה בפועל, וככל והצדדים לא יגיעו למתווה לפיו יקודם הליך הגבייה, הרי שתימסר על כך הודעה וייקבע דיון בהתאם". (עמ' 35 ש' 11-15 לפרוטוקול מיום 23.10.22).
אשר לבקשה למתן הוראות בנוגע ליתרות חוב, ככל שאלה קיימות ואינן מופיעות בנספח א' לצו היתרות העתידיות, בהסכמת הצדדים, שוחרר חשבון הבנק של המשיבה 8, על מנת שתתאפשר גביית החובות על ידי המשיבים, ככל שאלה קיימים. (עמ' 35 ש' 6-9 לפרוטוקול מיום 23.10.22).
13. על החלטת בית המשפט מיום 23.10.22 הוגש ערר מטעם המשיב 4, לבית המשפט המחוזי מרכז (ע"ח 45694-11-22 זיתונה ואח' נ' משטרת ישראל/ יאל"כ) אשר נדחה בהמלצת בית המשפט. (החלטה מיום 2.1.23).
14. בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 23.10.22, הוגשה מטעם המשיבים 1 ו-8 בקשה למתן צו לפי פקודת בזיון בית משפט ולמתן החלטה בבקשה למתן הוראות מיום 29.6.22 וזאת לאור העובדה שבניגוד להחלטת בית המשפט, מסד הנתונים עליו נשען הליך הגבייה של צו היתרות העתידיות לא הועבר למשיבים. בנוסף עתרו ב"כ המשיבים, כי בית המשפט יקבע שצו היתרות העתידיות פקע וזאת, בהינתן הצהרת המבקשת שהצו מומש במלואו ושמכאן ואילך, רשאית המשיבה 8 לגבות בעצמה כל חוב שלא נגבה על ידי המבקשת. המבקשת מצדה, התנגדה לבקשה. לטענתה, מסד הנתונים אשר על בסיסו בוצעה הגבייה הוא צו היתרות העתידיות ומסמכים הועברו לב"כ המשיבים. המבקשת בתגובתה בכתב מיום 30.11.22, חזרה על הטענה כי הצו מומש במלואו וכלשונה בסעיף 15 לתגובה: "מבדיקה שערכה היחידה לא קיימים פערים בתשלומים אלו והחברות שילמו את כל היתרות בהתאם לאמור בצו". כך גם בדיון שהתקיים לפני כב' השופט מלמד, חזרה המבקשת על כך שמבחינתה הצו מומש במלואו. במעמד הדיון נזנחה הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט.
15. בית המשפט (כב' השופט מלמד) בהחלטתו מיום 15.1.23, דחה הבקשה לקביעה לפיה המשיבים רשאים לגבות כל חוב שלא נגבה באמצעות המבקשת. בהחלטתו קבע, שעסקינן בסעד הצהרתי שכן עסקינן בסעד החורג מדיני התפיסה. עוד נקבע, כי ככל שמגיעים למשיבים כספים מצדדים שלישיים ששמן מופיע בנספח א' לצו, חזקה על המשיבים שיפעלו לגבייתם כדין ובוודאי כאשר המבקשת, הביעה עמדתה כי אינה מתנגדת לכך שתבוצע פנייה נקודתית מטעם המשיבים לאותן חברות, לצורך בדיקת הפערים הנטענים על ידה. עוד נקבע: "עם תגובתה ההגונה של המשיבה (המדינה), לפיה פעלה על פי החלטת בית המשפט ומימשה עד תום את בקשת התפיסה שהגישה- מוצתה הבקשה."
16. ביום 1.2.23 הסתיים תוקף החזקת התפוסים ומכאן הבקשה שלפניי.
תמצית טענות הצדדים
ב"כ הצדדים טענו בכתב ובעל פה להלן יובאו עיקרי טיעוניהם:
טענות ב"כ המשיבים 1-3, 8-12:
17. ב"כ המשיבים, הסכימו לצורך הדיון בלבד, על קיומו של חשד סביר ומיקדו טענותיהם למידתיות התפיסה, בהינתן חלוף הזמן מאז הפיכת החקירה לגלויה, כ-23 חודשים; לחלוף הזמן מאז הגשת הבקשה ועד לקיום דיון לגופו של עניין נוכח העובדה שהבקשה הוגשה יומיים לפני תום פקיעת המועד; לחלוף הזמן שצפוי לחלוף עד להגשת כתבי האישום בפרשה ועד להכרעת הדין; למצוקה הכלכלית שנבעה כתוצאת תפיסת מלוא הנכסים ולכך שאין להסתפק בסכומים ששוחררו (250,000 ₪) ובכך שהמשיבה 9 חזרה לפעילות.
18. ב"כ המשיבים לא עמדו על שחרור התפוסים שנתפסו מידי המשיב 3, בהינתן העובדה שמדובר בחלק שולי ביחס לתפיסה. לצד התנגדותם הכללית להארכת תוקף התפיסה, עתרו להורות על שחרור סך של מיליון ₪ על מנת לאפשר המשך קיום של בני המשפחה.
19. ב"כ המשיבים התנגדו להארכת תוקף החזקת הכספים שהופקדו לטובת שחרור הרכב הרשום על המשיבה 2 וצו איסור הדיספוזיציה. בטיעוניהם בכתב, הפנו לכך שהרכב רשום על שם המשיבה 2 ולפיכך יש להורות על שחרורו. במעמד הדיון, נזנחה טענה זו.
20. ב"כ המשיבים חזרו על עתירתם להורות על צירוף צדדים שלישיים כמשיבים לבקשה להארכת תוקף צו המניעה להעברת המניות. לטענתם, הגם שניתנה החלטת בית המשפט (כב' השופט מלמד) לפיה הצו חל על המשיב 1 בלבד ולא על כלל החברות, נוסח הצו לא תוקן ברשם החברות. לפיכך, לטענתם יש להורות על צמצום הצו.
21. אשר לצו היתרות העתידיות, הסכימו ב"כ המשיבים להארכת תוקף החזקת היתרות שנתפסו כתוצאה ממימוש צו זה, אך התנגדו להארכת תוקף הצו וזאת בהינתן העובדה שהמבקשת בעצמה, הצהירה שמימשה את הצו ולא נותרו יתרות עתידיות לגבייה. לפיכך, לדידם אין מקום לאשר הארכת תוקף הצו.
טענות ב"כ המשיבים 4 ו-6:
22. ב"כ המשיבים, מיקד טיעוני באשר למשיב 4 בלבד. לטענתו, כפי שטען בבקשות קודמות, לא קם חשד סביר הקושר את המשיב 4 לעבירות המיוחסות לו. ב"כ המשיב 4 גורס כי המשיב אינו מסוגל לבצע את העבירות המיוחסות לו, שכן אינו יודע קרוא וכתוב. עוד נטען, שהמבקשת בעצמה כינתה את המבקש בכינויים שונים בבקשותיה.
23. ב"כ המשיב 4 הפנה לחקירת בתו של המשיב 1, סיביל, לטענתו ככל שבית המשפט יקרא גרסה זו, ייחשף לחלקו של המשיב.
24. עוד נטען מפי ב"כ המשיב 4, כי כל חטאו של המשיב, היא העובדה שהוא אחיו של המשיב 1. לטענתו, יש בפער בין מסת התפוסים שנתפסה מידי המשיב 1 למסת התפוסים שנתפסה ממשיב זה, כדי ללמד על הפער בין חלקם ולכך שיש להורות על שחרור התפוסים של משיב זה. לטענתו הרכוש התפוס נרכש לפני שנים רבות ומטעם זה יש להורות על שחרורו.
טענות המבקשת:
25. המבקשת עתרה להארכת תוקף החזקת כלל התפוסים ובכלל זה, צו היתרות העתידיות וצו המניעה למשך 180 ימים נוספים. לטענתה, בית המשפט קבע בהחלטות קודמות קיומו של חשד סביר באשר למשיבים 1, 3 ו-4 שהינם חשודים מרכזיים בפרשה. המבקשת טענה לקיומן של עילות תפיסה ולכך שהיקף שווי העבירה עולה עשרות מונים על היקף שווי התפיסה.
26. לטענת המבקשת, מדובר בחקירה מורכבת ומסועפת, הכוללת ריבוי מעורבים, בהיקף עצום של נחקרים תחת אזהרה ובחומרי חקירה רבים. המבקשת הפנתה לכך שהתקיימו מספר רב של דיונים ונדונו מלוא הטענות שנטענו על ידי ב"כ המשיבים והוכרעו על ידי בית המשפט בהחלטות קודמות ומשכך, אין מקום לדון באותן טענות מחדש ובפרט, שעה שב"כ המשיבים 1-3, 8-13 לא עררו על ההחלטות ולדידה יש למקד הטיעון בשאלת חלוף הזמן.
27. אשר לרכב הרשום בבעלות המשיבה 2- נטען כי הגם שהרכב רשום על שם המשיבה 2, מחומרי החקירה ניתן ללמוד שמדובר ברכב יוקרה שנרכש מכספיו של המשיב 1 ויובא באמצעות חברה בבעלותו.
28. אשר לצו המניעה לחברות- המבקשת התנגדה לצירוף צדדים שלישיים לבקשה. המבקשת מתנגדת לצמצום הצו ולשיטתה יש להותיר את הניסוח הקיים כפי שהוא. המבקשת הצהירה בפרוטוקול הדיון כי הצו חל על המשיב 1 בלבד וחלקו בחברות המופיעות בבקשה.
29. אשר לצו היתרות העתידיות- המבקשת חוזרת על עמדתה כי הצו מומש במלואו. לצד זאת, עתרה להארכת תוקף הצו ולו מהטעם שככל שקיימים חובות נוספים של החברות המופיעות בצו, הרי שיגבו על ידי המשטרה ולא על ידי המשיב 1.
30. המבקשת גורסת כי קם חשד סביר הקושר את המשיב 4 לעבירות הנחקרות. לטענתה, הגם שהמשיב 4 לא רשום כבעליה של חברת קוז'ק, הינו בעל תפקיד מרכזי בחברה ולא ניתן להפרידו מהמשיב 1. המבקשת הפנתה לחומרי חקירה המצביעים על חלקו של המשיב 4. עוד נטען כי מסת התפוסים שנתפסה מידי המשיב 4 נופלת משמעותית מהיקף שווי העבירה.
31. המבקשת הודיעה כי התיק מלווה על ידי פרקליט, החקירה הסתיימה וביום 12.1.23 התיק הועבר לידי פרקליטות לצורך קבלת החלטות. עוד עלה כי בחודשים הקרובים יופצו מכתבי שימוע. המבקשת הגישה מכתב מהפרקליט המלווה נושא תאריך 2.5.23 (סומן במ/1א') ובו צוין כי בעת הזו, הפרקליטות מצויה בשלב מתקדם של לימוד חומרי החקירה ופרק הזמן המבוקש סביר בנסיבות תיק זה.
32. המבקשת התנגדה לשחרור מיליון ₪ נוספים. לטענתה, בתיק זה שוחרר סך של 250,000 ₪ וחשבונות בנק לצורך המשך קיום בני המשפחה. עוד נטען, שלא הוגשה בקשה לצורכי מחייה בליווי תצהיר כמקובל.
33. במהלך הדיון ולאחריו, המבקשת העבירה לידי דו"ח סודי המפרט את עיקרי החשדות, חומרי חקירה גולמיים רלוונטיים התומכים בדו"ח הסודי והמבססים את העבירות.
דיון והכרעה:
חשד סביר והיקף שווי העבירות
34. בפתח הדברים ייאמר, כי תיק החקירה מוכר לי במסגרת דיונים שהתקיימו בפניי במסגרת בקשות להארכות תוקף תפוסים של מעורבים נוספים בפרשה. ב"כ המשיבים 1-3, 8-13 אינם חולקים על קיומו חשד סביר (לצורך הדיון) והיקף שווי העבירה. יחד עם זאת, עיינתי בדו"ח הסודי וחומרי החקירה הגולמיים שהונחו לעיוני ושוכנעתי כי קם חשד סביר בעוצמה מספקת לעת הזו והיקף שווי העבירה נאמד בסך של 231,549,506 ₪.
35. בנוגע למשיב 4- לאחר שעיינתי בדו"ח הסודי (סומן במ/1), בחנתי את חומרי החקירה הגולמיים אשר מרביתם סומנו אף על ידי כב' השופט מלמד (סומנו במ/2 - במ/35), נחה דעתי כי עלה בידי המבקשת לבסס חשד סביר הקושר את המשיב 4 לביצוע העבירות הנחקרות.
אשר לחלקו של המשיב 4 בחברה, אפנה בפרט למסמכים אותם סימנתי במ/19 עמ' 3 שורה 51 ואילך, עמ' 5 ש' 123 ואילך, עמ' 6 ש' 126-127, עמ' 9, עמ' 11, עמ' 15 ש' 404-409; במ/22, במ/24 עמ' 4 ש' 126-136, עמ' 5 ש' 156-157, במ/28 עמ' 6 ש' 135-137. לא נעלמו מעיניי טענות ב"כ המשיב 4 ואף עיינתי בחומרים אליהם הפנה, סומנו במ/29 ובמ/32, אולם אינני סבורה שיש בהם כדי לפגוע בעוצמת החשד הסביר נכון לעת הזו.
36. כמו כן שוכנעתי, כי המבקשת הוכיחה את היקף שווי העבירה הנטען (ראה מסמכים אותם סימנתי-במ/36- במ/39 ומסמכים אותם סימנתי במ/26, במ/ 27 עמ' 3-4, ש' 69-72 בנוגע לזהות המשיבה 8 עם חברת קוג'ק).
37. היקף שווי העבירה עומד על סך 231,549,506 ₪ (אשר לתחשיב, ראה מסמכים המסומנים במ/36-במ/39).
הרכב שבבעלותה של המשיבה 2:
38. המשיבה 2, אשת המשיב 1, למעשה טוענת לזכות ברכב הרשום בבעלותה. כאמור, עסקינן ברכב אשר שוחרר בתנאים מגבילים, ביניהם הפקדת מזומן בסך 107,000 ₪. יוער, כי טענה זו נטענה בטיעונים בכתב, אך נזנחה במעמד הדיון.
39. כנקבע בפסיקה, ניתן להורות על חילוט רכוש הרשום על אדם אחר שאינו הנאשם כאשר הנאשם מימן את רכישתו (בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון (31.10.17)). עיון בהודעת המשיבה 2 (סומנה במ/40) מלמד כי הרכב נקנה על ידי המשיב 1, כך גם כספי הביטוח שולמו על ידו. זאת ועוד, מחומרי החקירה עולה כי יצאו תלושי שכר מהמשיבה 8 למשיבה 2, הגם שבפועל המשיבה 2 לא עבדה במשיבה 8 ולא בחברת קוג'ק (ראה מסמך המסומן במ/28, עמ' 10 ש' 275-276).
עילות התפיסה ומידתיות
40. בהתאם לסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, ניתן להורות על חילוט רכוש בשווי הרכוש בו נעברה העבירה. כנקבע בפסיקה, לצו החילוט תכלית הרתעתית עתידית לעבריין ולגרום לכך כי "לא יצא חוטא נשכר" ותכלית בעלת אופי קנייני- "הוצאת בלעו של הגזלן מפיו".
41. הסעד הזמני נועד למנוע הפקת תועלת מן הרכוש שהושג בעבירה ושימור מצבת הנכסים, באופן שניתן יהא לבצע את צו החילוט ככל שיורשע החשוד בדין. כנקבע בפסיקה, ניתן להחזיק בתפוסים, כסעד זמני, עד מלוא שווי העבירות, לצורך חילוטם העתידי ככל שיוגש כתב אישום והחשוד יורשע בדין. יתרה מכך, נקבע לא אחת, כי חילוט מלוא סכום העבירה הנו הכלל וחריגה מכך, מחייבת נימוקים מיוחדים שעל בית המשפט לפרטם. (ראו למשל: ע"פ 1872/16 דז'לטי נ' מדינת ישראל (18.5.2017); ע"פ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד (8.4.2017) ע"פ 7701/17 סנדלר נ' מדינת ישראל (23.10.2017)).
42. אכן, ישנם מקרים בהם הורה בית המשפט, בתום ההליך ולאחר הרשעה על חילוט מלוא הסכום שנתפס (ראה עניין דז'לטי) ולעיתים מורה על חילוט חלקי מ"נימוקים מיוחדים" (ראו למשל ע"פ 3752/19 מדינת ישראל נ' זידאן (27.1.2020)).
43. יחד עם זאת, הבקשה למתן סעד זמני, מהווה צעד דרסטי, הפוגע בצורה קשה בזכות הקניין ולפיכך, שומה על בית המשפט לנקוט במשנה זהירות, בהינתן קיומה של חזקת החפות העומדת לחשוד והאפשרות שלא יוגש כנגדו כתב אישום או כי לא יורשע בדין. זאת ועוד, על בית המשפט לבחון את מידתיות התפיסה, ועליו לנקוט, ככל שניתן באמצעים חלופיים לתפיסת הרכוש, שפגיעתם בקניינו של החשוד פחותה.
בבואו של בית המשפט לבחון את מידתיות התפיסה, עליו לשקול את פוטנציאל החילוט; קצב התקדמות החקירה; פרק הזמן שחלף מאז מועד התפיסה ופרק הזמן שצפוי לחלוף [ע"פ 80/19 מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.8.2019); ועניין סיטבון]. אדגיש, כי בעניין מאיר שאיבות, צומצם היקף התפיסה הזמנית בשל חלוף הזמן, במקרה זה הרכוש היה תפוס מזה חמש שנים. מקרה זה, אינו דומה למקרה שלפניי, בו חלפו כ-23 חודשים ממועד התפיסה.
44. במקרה שלפניי, שווי מצבת הנכסים התפוסים נופל מהיקף שווי העבירות. אומנם מדובר בחקירה הנמשכת מזה קרוב לשנתיים ואולם, עסקינן בחקירה מסועפת ומורכבת, של ריבוי מעורבים ובעלת היקף עצום של חומרי חקירה. המבקשת הצהירה כי החקירה הסתיימה, התיק הועבר לפרקליטות ביום 12.1.23 ובחודשים הקרובים יופצו מכתבי שימוע.
45. לפיכך, בהינתן עוצמת החשד הסביר; אופי העבירות וסיכויי ההרשעה, כאשר אינני מתעלמת מפרק הזמן שחלף לרבות פרק הזמן שחלף מאז הגשת הבקשה, באתי לכלל מסקנה כי ראוי לאפשר למבקשת להמשיך ולהחזיק בתפוסים והמוצגים לפרק הזמן המבוקש. עם זאת, נוכח האמור בדו"ח הסודי ובמכתב הפרקליט המטפל בתיק, מצופה מהמבקשת שבפרק זמן זה, תתקבל החלטה בעניינם של המשיבים 1,3 ו-4 ואף יועברו לעיונם כתבי חשדות, ככל שההחלטה תהא העמדתו לדין.
46. אשר לבקשה לשחרור מיליון ₪ לצורכי מחייה וקיום המשפחה- המדובר בבקשה כוללנית, שלא נתמכה בראיות למעט מאזן בוחן של המשיבה 9, לא נתמכה בתצהיר, משכך ובהתבסס על כלל הנימוקים עליהם עמדתי, לא מצאתי להיעתר לסעד המבוקש.
הבקשה להוספת צדדים שלישיים בנוגע לצו המניעה למניות החברות- צ"א 10912-06-21
47. ייאמר תחילה כי ב"כ המשיב 1 אינם מייצגים צדדים שלישיים, כך שאינני סבורה שתפקידם לעתור להוספת הצדדים השלישיים כמשיבים. ככל שבקשה כזו קיימת עליה להיות מוגשת מטעם החברות עצמן.
48. שנית, בקשה זו נדונה ונדחתה על ידי בית המשפט (כב' השופט מלמד) ראה החלטה מיום 23.10.22. לצד זאת, נקבע כי תפיסת הרכוש הינה אך ורק לגבי זכויותיו של המשיב 1 באותן חברות.
49. עיון בצו המניעה מלמד כי נוסח הצו כללי ואינו מייחד את ההגבלות החלות בו על זכויותיו של המשיב 1 בלבד, אלא כולל את כלל בעלי המניות.
50. נוכח האמור, שוכנעתי כי הצדק עם ב"כ המשיב 1 וכי החלטת כב' השופט מלמד מיום 23.10.22 מהווה חלק בלתי נפרד מצו המניעה. לפיכך, אני מורה על הארכת תוקף צו המניעה בכפוף לתנאי שנקבע על ידי כב' השופט מלמד, לפיו תפיסת הרכוש הינה אך ורק לגבי זכויותיו של המשיב 1 בלבד.
הבקשה להארכת תוקף צו היתרות העתידיות - צ"א 54719-05-21
51. צו היתרות העתידיות נחתם ביום 27.5.21. המבקשת, בתגובותיה בכתב ובמהלך הדיונים שהתקיימו לפני כב' השופט מלמד ולפניי, שבה והצהירה כי צו היתרות מומש במלואו ולא נותרו יתרות נוספות לגבייה. לטענתה, יש מקום להאריך את צו היתרות העתידיות ולו בשל החשש שמא ישנן יתרות שלא שולמו, שאז ככל שאלא קיימות, עליהן לעבור לקופת החילוט.
52. המבקשת לא הציגה אינדיקציה מצדה, לפיה ישנן יתרות עתידיות שלא שולמו, ההפך במסגרת הדיונים שהתקיימו לפני כב' השופט מלמד (פרוטוקולים מיום 14.9.22, 23.10.22 ו-28.12.22) וכך גם בדיון שלפניי שבה וטענה כי סיימה לממש את הצו. בהינתן האמור, אף בהחלטת כב' השופט מלמד נקבע, כי ככל שישנן יתרות נוספות שהמבקשת לא דאגה לגבותן, חזקה על המשיב 1 שיפעל לגביית היתרות כדין.
53. נוכח כל האמור ובהינתן הצהרת המבקשת לפיה הצו מומש במלואו, אני מקבלת את עמדת ב"כ המשיבים 1 ו-8, כי אין מקום להורות על הארכת תוקף צו היתרות העתידיות ולהסתפק בהארכת תוקף החזקת התפוסים שנגבו מכוחו, כ-7,321,791 ₪ למשך 180 ימים נוספים החל מיום 1.2.23.
54. בשולי החלטתי, מצאתי להעיר למבקשת כי אין זה ראוי להגיש בקשה להארכת תוקף תפוסים יממה עובר לפקיעת המועד ומצופה שהדבר לא ישנה מכאן ולהבא.
סוף דבר
55. מורה על הארכת תוקף החזקת התפוסים והמוצגים למשך 180 ימים נוספים מיום 1.2.23.
56. מורה על הארכת תוקף צ"א 10912-06-21 בכפוף לכך שיחול על זכויותיו של המשיב 1 בלבד, כפי שנקבע בהחלטת כב' השופט מלמד.
57. דוחה את הבקשה להארכת תוקף צ"א 54719-05-21. למען הסר ספק, מורה על הארכת החזקת סך היתרות שנתפסו מכוח צו זה, למשך 180 ימים נוספים מיום 1.2.23
58. החלטתי בכל הנוגע לצו היתרות העתידיות תכנס לתוקף החל מיום 18.5.23 וזאת על מנת לאפשר ליחידה החוקרת להשיג על ההחלטה.
59. דו"ח סודי וחומרי החקירה הגולמיים יוחזרו למבקשת באמצעות מזכירות בית המשפט.
ניתנה היום, י"ז אייר תשפ"ג, 08 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
