1

­­לפני:                                       כבוד השופטת דורית סבן נוי

 

­­

 

המבקשת:                              מדינת ישראל- יחידה ארצית למאבק בפשיעה כלכלית-להב 433

 

                                                                        נ ג ד

 

המשיבים:                              1. מ.א. לייגר בע"מ

                                                2. אימן אנטילי

                                                3. קאפי אנטילי

                                                4. מוסא אנטילי

                                                5. אימאן אנטילי

 

 

 

בשם המבקשת:                     רפ"ק רעות ענוים, רס"מ אורטל גרנות ורס"ר יקיר הדר

בשם המשיבים 1,2,4:           עו"ד תמיר קלדרון

בשם המשיבה 3:                    עו"ד יוסי חמצני

בשם המשיבה 5:                    עו"ד תמיר סלומון

 

 

החלטה

 

לפניי בקשה שלישית להארכת תוקף תפוסים (מוצגים ורכוש) מכוח סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969 (להלן: "פסד"פ"); סעיפים 21 ו-26 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס -2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") וסעיף 111 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975.

 

רקע

 

1.       המשיב 2 הוא הבעלים של חברת "מ.א. לייגר בע"מ" (המשיבה 1). המשיבה 3 היא גרושתו של המשיב 2, המשיב 3 הוא בנו של המשיב 2 והמשיבה 5 היא אחותו של המשיב 2 ועבדה בחברה.

 

2

2.       ביום 8.6.21, נפתחה חקירה גלויה על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בשיתוף רשות המיסים ומשרד העבודה נגד מספר חברות הפועלות בתחום השמירה והאבטחה וביניהן המשיבה 1 ונגד נותני שירותים פיננסים.

 

3.       במסגרת החקירה הגלויה, נעצרו המשיב 2, 4 ו-5 ומעורבים נוספים, בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; רישום כוזב במסמכי תאגיד; שימוש במסמך מזויף; קשירת קשר לביצוע פשע; עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; איומים; סחיטה באיומים; עבירות לפי פקודת מס הכנסה; עבירות לפי חוק המע"מ והעסקת שומר שאינו בעל רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה.

 

4.       על פי החשד, חברת השמירה והאבטחה "מוקד יפו" התקשרה עם חברות קבלניות לטובת מתן שירותי שמירה והתשלום נעשה בדרך של העברות בנקאיות. בפועל, חברת "מוקד יפו" לא ביצעה את עבודות השמירה, אלא התקשרה עם חברת "קוג'ק". גם חברה זו, לא ביצעה העבודות אלא, התקשרה עם חברת "מ.א. לייגר" (המשיבה 1) והאחרונה התקשרה עם שתי חברות שונות, "סיירת חץ" ו"כח במדבר". חברות "סיירת חץ" ו"כח במדבר" זייפו חשבוניות פיקטיביות, אשר יצאו מחברות קש או חברות מרומות שעל פי חומרי החקירה הגולמיים, אין קשר בינן לבין החשבוניות שהוצאו. עוד נטען, כי המשיב 2 באמצעות החברה שבבעלותו, המשיבה 1, הפיץ חשבוניות פיקטיביות, הגיש דו"חות כוזבים וביצע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, תוך הצגת מצגי שווא כלפי הרגולטורים השונים.

 

5.       היקף שווי העבירה מוערך בסך של למעלה מ-200 מיליון ₪.

 

6.       במסגרת צווי תפיסה שהוצאו נגד המשיבים, נתפסו מוצגים רבים ותפוסים כלכליים מכלל המשיבים כמפורט להלן:

 

            תפוסי המשיבה 1- מ.א. לייגר בע"מ והמשיב 2 איימן אנטילי:

א.    נכס נדל"ן המוערך בשווי של כ-725,000 ₪, לאחר קיזוז משכנתא וחלקה של המשיבה 3.

ב.      רכב מסוג סקודה, ל.ז. 668-962-01 בבעלות המשיבה 1, שווי מוערך 146,000 ₪ - הופקד סך 43,980 ₪ לטובת שחרור הרכב.

ג.       רכב מסוג טויוטה, ל.ז. 217-632-02 בבעלות המשיבה 1, שווי מוערך 105,000 ₪ - הופקד סך 31,500 ₪ לטובת שחרור הרכב.

3

ד.      אופנוע מסוג ימאהה, ל.ז. 415-060-02 בבעלות המשיב 2, שווי מוערך 91,000 ₪ - הופקד סך 27,300 לטובת שחרורו.

ה.     5 חשבונות בנק של המשיבה 1- סך יתרות עדכנית ליום התפיסה בכל החשובונות-448,129 ₪.

ו.       חשבון בנק של המשיב 2 - החשבון שוחרר, יתרה בסך 59,120 ₪ הופקדה לחשבון המשטרה.

ז.       חשבון בנק של משיב 2 תפוס, על פניו ללא יתרות בשל חובות לבנק.

ח.     חשבון בנק על שם חברת אבטחה בטוחה- החשבון שוחרר, יתרה בסך 4,226 ₪ הופקדה בחשבון המשטרה.

ט.    פוליסת ביטוח בחברת הפניקס על שם המשיב 2, על סך 1,522 ₪.

י.       צו איסור דיספוזיציה על מניות המשיב 2 בחברה (המשיבה 1).

יא.  צו יתרות עתידיות, סך הכספים שנאספו לטובת המשיבה נכון ליום 22.8.21 - 189,350.64 ₪.

יב.   שני שעונים שטרם נמסרה הערכת שווי לגביהם.

יג.    יתרת חשבון בנק על שם חנאן אנטילי, בתם של המשיבים 2 ו-3. ביום 12.3.22 הורה בית המשפט (כב' השופט מלמד) על שחרור סך 100,000 ₪. נכון לעת הזו, יתרת התפוס עומדת על סך 296,613 ₪.

 

תפוסי המשיבה 3, קאפי אנטילי:

 

א.    רכב מסוג ריינג' רובר, ל.ז. 371-488-02- שווי מוערך בסך 433,500 ₪ - הופקד סך של 130,050 ₪ לטובת שחרורו.

ב.      יתרת חשבון בנק ששוחרר על סך 309,908 ₪ המופקדים בחשבון המשטרה.

 

תפוסי המשיב 4, מוסא אנטילי:

א.    רכב מסוג אאודי, ל.ז. 370-707-01, שווי מוערך בסך 252,954 ₪- הופקד סך של 75,886 ₪ לטובת שחרורו.

ב.      יתרת חשבון בנק ששוחרר בסך 111,655 ₪ שהופקדו בחשבון המשטרה.

 

תפוסי המשיבה 5, אימאן אנטילי:

4

רכב מסוג קרייזלר, ל.ז. 727-712-01, שווי מוערך בסך 234,500 ₪. הופקד סך של 70,350 ₪ לטובת שחרורו.

 

סך מסת התפוסים על פי אומדן המבקשת, עומד על כ-3 מיליון ₪. [ראה מסמך המסומן במ/2 ].

 

אשר למוצגים התפוסים, ב"כ המשיבים הסכימו להארכת תוקף כלל המוצגים למשך 180 יום מיום 28.11.22, למעט מכשירי הטלפון הנייד שנתפסו וטרם מוצו. במהלך הדיון שהתקיים ביום 23.1.23, בהסכמת הצדדים ולאחר שהמשיבה 5 ויתרה על כלל הראיה הטובה ביותר, ניתנה החלטה להשבת הטלפון הנייד שנתפס. יריעת המחלוקת נותרה באשר למכשירי הטלפון הניידים שנתפסו מידי המשיבים 2 ו-4.

 

7.       בית המשפט (כב' השופט מלמד) האריך תוקפם של כלל התפוסים מעת לעת. יחד עם זאת, בהחלטה מיום 13.3.22 הורה על השבת סך של 100,000 ₪ לטובת בתו של המשיב 2, מהטעם שההפקדות לחשבון הבנק נעשו בטרם החלה המשיבה 1 בפעילותה "העסקית".

 

טענות הצדדים:

 

8.       נציגי המבקשת בטיעוניהם בעל פה ובכתב, עתרו להורות על הארכת תוקף התפוסים והמוצגים למשך 180 ימים נוספים וזאת, בהינתן קיומו של חשד סביר בעוצמה מספקת לעת הזו. לטענת המבקשת, עסקינן בחקירה מורכבת ומסועפת, במסגרתה נחקרו קרוב למאתיים חשודים והיקף רב של חומרי חקירה. המבקשת הצהירה כי החקירה הסתיימה, חומרי החקירה הועברו לפרקליטות ביום 12.1.23 לצורך גיבוש החלטה. תיק החקירה לווה על ידי פרקליט.

 

5

9.       אשר למשיב 2, נטען כי מדובר באחד מהחשודים המרכזיים בפרשה. המשיבה 3, אומנם גרושתו של המשיב 2, אך נקבע בהחלטה קודמת של בית המשפט (כב' השופט מלמד), מיום 13.3.22 כי הגירושין לא סיימו את ניהול המשק המשותף. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי מטעם המשיבה 3, אשר נמחק [ע"ח 25840-04-22 מ.א. לייגר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (22.5.22)]. אשר למשיב 4, נטען כי חומר הראיות מלמד על כך שחלקו אינטגרלי לכלל פעילות החברה וחברות מעורבות נוספות בפרשיה. לטענת המבקשת, המשיבה 5, אף היא חשודה מרכזית בפרשיה וחומרי חקירה שנתפסו ברשותה, הובילו, בין היתר, לפתיחה בחקירה גלויה נוספת בחודש מרץ האחרון. המבקשת טענה, כי נשלל רישיונן של חברות השמירה וביניהן רישיונה של המשיבה 1. במעמד הדיון, הצהירה המבקשת כי עיקר העבירות המיוחסות למשיבים מושא בקשה זו, הן עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, עבירות מס ומרמה.

 

10.   ב"כ המשיבים 1,2,4 בטיעוניו בכתב ובעל פה, טען כי עוצמת החשד הסביר פחתה, הן בשל חלוף הזמן שחלף ממועד הפיכת החקירה לגלויה והן בשל העובדה שעיקר החשד הסביר נשען עתה, על עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון ולא בגין עבירה של סחיטה באיומים. עוד נטען, כי אין מקום ליחס לחשודים עבירות מרמה בשל העובדה שנחקרו בחשד לביצוע עבירות לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב 1972 (להלן:"חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה") שהינו חוק ספיציפי. ב"כ המשיבים מיקד טיעוניו, לחלוף הזמן הניכר ממועד התפיסה, למעלה משנה וחצי וכי יש בכך, כדי לשנות את נקודת האיזון ולהורות על שחרור התפוסים או חלקם. ב"כ המשיבים, הפנה לנסיבותיהם האישיות של המשיבים, לקשיים הכלכליים ולצורך בשחרור.

 

11.   ב"כ המשיבה 3, לא חלק על קיומו של חשד סביר הואיל והמשיבה 3 אינה חשודה בביצוע העבירות. לצד זאת, טען כי יש מקום להורות על שחרור התפוסים מהטעם שקיים הסכם גירושין בינה לבין משיב 2 ולמעשה התגרשו כבר בשנת 2015. עוד נטען, כי הגם שבהסכם הגירושין לא נקבעו מזונות ילדים, עדין חלה חובה על המשיב 2 במזונות. למשיבה 3 שבעה ילדים, מתוכם חמישה קטינים וציין, כי כיום המשיבה 3 אינה עובדת, בשל מצבה הרפואי.

 

12.   ב"כ המשיבה 5 לא חלק על קיומו של חשד סביר, אולם טען לחלוף הזמן הניכר שאינו מידתי, להיקף התפיסה ולכך שיש מקום להורות על ביטול איסור הדיספוזיציה, על מנת שתוכל למכור הרכב ולכלכל את ילדיה.

 

 

13.   במהלך הדיון ולאחריו, המבקשת העבירה לידי דו"חות סודיים המפרטים את עיקרי החשדות, חומרי חקירה גולמיים רלוונטיים התומכים בדו"חות הסודיים והמבססים את העבירות.

 

 

 

 

 

6

 

 

דיון והכרעה:

 

חשד סביר והיקף שווי העבירות

 

14.   כאמור, ב"כ המשיבים 3 ו-5 הסכימו לקיומו של חשד סביר ואילו ב"כ המשיבים 1,2,4 טען לעוצמת החשד הסביר, בשים לב לחלוף הזמן ולהצהרת נציגי המבקשת כי עיקר העבירות המיוחסות למשיבים הנן עבירות מס, מע"מ, מרמה ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ולא עבירה של סחיטה באיומים המיוחסת למעורבים נוספים.

 

15.   עיינתי בדו"ח הסודי [סומן במ/1] ובחומרי החקירה הגולמיים אשר הונחו לעיוני ואני סבורה כי עוצמת החשד הסביר הקושרת את המשיבים 1,2,4,5 לעבירות המיוחסות להם שרירה וקיימת ובמידה מספקת, אף לעת הזו. אינני מקבלת את הטענה כי עוצמת החשד הסביר פחתה, שכן התשתית הראייתית לא השתנתה מאז החלטתו האחרונה של בית המשפט (כב' השופט מלמד). אציין, כי עיון בהחלטת כב' השופט מלמד מיום 11.7.22 מלמד כי עיקר העבירות אשר יוחסו מלכתחילה למשיב 2 הנן עבירות מרמה, מס, מע"מ ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

 

אינני מקבלת את טענת ב"כ המשיבים 1 ו-2 כי קיומו של חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, מונע חקירה בעבירות מושא חקירה זו, קרי קבלת דבר במרמה ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. הפסיקה אליה הפנה ב"כ המשיבים 1ו-2 בבקשתו [ראה למשל ת"פ 65559-10-21 (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' שחאדה ואח' (23.11.22)], הנה גזר דין שניתן במסגרת הסדר טיעון.

 

 

16.   היקף שווי העבירה נאמד בסך של למעלה מ-200 מיליון ₪ [אשר לתחשיב ראה מסמכים המסומנים במ/1, במ/3-במ/5].

 

7

17.   סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, מאפשר חילוט רכוש בשווי הרכוש בו נעברה העבירה. ככלל, ניתן להחזיק בתפוסים, כסעד זמני, עד מלוא שווי העבירות, לצורך חילוטם העתידי ככל שיוגש כתב אישום והחשוד יורשע בדין. מטרות הסעד הזמני, הנן מניעת הפקת תועלת מן הרכוש שהושג בעבירה ושימור מצבת הנכסים, באופן שניתן יהא לבצע את צו החילוט ככל שיורשע החשוד בדין.

 

18.   פסיקת בית המשפט העליון, קובעת כי חילוט מלוא סכום העבירה הנו בגדר ברירת מחדל וחריגה מכך, מחייבת נימוקים מיוחדים שעל בית המשפט לפרטם. [ראו למשל: ע"פ 1872/16 דז'לטי נ' מדינת ישראל (18.5.2017); ע"פ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד (8.4.2017) ע"פ 7701/17 סנדלר נ' מדינת ישראל (23.10.2017)] לעיתים הורה בית המשפט, בתום ההליך ולאחר הרשעה על חילוט מלוא הסכום שנתפס (למשל בעניין דז'לטי) ולעיתים נמנע מלהורות על חילוט מלוא הרכוש מ"נימוקים מיוחדים" [ראו למשל ע"פ 3752/19 מדינת ישראל נ' זידאן (27.1.2020)].

 

19.   לצד זאת, שומה על בית המשפט לנקוט במשנה זהירות בבקשה למתן סעד זמני, בהינתן קיומה של חזקת החפות העומדת לחשוד והאפשרות שלא יוגש כנגדו כתב אישום או כי לא יורשע בדין.

 

נוכח הבקשה לנקיטת צעד דרסטי שכזה, הפוגע בצורה קשה בזכות הקניין, על בית המשפט להשתכנע כי הצו המבוקש מידתי, ועליו לנקוט, ככל שניתן, באמצעים חלופיים לתפיסת הרכוש, שפגיעתם בקניינו של החשוד פחותה.

 

במסגרת מבחן המידתיות, על בית המשפט להביא בחשבון את פוטנציאל החילוט; קצב התקדמות החקירה; פרק הזמן שחלף מאז מועד התפיסה ופרק הזמן שצפוי לחלוף [ע"פ 80/19 מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.8.2019); בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון (31.10.2017)].

 

כן נקבע, כי על בית המשפט לבחון את פוטנציאל החילוט במבחני החשד הסביר ומצופה שעוצמתו תגדל ותגבר ככל שהחקירה מתקדמת. [ראו בש"פ 1093/20 דבש נ' מדינת ישראל (14.2.2020)].

 

20.   אשר למשיבים 1 ו-2, חברת מ.א. לייגר בע"מ ובעליה, איימן אנטילי, בהינתן קיומו של חשד סביר הקושר את החשוד לעבירות המיוחסות לו, בשים לב לכך שהעבירות בוצעו באמצעות החברה, אינני סבורה שיש מקום להורות על החזרת התפוסים או חלקם.

 

8

21.   אשר למשיבה 3- קאפי אנטילי, בית המשפט (כב' השופט מלמד) בהחלטתו מיום 13.3.22 דחה את טיעוניה לפיהם מאחר והתגרשה מהמשיב 2, יש להורות על שחרור התפוסים הרשומים על שמה. בית המשפט התייחס לכך שהמשיבה 3 נהגה לקבל במהלך השנים, משכורת חודשית שעה שעבדה אצל המשיבה 1 בסכום של 7,000 ₪ ולאחר מכן, השתכרה בסכום של כ-5,500 ₪ לחודש. על שם המשיבה 3 רשומים שני רכבים. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט, כי המשיב 2 המשיך לתמוך כלכלית במשיבה 3 ואף מעבר לכך וכי הכספים התפוסים, קשורים למשיב 2. על החלטה זו הוגש, כאמור, ערר לבית המשפט המחוזי מרכז, אשר נמחק ביום 22.5.22. אוסיף, כי על החלטה מאוחרת מיום 11.7.22 להארכת תוקף החזקת התפוסים, לא הוגש ערר.

עיינתי בחומרי החקירה הרלוונטיים לרבות בהסכם הגירושין [מסמכים המסומנים במ/6- במ/10, במ/15] ושוכנעתי כי המשיבה 3 נתמכת על ידי המשיב 2, חרף הסכם הגירושין.

 

22.   אשר למשיב 4- מוסא אנטילי, אף אני סבורה כפי שקבע כב' השופט מלמד, כי בהינתן קיומו של חשד סביר הקושר את המשיב 4 לפעילות העבריינית ומשעולה כי התפוסים שנתפסו מקורם בעבירה, אין מקום להשיבם לידי המשיב. כעולה מחומר החקירה וכנקבע בהחלטה קודמת, בארון הבגדים של המשיב 4 נתפסו חומרי חקירה המחזקים את החשד כנגדו. המשיב טען כי משתכר בסך של 10,000 ₪ לחודש. מעבר לכך, לא ידע למסור מה היו כלל הכנסותיו. בהמשך, שמר על זכות השתיקה. עובדה המחזקת את החשד נגדו. במהלך הדיון שהתקיים לפניי, נטען לראשונה, כי המשיב 4 שמר על זכות השתיקה נוכח התנהגות החוקרים כלפיו. ואולם, בשלב זה, בהעדר גרסה אחרת, לא מצאתי כי יש בטיעון זה כדי לשנות מקיומו של חשד סביר, המצדיק שחרור התפוסים או חלקם. [לעניין זה אפנה למסמכים המסומנים במ/11- במ/14].

 

23.   אשר למשיבה 5- אימאן אנטילי, ב"כ המשיבה 5 מיקד טיעוניו באשר לחלוף הזמן ולמידתיות התפיסה. מרשותה של המשיבה 5 נתפס רכב בלבד. הרכב שוחרר תחת הפקדה כספית. מעיון בחומר החקירה וכפי שנקבע בהחלטות קודמות, עולה כי הרכב למעשה שימש את המשיב 2, הגם שרשום על שמה של המשיבה 5. המשיבה 5 שמרה על זכות השתיקה ובעובדה זו, יש כדי לחזק את המארג הראייתי התומך בכך, שלמעשה הרכב נרשם על שמה, אך היה בשימוש אחיה, המשיב 2. [ראה החלטת כב' השופט מלמד מיום 31.1.22 ומסמכים המסומנים במ/16- במ/17 ].

 

9

24.   במקרה שלפניי, שווי מצבת הנכסים התפוסים, נופל משמעותית מהיקף שווי העבירות. אומנם מדובר בחקירה הנמשכת מזה למעלה מ-18 חודשים. ואולם, עסקינן בחקירה מסועפת ומורכבת, של ריבוי מעורבים ובעלת היקף רב של חומרי חקירה. עוד יצוין, כי עסקינן בשני מועדים בהם נפתחה חקירה גלויה, האחד בחודש יוני 2021 והשני במרץ 2022. המבקשת הצהירה כי התיק הועבר לפרקליטות לצורך גיבוש עמדתה הסופית. אינני מתעלמת מכך שעסקינן בפרק זמן לא מבוטל. יחד עם זאת, בשים לב למורכבות החקירה והיקפה, לא שוכנעתי כי בשלב זה, נקודת האיזון השתנתה.

 

25.   לפיכך, בהינתן עוצמת החשד הסביר; אופי העבירות וסיכויי ההרשעה, סבורתני כי ראוי לאפשר למבקשת להמשיך ולהחזיק בתפוסים והמוצגים לפרק הזמן המבוקש.

 

26.   אשר למכשירי הטלפון הנייד התפוסים שטרם מוצו, בשים לב להצהרת המבקשת כי בימים אלה, עדין נעשים מאמצים למיצוי מכשירי הטלפון הנייד ומשלא נמסרה סיסמא, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת תוקף החזקת המוצגים.

 

 

סוף דבר

 

מורה על הארכת תוקף החזקת התפוסים והמוצגים למשך 180 ימים נוספים מיום 28.11.22.

 

דו"ח סודי וחומרי חקירה יוחזרו למבקשת באמצעות המזכירות.

 

 

 

ניתנה היום, י' שבט תשפ"ג, 01 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.