1

בפניי בקשה להשבת שטיח תפילה, כיפה ערבית, שלושה פריטי לבוש ערבים וכובע מצחייה עם כיתוב בערבית (להלן: "התפוסים") אשר נתפסו עוד ביום 15.12.21.

1.     ביום 15.12.21 נחקר המבקש ביחד עם אחרים בחשד להתנהגות העלולה להפר שלום ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והפרת הוראה חוקית.

2.     ב"כ המבקש טען כי אין ולא יכולה להיות עילה כלשהי לתפיסת התפוסים זאת כפי שפירט הן בכתב והן בע"פ במועד הדיון במעמד הצדדים עוד טען כי המבקש מלמד ערבית ואיננו קשור לתנועה אשר בגינה עולה החשד כי פועלת להכנסת "מסתערבים" לשטח הר הבית וזאת במטרה להפר את שלום הציבור.

3.     מנגד וכפי העולה מתגובת המשיבה, המבקש פורסם בכלי התקשורת כמדריך ומוביל פעילים כיצד ניתן "לעקוף" את הוראות כוחות הביטחון בכניסה להר הבית. עוד נטען על ידי המשיבה כי קיים סיכון לשימוש בתפוסים לביצוע עבירות בעתיד באם ויוחזרו למבקש, כאשר מדובר בתפוסים שיש בהם כדי לסכן את שלום הציבור או ביטחונו בפרט בתקופה בה אנו מצויים.

2

4.     נציג המשיבה הצהיר במהלך הדיון כי לא תיטען על ידו טענה בדבר כלל הראיה הטובה ביותר בשום שלב או ערכאה, לאחר שיוחזרו למבקש התפוסים.

5.     לאחר שמיעת הצדדים ועיון בתיק החקירה הרי שחומר הראיות שבידי המשיבה מקים חשד סביר המצדיק בעוד החקירה מתנהלת, את הארכת תפיסתם על ידי המשיבה.

6.     אומנם סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי מורה, כי אם המשיבה בענייננו מעוניינת להמשיך להחזיק בחפץ שנתפס, עליה להגיש בקשה מתאימה לבית משפט השלום, אשר חלה עליו החובה בבואו לדון בבקשה לאזן בין זכות החשוד לקניין לבין צרכי הציבור, לעניין זה ראה אשר נקבע בבש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 464 (2000),

אך משעה שהבקשה הוגשה על ידי המבקש ולא על ידי המשיבה, שכן טרם הגיעו לסיומם  180 הימים העומדים לרשותה (להלן: "התקופה") איני רואה, כעת, מקום להורות על השבתם של התפוסים, שכן יש לאפשר למשיבה למצות את חקירתה בתיק לכל הפחות עד סיומה של התקופה. דהיינו עד ליום 15.06.22.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

תיק החקירה יוחזר לידי המשיבה, בתיאום עם המזכירות ובאמצעותה.

ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"ב, 06 יוני 2022, בהעדר הצדדים.