בפניי בקשה להחזרת תפוס - רכב פרטי מסוג ב.מ.וו מ.ר. 18953603 (להלן: "הרכב"), אשר היה מעורב בתאונת דרכים בתאריך 30.1.23, ומוחזק בידי המשטרה מיום 30.1.23.

המבקשת היא הבעלים הרשום של הרכב.

ביום 5.2.23 הגישה המבקשת בקשה לשחרור הרכב. נטען, כי מדובר ברכב יוקרה, אשר היה מעורב בתאונת דרכים, ונגרר אל מגרש משטרתי; והמשטרה מסרבת לשחרר את הרכב לידי המבקשת לצורך הערכת שמאי ותיקון הרכב; ואין זה מעניינה מה קורה בחקירה המשטרתית, והרכב שבבעלותה לא יהיה בן ערובה לשום חקירה משטרתית.

המשיבה התנגדה לבקשה בציינה, כי בתאריך 30.1.23 התרחשה תאונת דרכים בכביש 65 ק"מ 19 בה נפגעו 2 באורח קל, ונגרם נזק לשלושה כלי רכב; מתוך רכבה של המבקשת פרקו שני נוסעי הרכב אשר עזבו את מקום התאונה ללא מסירת פרטים; ומיום התאונה ועד היום טרם התייצב לחקירה נהג הרכב, וטרם ידועה זהותו; והמבקשת, שהינה בעלת הרכב ומי שאמורה להיות אחראית על הרכב שבבעלותה, מסרה עדות אך לא שיתפה פעולה לגבי זהות הנהג או תחת אחריות מי היה רכבה; ומדובר בתיק בעל עבירות חמורות ביניהם עזיבת מקום תאונה ללא מסירת פרטים; ורכבה של המבקשת תפוס כמוצג בתיק החקירה; ומן הצדק יהיה להשאיר את הרכב בחזקת המשטרה עד לסיום הליך החקירה בתיק והגעה לחקר האמת בכל מה שקשור לזהותו של הנהג ולפעולות חקירה נדרשות.

בדיון שהתקיים בפני היום, טענה המבקשת כי ביום האירוע היתה בחו"ל, ואינה יודעת מי נהג ברכב, וכבעלת הרכב לוקחת אחריות מלאה על רכבה; וביקשה לשחרר את הרכב, תוך הסכמה לפירוק חלקים מהרכב הנדרשים לחקירה.

המשיבה התנגדה בטענה, כי היא מבצעת פעולות חקירה לאיתור הנהג, לרבות פעולת חקירה העורכת זמן של כשבועיים; וכי יש צורך בהמשך החזקת הרכב אם יבקש הנהג (לאחר שיאותר) לערוך בו בדיקות על מנת לבדוק תקינות הרכב בזמן התאונה.

תיק החקירה הוגש לעיוני.

עיינתי בבקשה ובתגובה ובתיק החקירה, ושקלתי טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים בפני.

סעיף 32 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי מסמיך שוטר " ...לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".

בהתאם לכך, מוקנית לשוטר סמכות לתפוס חפץ בהתקיים אחת מן החלופות המנויות בסעיף זה.

בענייננו, אין מחלוקת, כי הרכב מושא הבקשה היה מעורב בתאונת דרכים,- מעורבות אשר הקימה עילה לתפיסת הרכב, אשר יש יסוד סביר להניח כי באמצעותו בוצעה עבירה; וכן הוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל העבירה;- ולפיכך קיימת עילה לתפיסת הרכב בהתאם לסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי.

אין גם חולק, כי לאחר התרחשות התאונה, מי שנהג ברכב עזב את המקום, וטרם הסתיימה החקירה לעניין זהות הנהג ברכב; ואני סבורה, כי בשלב זה, באיזון בין הזכויות השונות - זכותה הקניינית של המבקשת לבין האינטרס הציבורי שבהגשמת תכלית ההליך הפלילי והעובדה כי הרכב דרוש לחקירה ועשוי לשמש כראיה בהליך משפטי, ויש להבטיח מתן אפשרות לערוך לו בדיקות על ידי הנהג ככל שיבקש להעלות טענות עתידיות בדבר ממצאים הנוגעים לרכב התפוס; בשים לב לפרק הזמן - 15 ימים - בו הרכב מוחזק בידי המשיבה; ובהתחשב בצפי לקבלת תוצאות פעולת חקירה שבוצעה בתיק; יש מקום לקבוע דיון נוסף על מנת לבחון אם ניתן להשיג את מטרות התפיסה תוך פגיעה פחותה בקניינה של המבקשת, ולשקול האם ניתן לשחרר את הרכב באופן ובתנאים מידתיים.

לפיכך, נקבע לדיון נוסף ליום 5.3.23 בשעה 08.30.

תיק החקירה יוחזר למשיבה באמצעות המזכירות.

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשפ"ג, 15 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.