1

עניינה של החלטה זו בבקשת המשיב למתן החלטת ביניים בעניין כספים תפוסים.

1.         המבקשת הגישה בקשה להארכת תוקף החזקת תפוסים בידיה, למשך תקופה של 180 ימים נוספים, דהיינו עד ליום 1.9.22.

2

            עסקינן בתפוסים שמוחזקים בידי המבקשת מאז 27.2.19 והם כוללים נכסי מקרקעין שונים (מספר נכסי מקרקעין בבעלות חברת ג.ר.ה. שבבעלות בנו של המשיב, יניב הרינג; נכס מקרקעין על שם המשיב עצמו ובת זוגו, ונכס נוסף כנראה על שם המשיב עם רישום משכנתא לטובת חברה שבבעלותו); כספים שנתפסו בחברת כ.א.ל עבור חברת ג.ח. פרימיום (חברה בבעלות אחר, נתפס סך כ-425,000 ₪), כספים שנתפסו בחשבון הבנק של חברה בשם א.י. איור שבבעלות המשיב (כ-500,000 ₪), סכומים נוספים שנתפסו בחשבונות על שם אחרים (כ-85,000 ₪) וסכומים שנתפסו בחשבון הבנק של המשיב עצמו (נתפסו כ-350,000 ₪, נותרו לאחר החלטות שיפוטיות בדבר שחרור כספים לצרכים מסוימים כ-275,000 ₪); רכב (ששוחרר לאחר הפקדת 14,000 ₪); כספים במזומן (כ-55,000 ₪); שיקים דחויים, מכשירי טלפון, מחשבים ותפוסים נוספים כמפורט בבקשה.

            על פי המפורט בבקשה, נערכת בעניינו של המשיב חקירה בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועבירות נוספות. לטענת המבקשת, כפי שפורט בדיון מיום 22.3.22, המשיב דנן הוא החשוד המרכזי בפרשה מורכבת ורחבת היקף, אשר מתקיימת בעניינה חקירה מאז תחילת 2019. לאורך הזמן שחלף מאז ועד עתה נדרשה כמה וכמה מותבים לבקשות להארכת תוקף החזקת תפוסים, והתוקף הוארך עד עתה.

            ב"כ המבקשת ציין, כי בהליך אחר שקשור לאותה פרשה (ע"ח 61825-07-21), בעניינו של החשוד יניב הרינג (בנו של המשיב כאן), צפוי בית המשפט המחוזי לתת בקרוב החלטה שיהא בה כדי להשליך על כלל הבקשות להארכת תוקף של תפוסים בפרשייה דנן, ועל כן ראוי להמתין לאותה החלטה.

2.         המשיב עותר לשחרור כל התפוסים לידיו. המשיב שם את הדגש על אורך הזמן שבמהלכו מוחזקים התפוסים הרבים בידי המבקשת, תוך פגיעה בזכויותיו הקנייניות, מבלי שסיום החקירה נראה באופק.

            עוד טען המשיב בדיון, כי תלויה ועומדת נגדו פקודת מאסר בגין חוב, וכי הוא אינו יכול לשלם את חובו, כאשר כל נכסיו תפוסים בידי המבקשת. לטענת המשיב, הוא מתקיים מקצבת נכות בסך 9,800 ₪ בחודש (הוצג אישור המל"ל על גמלת הנכות המשולמת והוצגה תעודת נכה) ואינו יכול לשלם את החוב שבעניינו הוצאה פקודת המאסר לאור תפיסת כל נכסיו בידי המבקשת. המשיב הוסיף וציין, כי על הנכסים התפוסים הוטל צו עיקול בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות בסך 256,229 ₪, על פי הצו שהוצג, עוד ביום 24.11.20.

3.         לעניין זה טען נציג המבקשת בדיון, כי הכנסתו של המשיב אינה מסתכמת בקצבת הנכות, וכי ברשותו נכסי מקרקעין רבים, שמושכרים ומכניסים עשרות אלפי שקלים מדי חודש. לטענתו, המשיב יכול לשלם את הקנס ממקורותיו, ואין לשחרר כספים תפוסים לשם כך, כאשר אלו מיועדים לשמש בסופו של ההליך לחילוט.

3

            נציג המבקשת הפנה לדו"ח סודי שהוגש, ובו, בין היתר, פירוט נכסיו של המשיב והתייחסות לעבירות המיוחסות לו ולהיקפן.

4.         בתום הדיון נקבע כי החלטה תינתן בהעדר הצדדים ותישלח אליהם, וכי עד למתן החלטה אחרת מוארך תוקף החזקת התפוסים בידי המבקשת.

5.         לאחר הדיון הגיש המבקש בקשה למתן החלטת ביניים, בכל הנוגע לסך של 178,780 ₪ מתוך כלל התפוסים, סכום אשר לגביו נטען כי הוא נדרש בדחיפות על מנת שהמבקש יוכל לעמוד בהסדר חוב שערך עם המרכז לגביית קנסות, לצורך ביטול פקודת מאסר שהוצאה נגדו.

על פי המפורט בבקשה, לאחרונה הצליח להגיע להסדר חוב עם המרכז לגביית קנסות, אשר נאות להפחית מהקנס תוספות פיגורים ולבטל את פקודת המאסר אם ישולם החוב על פי ההסדר. מהמסמך שצורף לבקשה עולה, כי אם ישולם סך 120,000 ₪ עד ליום 13.4.22 תבוטל פקודת המאסר, ויתרת החוב (השלמה ל-172,018 ₪) תשולם בתשלומים.

6.         הצדדים הוזמנו לדיון בפניי על מנת להשלים את הטיעון בעניין האמור בלבד, אולם המבקשת הודיעה כי החוקר, שהוא היחיד שמכיר את התיק, נמצא בחו"ל עד 24.4.22 וביקשה לדחות את הדיון.

            לאור בקשה זו הוריתי על ביטול הדיון, והודעתי לצדדים, כי החלטתי תינתן על סמך הטיעונים הקיימים בתיק.

7.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להיעתר לבקשה באופן חלקי, וזאת מהטעמים הבאים:

א.        נקודת המוצא היא, כי הרכוש התפוס מוחזק בידי המבקשת במשך תקופה חריגה, שעולה על שלוש שנים, ואילו החקירה - טרם נסתיימה.

ב.         במשך כל התקופה האמורה מחזיקה המבקשת בנכסים רבים, נכסי מקרקעין וכספים בסכומים לא מבוטלים.

4

ג.         לצורך החלטה זו אצא מנקודת הנחה, כפי שנקבעה בהחלטותיהם של מותבים שונים שדנו בפרשייה לפניי, כי ישנה תשתית ראייתית לכאורית לביצוע עבירות בהיקף גדול, ולכן ישנו סיכוי לכאורה לחילוט נכסים שונים במקרה של הרשעה, לאחר שתסתיים החקירה ויוגש כתב האישום. כן אצא מנקודת הנחה שהחקירה מורכבת במיוחד והיקפה חריג, ולכן טרם הסתיימה.

ד.         משחלפו השנים נעה נקודת האיזון בין האינטרסים השונים - האינטרס הציבורי להבטיח חילוט של רכוש שהושג על דרך של ביצוע עבירות, מצד אחד, וזכות הקניין של החשוד, מהצד האחר - לכיוון זכות הקניין, אשר אין צורך להכביר מילים על מעמדה כזכות יסוד.

ה.        עומד על הפרק תשלום חוב שהמשיב נדרש לשלם למרכז לגביית קנסות, והונח בפניי כי עם ביצוע התשלום הראשון על פי ההסדר תבוטל פקודת המאסר שהוצאה נגד המשיב. הוכח לעניות דעתי גם, כי המשיב הוא נכה, המתקיים מגמלת נכות של המוסד לביטוח לאומי. לעובדת נכותו של המשיב חשיבות לא מבוטלת, כאשר עומד על הפרק תשלום חוב על מנת להימנע מהליך של מאסר.

ו.         המבקשת טוענת כי למשיב הכנסות גבוהות מלבד קצבת הביטוח הלאומי (דמי שכירות של יחידות דיור שתפוסות ברישום, מבלי שיהיה בתפיסה זו כדי להפריע להשכרה), אולם לא הוצגו בפניי מסמכים להוכחת הנטען. לא נעלמה מעיניי טענת המבקשת בדו"ח הסודי, כי למשיב הכנסות גבוהות ביותר מדמי השכירות וממקורות נוספים, אולם עיון מדוקדק בסעיף 7 (שבעמוד השישי) בדו"ח הסודי מעלה כי הכותרת המודגשת אינה מדויקת (כך, למשל, המבקשת מתייחסת לסכום ששוחרר לידי המשיב לפני כשלוש שנים, בסך 50,000 ₪, לצורך מיגון הבית לאחר שנטען כי הוא מאוים, ואין לו רלבנטיות עוד כיום כ"מקור הכנסה"; וכן הלאה).

8.         עולה מהמקובץ, כי במשך יותר משלוש שנים תפוס רכוש רב של המשיב, מבלי שהוגש כתב אישום ואף מבלי שהחקירה הסתיימה. עוד עולה, כי המשיב מצביע על צורך דחוף מבחינתו בחלק מהכספים התפוסים, לשם ביטול פקודת מאסר שהוצאה נגדו בגין קנס ישן. לכך יש להוסיף כי המשיב הוא נכה, המתקיים מקצבת נכות.

            גם אם אצא מנקודת הנחה, שבבוא העת תסתיים החקירה, יוגש כתב אישום ולבסוף גם יורשע המשיב ויינתן צו לחילוט הרכוש, הרי שהנתונים המובאים לעיל מטים את הכף לטובת שחרור של חלק מסוים מהכספים התפוסים, תוך מתן הוראה להעברתם ישירות למרכז לגביית קנסות ואגרות (שרשם עיקול על הכספים), על חשבון חובו של המשיב, ועל מנת להימנע מהליכי מאסר.

5

            אף זאת ראוי להזכיר, כי בקשת המשיב לשחרר כספים לצורך קיום הסדר חוב נועדה אמנם להסיר מעל ראשו את עננת המאסר, אולם אף היא משרתת בסופו של דבר אינטרס ציבורי, של גביית קנסות (במילים אחרות, הכסף יועבר מזרוע אחת של המדינה לזרוע אחרת שלה).

9.         על אף האמור, איני רואה לנכון להורות על העברת מלוא הסכום המבוקש למרכז לגביית קנסות.

מהאמור בדו"ח הסודי ניתן להסיק, כי יש למשיב מקורות הכנסה נוספים מעבר לגמלת הנכות. בין היתר ניתן לציין לעניין זה כי תיקי הוצאה לפועל שברשות המשיב (או חברות שבבעלותו) ממשיכים להתנהל ועל פי הסכמה בינו לבין המדינה מועבר כשליש מסכום הגבייה למדינה, מדי חודש. גם אם הטענה שמדובר בעשרות אלפי שקלים לחודש מוגזמת, הרי שנראה לכאורה כי אכן יש למשיב הכנסות מלבד גמלת המל"ל.

10.       בשים לב לטיעונים מזה ומזה, ועל מנת שלא לפגוע בתכלית החילוט יתר על המידה, אני מורה כי מתוך כספי המשיב התפוסים ישוחרר לטובת תשלום החוב למרכז לגביית קנסות סכום של 90,000 ₪. המשיב ישלים את התשלום הנדרש ממנו ממקורותיו.

            הסכום האמור יועבר, כאמור, ישירות למרכז לגביית קנסות, על חשבון החוב בהתאם לפרטים המפורטים ב"החלטה בבקשה להסדר חוב" שצורפה לבקשת המשיב.

המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו בדחיפות.

ניתנה היום, י' ניסן תשפ"ב, 11 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.