1

 

 

 

 

 

 

לפני בקשה להשבת תפוס - כסף מזומן בסך של כ- 217,000 ₪.

 

רקע

 

1.     בתאריך 10.8.21 ערכה המשיבה חיפוש בביתו של המבקש ברח' יצחק בן צבי 25, בחדרה.

 

2.     החיפוש בוצע בהתאם לצו חיפוש שהוצא בבית משפט השלום בחיפה בעקבות חשד לביצוע עבירות של סחר בסמים על ידי יחזקאל ממרייב שהוא בנו של המבקש המתגורר עמו (להלן: "הבן"), ובמהלכו נתפסו בין השאר חומרים החשודים כסמים מסוכנים, משקל אלקטרוני, פריטי תחמושת שונים ו - 2 סכומי כסף שהוחזקו בנפרד - האחד ע"ס 35,825 ₪ והאחר ע"ס 181,540 ₪ ובסה"כ 217,365 ₪.

 

3.     בתאריך 15.9.21 פנה המבקש לבית משפט זה לראשונה, בבקשה להחזרת סכומי הכסף שנתפסו לידיו, מן הטעם שמדובר בכספים השייכים לו ו"בהעדר מסד ראייתי מבוסס" שיש בו כדי לקשרם לבנו - נושא צו החיפוש, מה עוד שהוא עצמו כלל לא נחקר.

2

 

4.     המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי עניין הכספים נושאי הבקשה כבר נדון והוכרע ע"י בית המשפט השלום בחיפה, עוד ביום 5.9.21 במסגרת תיק חדל"פ 25836-05-20, בו ניתנה החלטה המורה על העברת הכספים הנדונים לידי הנאמנת בתיק חדלות הפרעון של הבן (הכנ"ר), ואם לא די בכך אזי מפרוטוקול דיון נוסף שהתקיים ביום 13.10.21 באותו הליך, עולה כי המבקש עצמו נכח בדיון ואף ניתנה לו ההזדמנות להשמיע טענותיו (להלן: "הליך החדל"פ"). במצב דברים זה בקשה המשיבה כי אורה על מחיקת ההליך שבפני, בהיותו הליך "כפול ומקביל" לזה שהתנהל בפני בית משפט השלום בחיפה כאמור, וכי אם אחליט שלא לעשות כן, אזי אורה על צירוף הכנ"ר (עוה"ד מיכל גלבוע) כמשיבה נוספת בהליך זה.

 

5.     לנוכח טענת ב"כ המבקש לפיה אין מדובר בהליכים מקבילים, נקבעה הבקשה לדיון בפני, בשלב זה במעמד ב"כ הצדדים והם בלבד.

 

 

טענות הצדדים

 

 

6.     בפתח הדיון שהתקיים בפני ביום 30.1.22, טען נציג המשיבה כי הסמכות העניינית לדון בבקשה צריכה להיות נתונה לבית המשפט המחוזי בחיפה, דהיינו לערכאת הערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה בהליך החדל"פ, שאליה ורק אליה היה על המבקש לפנות מלכתחילה.

 

7.     מנגד, טען ב"כ המבקש כי בקשות להחזרת תפוס צריכות להיות מוגשות לבית המשפט שבתחום סמכותו התבצעה העבירה אשר בגין החשד לביצועה בוצעה התפיסה, ועוד - כי אין זהות בין הצדדים בשני ההליכים הנדונים, שכן בעוד שבהליך החדל"פ היה זה הבן יחזקאל שהוגדר כ"יחיד", אזי כאן המבקש הוא האב רומן, הטוען כי הכספים שנתפסו בביתו שייכים לו.

 

8.     ב"כ המבקש הוסיף וטען כי משכמות הסמים המסוכנים שנתפסו בביתו הסתכמה בכ- 30 גר' קנאביס, ואף לשיטת המשיבה עצמה לא נמצאו בידיה ראיות מספיקות להעמדת הבן לדין בגין עבירה של סחר בסמים ולכן גם הודיעה כי לא תבקש את חילוט הכספים בבוא העת (ר' תגובתה מיום 3.9.21 במסגרת הליך החדל"פ), אזי לא היתה כל הצדקה לכך שהיא "תגלגל" את הכספים שנתפסו אל הליכי ההוצל"פ שהתנהלו כנגד הבן באותה עת, שהרי אילולא הם, לא היה כל בסיס להמשך ההחזקה.

 

3

דיון והכרעה

 

9.     לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, לפרוטוקולי ומסמכי הליך החדל"פ ולתיק החקירה שנמסר לעיוני, מסקנתי היא כי בית משפט זה מוסמך לדון בבקשת המבקש ועליו לאפשר לו לנסות ולהוכיח כי הכספים שנתפסו שייכים לו.

 

 

 

ואלה טעמי:

 

א.    מפרוטוקולי הליך החדל"פ שצורפו לתגובת המשיבה אפשר ללמוד כי אותו הליך שעניינו בבנו של המבקש, נפתח בבית משפט השלום בחיפה עוד בחודש מאי 2020. בשלב שלאחר תפיסת הכספים במסגרת החיפוש המשטרתי שבוצע בבית המבקש ביום 10.8.21 כאמור, הגישה הנאמנת, היא הכנ"ר עוה"ד מיכל גלבוע, בקשה להעברת אותם כספים לתיק החדל"פ. ביום 13.10.21 התקיים דיון בבקשת הבן לשחרור הכספים לרשות אביו והאב עצמו נכח באותו דיון גם כן. לאחר שהסתבר לבית המשפט שדן באותו הליך (כב' השופטת א' הוך-טל) כי לטענת האב מדובר בכספים השייכים לו, הורתה היא למשטרת ישראל להציג בפניה את "דו"חות הפעולה של השוטרים שבצעו את החיפוש וכל מסמך אחר מתיק החקירה שיכול לשפוך אור על שאלת הבעלות בכספים". מהחלטת בית המשפט בתום הדיון עולה כי באותו שלב נותרה ההכרעה בנוגע לכספים שנתפסו פתוחה והם "טרם הועברו לקופה" (ר' ההחלטה).

 

ב.     במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 30.1.22 כאמור, הוסיף ב"כ המשיבה והגיש לעיוני את החלטת כב' השופטת א' הוך טל מיום 1.11.21 (במ/1) בה נכתבו הדברים הבאים:

 

"...מעיון בחומר שהוצג נחזה כי במהלך החיפוש נתפסו כספים

בשני מקומות שונים בבית המגורים של היחיד (הבן - ר.ס.מ)

אצל הוריו, במקום אחד סך של כ- 181,000 ₪ ובחדרו של היחיד

כ- 35,000 נוספים.

טענות ההורים בנוגע לכך שהסך של 181,000 ₪ שייך להם אמנם

הועלו במהלך החקירה, אולם על מנת להוכיח זכויות בכספים אלה,

על הטוען לזכות להוכיח זאת בראיות נוספות, כגון מסמכים התומכים

4

בטענה לקיום ומימון הארועים הנטענים לנכד, טענה מרכזית שמעלים

ההורים, ללא כל תימוכין חיצוני בשלב זה.

אשר על כן, המבקש, אביו של היחיד, רשאי לנקוט בכל הליך נדרש

לצורך הוכחת טענותיו לכספים אלה, תוך צירוף אסמכתאות כנדרש.

בשלב זה אין שינוי בהחלטות שניתנו במישור זה.

יוער, בזהירות הראויה, כי יכול וניתן יהא לחסוך הצורך בניהול הליך

בנושא אם בשלב ראשון יוצגו האסמכתאות בפני הנאמנת".

 

ג.      מה שב"כ הצדדים נמנעו משום מה לעדכן אותי בו ועולה מתיק החקירה שהוגש לעיוני, היא העובדה שביום 22.11.21 פנה ב"כ הבן לבית המשפט הדן בהליך החדל"פ והצהיר כי הוא אינו מתנגד לביטול הליכי החדל"פ כלפיו, "בכפוף לניהול הליך נפרד, בפני אותו מותב, בעניין החזרת הכספים שנתפסו ע"י משטרת ישראל והשייכים לאביו, כפי שפורט בתצהיר האב".

 

בפסק הדין הסופי שניתן בהליך החדל"פ יומיים לאחר מכן (ביום 24.11.21), הורה בית המשפט על מחיקת ההליך ובכל הנוגע לכספים שנתפסו ע"י משטרת ישראל קבע כדלקמן:

      "...מאחר שהליך זה מבוטל כעת, מוזמנים היחיד או אביו לנקוט

       בכל הליך נדרש על מנת להוכיח את הזכויות בכספים אלה ולשם כך

       אף תעוכב חלוקתם לעת הזו.

ככל שהכספים טרם הועברו ממשטרת ישראל לקופת הנשייה בהליך,

הנאמנת תפעל להעברתם בהתאם להחלטות שניתנו.

       בשלב זה לא תבוצע חלוקת כספים אלה והיא תעוכב עד ליום 30.3.22

על מנת לאפשר ליחיד או לאביו למצות זכותם להוכיח את שיוך הכספים

לפי טענתם.

                         ככל שעד למועד הנקוב לעיל, לא תוצג החלטה בנושא זה מטעם בית משפט

                         מוסמך, יהוו הכספים הללו חלק מנכסי קופת ההליך והנאמנת תפעל

לבצע חלוקתם לנושים כדין...".

 

ד.     לאור כל האמור לעיל, דומני כי טענת המשיבה לפיה לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בבקשה, אין בה ממש.

 

5

ה.    משכך, לנוכח הודעת ב"כ המשיבה, רס"ב דורון שמואל, בתגובה שהגיש ביום 3.9.21 במסגרת הליך החדל"פ ולפיה "אין בכוונתה לבקש את חילוט הכספים שנתפסו בביתו של החשוד יחזקאל ממרייב (הבן - ר.ס.מ), זאת לאחר שהראיות בתיק החקירה לא מצביעות על עבירת סחר בסמים", לאור העובדה שהכספים נתפסו ביום 10.8.21 ובעוד מספר ימים יחלפו 180 הימים בהם מותר למשטרה להחזיק בהם מבלי שהוגש כתב אישום ולמיטב הבנתי גם לא הוגשה בקשה להארכת מועד ההחזקה בהם (ר' הוראת סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969), ובהתחשב בהוראת סעיף 34 לפקודה זו, המאפשר לאדם התובע זכות בחפץ לפנות לבית משפט השלום בבקשה כי יצווה על החזרת החפץ לידיו, אני מחליטה לאפשר למבקש למצות את זכותו באופן האמור, בפני. בהקשר זה אוסיף ואעיר כי במסגרת חקירת החשדות כנגד הבן, לא נגבתה עדות מהמבקש עצמו.

 

10.  דיון בבקשה לגופה יתקיים בפני ביום 13.2.22 בשעה 13:00.

לנוכח האמור בפסק הדין שניתן בהליך החדל"פ (ר' הסיפא המצוטט בס"ק 9 (ג') לעיל), לא מצאתי מקום להורות על הוספת הכנ"ר כמשיבה בהליך זה גם כן.

 

המזכירות תזמן את הצדדים ותעדכן את יומני.

 

מובהר לב"כ המבקש כי מחובתו להתייצב לדיון ולהצטייד בכל הראיות הרלבנטיות לטענותיו.

 

 

ניתנה היום, ד' אדר א' תשפ"ב, 05 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.