2. עבירות המקור המרכזיות הינן: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); קשירת קשר להונות לפי סעיף 440 לחוק העונשין; התחזות כאדם אחר במטרה להונות לפי סעיף 441 לחוק העונשין; עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון); איסור הלבנת הון - מניעת דיווח לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון; איסור עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון; השמטת הכנסה במזיד לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה ומתן שירות ועיסוק בשירותים פיננסיים ללא רישיון לפי סעיף 94(א) 1-2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, תשע"ו-2016

3. תחקור ציר הכסף העלה כי המטבעות הקריפטוגרפים הועברו למספר ארנקים שהינם חלק מרשת ארנקי ההונאה, ואלו התנקזו, בין השאר, גם לארנק מושא הבקשה: TASJASNzpjGf7P4f51ehtKkvDGvT8TjCBV- שהוא ארנק None Custodial Wallet(להלן - הארנק), והכל במטרה להסוות ולטשטש את עקבות הכספים הגנובים.

4. בתאריך 19.5.2025 נשלחה בקשת הקפאה אודות הארנק מול חברת Tether- מנפיקת המטבע היציב USDT- שמקום מושבה אינו בארץ והיא אינה כפופה לדין הישראלי.

5. ביום 20.5.2025 הוצא צו תפיסה והקפאה של הארנק במסגרת צ"א 49992-05-25 (להלן - הצו). בעקבות הצו, סימנה חברת Tetherאת כתובת הארנק כארנק המשמש לביצוע עבירות מרמה והלבנת הון, וזאת, לטענת המשיבה, באופן וולונטרי כחלק מרצון לשמור על "ניקיון" הרשת. לפיכך ובמסגרת שיתופי פעולה בינלאומיים, חברת Tetherהקפיאה אצלה את חשבון הארנק.

6. נכון למועד הקפאת החשבון בארנק, הוקפאו בארנק כ - 7,000,000 USDT. בתאריך 31.5.2025 בוצעו שתי הפקדות נוספות לארנק - מארנק מירמה אחר; הפקדה ראשונה בסך 5,000 USDT; והפקדה שנייה בסך 995,000 USDT. בתאריך 9.7.2025 בוצעה הפקדה נוספת לארנק בסך 2,729,437 USDT. סך הכל מוקפאים בארנק כ- 10,729,347 USDT.

7. בתאריך 18.9.2025 הוגשה על ידי המבקש בקשה להחזרת תפוס. לטענת המבקש, הוא הבעלים החוקי של הארנק והוא אינו אזרח מדינת ישראל. בעקבות החסימה של הארנק, נגרמו לו נזקים כבדים. לטענתו, אין כל עילה להמשך החזקת הארנק, שכן אין קשר בין הארנק לביצוע העבירות הנחקרות, וממילא המבקש מכחיש כל קשר לביצוע העבירות. המבקש צירף למשיבה אנליזה, אשר לדבריו, מצביעה כי בארנק בוצעו פעולות באופן חוקי. ביום 21.10.2025 צירף המבקש תצהיר ובו נספחים לתמיכה לכאורה בטענותיו.

8. ביום 29.10.2025 התקיים דיון במעמד הצדדים. המבקש לא התייצב לדיון, ולדברי בא-כוחו, משום המלחמה המתנהלת באוקראינה. לאחר הדיון הוריתי לצדדים להגיש את סיכומיהם בכתב וכי על המשיבה להעביר לעיוני את חומר החקירה. כמו-כן, אפשרתי למבקש להפנות את המשיבה לניתוח הטרנזקציות להוכחת הבעלות ומקורות הכספים ולהגיש תצהיר. עוד נקבע כי ההחלטה תינתן הן ביחס לבקשת המבקש לביטול הצו והן ביחס לבקשת המשיבה להארכת תוקף הצו למשך 180 ימים נוספים.

עמדת המבקש

9. לדברי המבקש, הוא איש עסקים המתמחה בפיתוח קרקעות ובניה ובתחום הביטחון, כספק מורשה לצבא אוקראינה בכל הקשור בציוד לכלי טייס בלתי מאוישים. מחזור חברת הבניה שבבעלותו עמד בשנה האחרונה על כ- 30 מיליון דולר, ובשלוש השנים האחרונות עמד מחזור החברה על כ-50 מיליון דולר.

10. המבקש לא צירף את הדו"חות של החברה, מאחר ולדבריו המידע סודי. כן הוסיף, כי מפאת המלחמה הקשה בין אוקראינה לרוסיה, אין בידי המבקש אפשרות לטוס לכל מדינה אחרת בעולם ולכן אין באפשרותו להגיע לישראל .

11. המבקש חזר על עיקרי דבריו כמי שטוען לזכות קניינית בארנק החל מחודש דצמבר 2024, וכי אין למשיבה כל סמכות ביחס למי שאינו אזרח ישראלי. עוד הוסיף כי אין למשיבה כל סמכות להארכת החזקת התפוס, מאחר ולא המשיבה היא שביצעה את ההקפאה של הארנק החשוד אלא חברת Tether. בקשתה של המשיבה לחסום את הארנק ופנייתה לחברת Tetherאינה חוקית לשיטתו ואינה עונה להגדרות החוק לעזרה משפטית בין מדינות.

12. להוכחת בעלותו בארנק, צירף המבקש לתצהירו אישור על העברת טרונים (בסך סמלי של כ-0.17$) וזאת בדגש על הלימה למספר תיק בית המשפט TRX054825. הטרונים הועברו לארנק TKMfx7cmECQKxA2wwNra3fqscpUoqYUrwN.

13. לדברי המבקש, ביום 30.12.2024 רכש מסוחר מסוג CHANGE(חברת טיטאן) טוקן Tetherבסכום של 6 מיליון דולר, באמצעות שש העברות בסך של 6 מיליון דולר כל אחת שקיבל באותו יום. מדובר לדבריו, במחצית מהכסף אותו משך מהבנק. המבקש צירף אישור קבלה והתכתבות עם הסוחר הרלוונטי. ביום 9.7.2025 ביצע רכישה נוספת מסוחר בסך של 2,729,347 טוקנים מסוג Tether. עוד באותו יום הועברו הטוקנים לארנקו. המבקש צירף אישור קבלה והתכתבות עם הסוחר הרלוונטי.

14. לדבריו, ביום 18.9.2025, בעקבות הוראת בית המשפט למשיבה להשיב לבקשת המבקש להשבת התפוס, הופיעו לפתע תלונות ממקור אנונימי על שני ארנקים, האחד של המבקש (הארנק) והשני - הארנק שממנו הועברו לארנקו סך של 2 מיליון Tetherמחברת סטריקס - TLGahRjKSKD99myCHJCZvRZXdwsaeKy7Y(להלן: הארנק המירמתי).

15. המבקש ציין כי חברת Tetherמבצעת בדיקה פנימית, וככל שישנן ראיות שהארנק קיבל באופן ישיר טוקנים בעלי סיכון גבוה, אזי הטוקנים מועברים באופן חד-צדדי להשמדה מבלי לקבל הסבר מבעל הארנק, וזאת תוך 5 ימים ממועד ההקפאה. עוד ציין, כי לחברה ישנה כדאיות כלכלית להשמיד את הטוקנים, מאחר והליך זה יותיר מחסור של טוקנים קיימים מול אלו הוירטואלים. ומכאן מסקנתו, כי באם למשיבה היו ראיות חד משמעיות לכך כי הטוקנים שהתקבלו בארנקו הם בעלי סיכון גבוה, אזי הם כבר היו מושמדים באופן חד צדדי על ידי חברת Tether.

16. מאחר ובארנק בוצעו כ- 14,000 טרנזקציות, הוא אינו יכול להיות אחראי או לעקוב אחרי כל העברה. המבקש ביקש לסמוך ידיו על הדו"ח של החברה הבודקת -EXPERT CRYSTAK- שבדקה את ה - RISK SCOREואת ניקיון הטוקנים שקיבל, כאשר לדבריו, רמת הסיכון עמדה על 20 - 21 אחוזים. רמת סיכון המצויה לטענתו בתחום הקו הירוק.

17. כמו-כן, לדבריו, עד היום חברת Tetherלא הגדירה את הטוקנים כלא תקינים. הארנק המעביר של חברת סטריקס, הנו ארנק פעיל ברשת TRONוהוא נמצא בקשר עם כ-15,000 כתובות ברשת המצבעות כ-300,000 העברות בהיקף של כ-4 מיליארד דולר.

18. המבקש אף צירף תרשים טרנזקציות לתצהירו. לדברי המבקש, מצבו משול לאדם המושך שטר של 100 דולר בכספומט, שהנו שטר שנגנב קודם לכן והופקד בבנק. ולכן, הוא אינו יכול להיות אחראי על כל פעולה של גוף או אדם ברשת ה- TRON.

19. עוד הוסיף, כי הארנק שלו מוגבל מזה כחצי שנה, ובמהלך תקופה זו ניתן היה כבר להשלים את הבדיקה בעניינו ולהבין כי אינו קשור לשום פעילות פלילית.

20. לדבריו, מאחר והמשיבה הבהירה בדיון כי המבקש הנו חשוד ולא טוען לזכות, הרי שאין בכוונתו להיחקר נגדית, וכי לעולם הוא לא ייתן את מפתחות הקוד של הארנק למשיבה עקב חששו כי נכסיו "ישאבו" מהארנק.

עמדת המשיבה

21. לטענת המשיבה, לא הוגשו מסמכים שיש בהם כדי לתמוך בטענת המבקש בדבר מחזור עסקיו. המבקש אינו עומד בכללי הדין החלים על הטוען לזכות ברכוש, בשל כך שתצהירו לא נחתם כדין והוא חסר תוקף משפטי. כמו-כן, המבקש לא העמיד עצמו לחקירה נגדית ויש בכך כדי להביא לדחיית טענותיו על הסף.

22. המשיבה הבהירה כי הצו שניתן ביום 20.5.2025 אינו מחייב את חברת Tether, שכן מדובר בתאגיד זר שאינו מחויב בהוראות בית המשפט בישראל. עם זאת, חברת Tetherמפרסמת את מדיניותה באתר האינטרנט של החברה וזו גלויה למחזיקי טוקן USTDשהונפק על ידה. ובדומה לחברות בינלאומיות אחרות, החילה זו על עצמה סטנדרט התנהגות, לפיו, היא משתפת פעולה באופן וולנטרי עם רשויות אכיפה בינלאומיות ואף נאותה להקפיא נכסים במקרה שקיים חשד למעורבות פלילית הקשורה בהם.

23. הצו שהוצא לחברת Tetherבתאריך 20.5.2025 אינו בעל כוח כופה כלפי Tether, אלא כוחו הכופה הוא כלפי הרכוש, מרגע הגעתו לידי משטרת ישראל ולהחזקתו עד החלטה אחרת למשך 180 ימים ממועד התפיסה. נכון לשלב זה, חברת Tetherביצעה את פעולת ההקפאה בלבד באופן וולנטרי.

24. לטענת המשיבה הסמכות של משטרת ישראל נגזרת מסמכותה הכללית המעוגנת בסעיף 3 לפקודת המשטרה (נוסח חדש) התשל"א-1971, לפעול למניעת עבירות וגילוין. במקרה זה עלה הצורך לפעולה מהירה המתחייבת מאופיו הנדיף של הרכוש הנדון, וממילא הוראות חוק עזרה משפטית בן מדינות אינה רלוונטית לפעולה מסוג זה.

25. עוד הוסיפה, כי ככל והמבקש מחזיק בארנק אליו הועברו כספי עבירה כאמור, הרי שהוא מוגדר על ידה כחשוד, ובין היתר, גם בעבירה של הלבנת הון. המבקש לא הגיש מסמכים או הוכחות שיש בהם כדי לאשש את טענתו בדבר בעלותו בארנק, כאשר קשירתו לארנק המירמתי, רק מחזקת את היותו חשוד בניגוד לטוען לזכות.

26. לטענת המשיבה, הארנק: TKMfx7cmECQKxA2wwNra3fqscpUoqYUrwNאליו הועברו הטרונים להוכחת בעלות, אינו ארנק משטרתי, ועל כן אין בידי המשיבה יכולת עצמאית לאמת את טענת המבקש לבעלותו בארנק. ההעברה בוצעה ללא תיאום עם משטרת ישראל, לא ביחס למועד ההעברה, לא ביחס לסכום המועבר ולא ביחס ליעד ההעברה.

27. לטענת המשיבה, העובדה כי בוצעה ההעברה מארנק קריפטוגרפי מסוים אינה מקימה כשלעצמה חזקה בדבר בעלות מבצע הפעולה בארנק, וזו ניתנת להיעשות באמצעות גורמים שלישיים, הרשאות גישת חוזים חכמים, שירותי משמורת או באמצעות צד אחר שאינו בהכרח בעל הזיקה הקניינית לנכס.

28. החוק האוקראיני מאפשר למשוך כל סכום מפיקדונות בבנק ולהוציא כספים מחוץ לגבולות המדינה או לחלופין לרכוש מטבעות קריפטו. האישורים שצירף המבקש המאשרים לכאורה את המשיכות שביצע מהבנק, אינם יכולים להיבדק על ידי המשיבה מבחינת אמיתות תוכנם ומהימנותם. ממילא אין מגבלה חוקית על ביצוע סחר בקריפטו, ומאחר והמבקש אינו חשוד בסחר בקריפטו ואין מדובר בעבירה פלילית, ובין כה המבקש אינו תושב ישראל, הרי שאין בכך רלוונטיות.

29. לטענת המשיבה, אין במסמכים שצירף המבקש קשר לכספים הנטענים באופן חד-חד ערכי לכספים שנכנסו לארנק. כמו-כן, אין לגזור גזירה שווה בין ה"אזור הירוק" אליו התייחס המבקש, אלא כסיווג טכנולוגי המשמש חברות אנליטיקה פרטיות לציון רמת סיכון, ואין בכך כדי להעיד על ניקיון הכספים או מקורם הלגיטימי. רכוש שמקורו בעבירה נותר רכוש אסור, גם אם עבר דרך ארנקים נוספים או הומר לנכסים אחרים.

30. באשר לטענת המבקש כי חברת Tetherלא הגדירה את הטוקנים כלא תקינים, טענה המשיבה כי אין לכך כל משמעות. יתר על כן, המערכת התחקורית אשר בה נעשה שימוש לטובת ניתוח ההעברות, סיווגה את הארנקים כארנקי מרמה. וגם בכך יש נדבך נוסף המחזק את טענת המשיבה כי מדובר בכסף שמקורו בעבירה.

31. באשר לקבלת סכום של 3,700,000 USDTלאחר ביצוע החסימה בארנק החשוד, וזאת בהתייחס לטענת המבקש כי אינם יכולים להוות מקור לביצוע החסימה ואינם יכולים להיות חסומים, טענה המשיבה כי ההקפאה מוחלת רק על העברה מהארנק החוצה וזו אינה מונעת קבלת מטבעות נוספים.

32. המשיבה אף אינה מודעת לתלונות ממקור אנונימי עליהן עמד המבקש בתצהירו (סעיף 19), וממילא טענתו זו של המבקש קושרת אותו לארנק המירמתי. כך שגם טענתו זו של המבקש מקימה עליו חשד נוסף.

33. באשר לטענת המבקש כי החומר שהועבר לבית המשפט במעמד הוצאת הצווים הוא חומר חלקי שלא שיקף את המצב העובדתי, טענה המשיבה כי כלל החומר הראייתי הועבר לבית המשפט.

34. באשר לטענת המבקש, כי על פי המדיניות של Tetherיש לחברה כדאיות כלכלית להשמיד את הטוקנים, ככל והיו בידיה ראיות כי אלו בעלי סיכון גבוה, ובהינתן שאלו לא הושמדו על ידי Tether, הרי שיש בכך לחזק את טענתו כי הארנק לא קיבל טוקנים בעלי סיכון גבוה - השיבה המשיבה - כי מדובר בטענת עובדה לא נכונה, שכן Tetherלא השמידה את הטוקנים אלא הקפיאה אותם לבקשת משטרת ישראל.

35. המשיבה עמדה על כך כי הגבלת הארנק החשוד למשך חצי שנה הנו זמן סביר, בהינתן החקירה המסועפת והצורך להשלים את כלל הבדיקות ופעולות החקירה כפי שפורטו בדו"ח הסודי.

דיון והכרעה

מוקד המחלוקת בין הצדדים, נסב סביב שאלת תוקפו וחוקיותו של הצו שניתן על ידי בית המשפט ביחס לחברת Tetherשאינה מחויבת להוראת בית המשפט הישראלי.

כמו-כן, על הפרק עמד גם מעמדו של המבקש. קרי, האם מדובר בטוען לזכות קניינית ברכוש שאין לו נגיעה לפעילות העבריינית, או שמא בחשוד מכוח טענתו כי הוא הבעלים של הארנק. עוד יש לשאול האם המבקש הוכיח בעלות בארנק שהוא להזכיר None Custodial Wallet.

קיומו של חשד סביר

36. אולם טרם אדון בשאלות העולות, יש לעמוד על קיומו של חשד סביר. חומר החקירה (קלסרים 1 - 6 בתיק פל"א 490022/2024), הדו"חות הסודיים והמסמכים הרלוונטיים - בעיקר להוכחת הנתיב הכספי - סומנו על ידי במ/1-במ/12.

חומרי החקירה הועברו לעיוני הן במועד הוצאת הצו ביום 20.5.2025, הן במהלך הדיון (מסמכים ביחס לארנקים) והן לאחריו באמצעות מזכירות בית המשפט.

37. חומר החקירה מצביע כי קיים חשד סביר לתשתית הונאתית במטבעות קריפטוגרפים ולעבירות לפי חוק העונשין של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר להונות, התחזות כאדם אחר במטרה להונות, ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון של עשיית פעולה ברכוש אסור, איסור הלבנת הון-מניעת דיווח, איסור עשיית פעולה ברכוש אסור והשמטת הכנסה במזיד.

38. מבלי לפרט יתר על המידה מפאת חיסיון החקירה, אפנה לדו"ח הסודי (במ/1) אודות העבירות שבוצעו לכאורה על ידי חשודים ישראלים וכן על ידי חשודים בחו"ל, לדרכי המרמה כלפי קורבנות העבירה והעברתם מארנק לארנק תוך שימוש בפלטפורמות שונות כדי להסוות ולטשטש את עקבות הכספים הגנובים. כמו-כן אפנה לתיאור של קונסטרוקציית הלבנת ההון, הרכוש האסור, הפעולות שבוצעו ברכוש האסור, תחקור הארנקים המעורבים, פעולות ההסתרה הנחשדות והנכסים שנתפסו.

39. מתחקור ציר הכסף והמתודולוגיה של מסלול הכספים, עולה כי המטבעות עברו למספר ארנקים אשר הינם חלק מרשת ארנקי הונאה. כספי ההונאה "חנו" בין השאר גם בארנק, שלטענת המבקש הוא בעליו.

40. בהקשר זה אפנה לבמ/1 - לפרק ב' המפרט את מסלול העברת הכספים. כמו-כן, אפנה לתרשים במ/8, המצביע ומשרטט את הקשר שבין הארנק המירמתי לבין הארנק. יצוין כי אף כניסה לאתר TRONמעלה כי לארנק הועברו כ- 10,729,481.99 USDT- וכי עסקינן בארנק שרק מקבל כספים - ללא כל יציאות של כספים. גם בכך יש כדי לחזק את החשד הסביר לפיו מדובר בארנק "חנייה" אליו הועברו כספי מירמה.

41. טענת המבקש, שצירף תרשים כתמיכה לכאורה לטענתו, כי מדובר באלפי טרנזקציות וכי הארנק החשוד שבבעלותו מצוי בקשר עם כ- 15,000 כתובות ברשת TRONהמבצעות כ-300,000 העברות בהיקפים עצומים של כ-4 מיליארד דולר, ומשכך אין לראות בו אחראי על כל גוף או אדם ברשת TRON, נסתרת נוכח חומר הראיות (ציר הכסף) המצביע כי לארנק נכנסו כספים מ- 3 מקורות בלבד. בעניין זה אפנה למסמכים שסומנו על ידי ביום 16.11.2025 במ/5, במ/6, במ/7 ולתרשים ההעברות לארנק - במ' 8.

42. המבקש טען בתצהירו כי ביום בו הורה בית המשפט למשיבה להשיב לבקשתו להחזרת תפוס, הופיעו תלונות ממקור אנונימי ביחס לשני ארנקים; האחד - ביחס לארנק שבבעלותו לכאורה; והשני - ביחס לארנק המירמתי, שהעביר לארנק סך של 2 מיליון Tetherמחברת סטריקס.

43. בעניין זה אפנה ל-במ/3 פיסקה (ג) ו- 5(ט) ולעמ' 5 פיסקה טז, המחזק את החשד נגד המבקש, וזאת בנוסף כי יש בכך כדי לקשור אותו לארנק המירמתי. כמו-כן, אפנה למסמכים במ/11-במ/12 המקימים חשד סביר לשיבוש החקירה על ידי המבקש.

חוקיות הצו וסמכות המשיבה

44. הפניה לחברת Tetherנעשתה על ידי המשיבה במישור הוולנטרי, כחלק מרצונה לשמור על ניקיון הרשת. פנייה זו לא נעשתה במישור האקס-טריטוריאלי וללא קשר לחוק עזרה משפטית. ברם, פנייה זו נעשתה על בסיס צו תקף, ולפיכך לא מצאתי בה כל פגם שכן החשד הסביר הוא שעמד בבסיס הבקשה להוצאת הצו - הגם שהצו אינו מחייב את חברת Tether.

45. ראוי להדגיש כי מדובר בצו תפיסה והקפאה שהוצא בקשר לחקירה שמתנהלת בישראל. הצו ניתן לצורך הבטחת רכוש הקשור בחקירה פלילית המתנהלת בישראל, ועל כן אין מקום לטענה של חוסר סמכות.

46. המשיבה פעלה בידיעה כי חברת Tetherנוקטת מדיניות של שיתוף פעולה בינלאומי עם משטרת ישראל, וכי זו תפעל לסמן את הארנק המשמש לביצוע עבירות מרמה והלבנת הון ולהקפיאו בעקבות צו שניתן על ידי בית משפט בישראל.

47. ברי כי המשיבה אינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים ולאפשר את הברחת כספי המירמה, שנגנבו מקורבנות העבירה, בהיקפים של מיליוני דולרים מארנק "החנייה" החוצה. נתיב הלבנת הכספים מוביל לארנק "החנייה" - הוא הארנק שבבעלות לכאורה של המבקש.

48. הצו היה דרוש כחלק מפעולה מהירה של המשיבה, נוכח אופים הנדיף של המטבעות הקריפטוגרפים לסיכול היכולת של המחזיק בארנק להוצאת כספי המירמה מהארנק. המשיבה הייתה רשאית אפוא לפנות לחברת Tetherגם אם וולנטרית - וזו נסמכה על צו תקף.

49. משכך יש לדחות את טענת המבקש בדבר אי חוקיות הצו ובדבר היעדר סמכות חוקית של המשיבה. בהינתן טיב החשדות ומטרות החקירה, היה זה מסמכותה של המשיבה - ואף מחובתה - לפעול במסגרת החקירה להוצאת צו הקפאת נכסים בהתאם לסעיפים 32(א) ו-34 לפקודה וכן מכוח סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון. הצו ניתן ביחס לרכוש שמקורו במישרין בעבירה ועל כן הוא רכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון.

50. בהלכה הפסוקה פורש המונח חפץ ככולל גם זכויות, ותפיסת חפץ ככוללת גם צו הקפאה של חשבון בנק [בש"פ 5015/99 התאחדות משפטנים בלתי תלויים נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(1), 657].

51. כאמור חברת Tether, בדומה לחברות בינלאומיות אחרות, הנהיגה מדיניות של שיתוף פעולה באופן וולנטרי עם רשויות אכיפה בינלאומיות להקפאת נכסים במקרים בהם קיים חשד למעורבות בפלילים, ובפועל, הקפיאה את הארנק בעקבות פניית משטרת ישראל.

52. המשיבה פעלה במקרה זה על פי הכלים המצויים בידה לסיכול והקפאת כספי המירמה שהועברו לארנק, וזאת למצער בשלב הראשוני של החקירה.

53. המשיבה הפנתה בהקשר זה להחלטה שניתנה על ידי הרכב בית הדין הצבאי בתיק ח"י (מחוזי) 19/20 התביעה הצבאית נ' רס"ר אלירן שיליאן (פיסקה 14), שדנה בבקשת ההגנה לביסוס טענת אפליה, להמצאת מסמכים ומוצגים לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, להעביר לעיונה תיעוד של בקשות למסירת מידע שהמשטרה העבירה לחברת GOOGLE LLC. הגם שאין להקיש בין עניין אלירן שיליאן לענייננו, הרי שיש באמירת בית הדין הצבאי כדי לחדד את המסקנה כי חברה פרטית רשאית לגבש עבור עצמה את מדיניות שיתוף הפעולה עם גורמי אכיפה שונים במדינות שונות. קרי, בין אם מדובר בחברת GOOGLEובין אם מדובר בחברת Tether, המשיבה פעלה כאמור על פי הכלים החוקיים והמצויים שעמדו בפניה.

54. יצוין בהקשר זה כי גם מטענת המבקש עולה כי גלוי וידוע לכל העולם הוירטואלי שחברת Tetherמקפיאה את החשבונות לבקשת משטרת ישראל או ארצות הברית ומוכנה לשחרר אותם רק אם בית משפט מוסמך באותה מדינה מורה כי לא הייתה סיבה להקפאת הנכסים. לדבריו, באם בית המשפט יבטל את הצו, אזי חברת Tetherתבטל את ההקפאה באופן מיידי.

מעמדו של המבקש

55. הצו שניתן טומן בחובו פגיעה קשה בזכויות קנייניות. פגיעה המתעצמת כאשר הנפגע הנו צד שלישי, תם לב, שאין לו נגיעה לפעילות העבריינית, המחייב איזון בין האינטרס הציבורי במיגור עבירות של הלבנת הון לבין האינטרס הפרטי של הטוען לזכות על קניינו [ע"א 2966/17 אס.אר אקורד בע"מ נ' מדינת ישראל (29.8.22)].

56. גם אם אניח לצורך הדיון, כי המבקש הנו הבעלים של הארנק, בהינתן שמדובר בארנק None Custodial Walletורק בידיעת בעליו ה- private key, ולכאורה המבקש ביצע העברה סמלית לארנק: TKMfx7cmECQKxA2wwNra3fqscpUoqYUrwNעל פי מספר תיק בית המשפט, הרי שאין בכך כדי לסייע לו. הצהרתו של המבקש כי הנו הבעלים של הארנק הופכת אותו מניה וביה לחשוד בפרשה ואין עסקינן אפוא בטוען לזכות.

57. לפיכך לא מצאתי לנכון להתייחס לטענת המשיבה כי המבקש אינו עומד בכללי הדין החלים על טוען לזכות; ולכך שתצהירו לא נחתם כדין והוא חסר תוקף משפטי; כי לא התייצב לדיון (גם לא באמצעות VC); ולא נחקר נגדית על תצהירו. המשיבה אינה יכולה לתפוס את החבל משני קצותיו. המשיבה הבהירה בדיון מיום 29.10.2025 כי המבקש מוגדר על ידה כחשוד גם בעבירת הלבנת הון (עמ' 2,ש' 2).

58. בהלימה, אף המבקש אינו יכול לאחוז בחבל משני קצותיו, שכן על פי הצהרתו אין בכוונתו לצאת את גבולות אוקראינה ולהיחקר בישראל בגין החשדות המיוחסים לו. בנסיבות אלו, המבקש אינו רשאי להציף טענות עובדתיות בתצהירו כמעין "שלט רחוק" ולצפות כי אלו יתקבלו לאמיתות תוכנם על בלימה.

59. הראיות מצביעות כי הארנק בבעלות המבקש לכאורה שימש כארנק "חנייה" להעברת כספי מירמה. טענותיו לתום ליבו בהינתן שבוצעו עשרות אלפי טרזנקיות לארנקו וכי לכסף "אין ריח", נסתרו נוכח הראיות, לפיהן כספי המירמה נכנסו משלושה מקורות בלבד. מדובר אפוא בחשוד בפרשה, ומשכך האיזון בעניינו משתנה ומעמד כטוען לזכות אינו עומד לו.

60. זאת ועוד, רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע למבקש. המבקש הוא שהגיש את הבקשה להשבת תפוס כטוען לזכות תם לב שאין לו קשר לעבירות, ולמעשה בכך הפנה את הזרקור לכיוונו. אף המשיבה הבהירה כי ביום הוצאת הצו, זו לא ידעה כי מדובר באזרח אוקראיני. אולם המבקש בחר שלא להתייצב לדיון, גם לא באמצעות היוועדות חזותית.

61. לפי הצהרתו המבקש, מדובר באיש עסקים אוקראיני מבוסס כלכלית, שמחזור חברת הבנייה שבעלותו בשלוש השנים האחרונות עומד על כ-50 מיליון דולרים. המבקש אף מחזיק, בין השאר, בארנק שבו כ-10 מיליון דולרים. ובכל זאת ועל משאביו הכלכליים, המבקש טען כי אין באפשרותו לצאת מאוקראינה בטיסה וזאת בשל המלחמה. המבקש אף לא הזדהה וממילא לא נכח בדיון באמצעות היוועדות חזותית. למעשה, המבקש מראש ניטרל את אפשרות המשיבה לחוקרו בחקירה נגדית ביחס לתצהירו.

62. לדברי המבקש, הוא איש עסקים המתמחה בפיתוח קרקעות ובניה ובתחום הביטחון, כספק מורשה לצבא אוקראינה בכל הקשור בציוד לכלי טייס בלתי מאוישים. מחזור חברת הבניה שבבעלותו עמד בשנה האחרונה על כ- 30 מיליון דולר, וכאמור בשלוש השנים האחרונות עמד מחזור החברה על כ-50 מיליון דולר.

63. אלא שהמבקש לא צירף את הדו"חות של החברה, מאחר ולטענתו מדובר במידע סודי. המבקש צירף אומנם אישורים המאשרים את המשיכות שביצע מהבנק, ברם, אין באפשרות המשטרה לבדוק את אמיתות המסמכים ומהימנותם, ולכאורה גם אין קשר בין הכספים הנטענים על ידו לבין הכספים שנכנסו לארנק.

64. המבקש עמד על הוכחת מקור הכספים שלו לכאורה, כגון התכתבויות עם סוחרים וטרנזקציות שבוצעו על ידי אותם סוחרים. לדבריו, המידע מצוי בידי המשיבה, לפיו שום תוכן לא הגיע לארנקו בחשד לביצוע עבירה. לטענתו מדובר בארנק שהוקפא עקב כספים שהועברו מאיראן. אלא שגם טענתו זו נסתרה על ידי המשיבה ואף אינה מתיישבת עם תיק החקירה.

65. טענת המבקש בדבר ציר הכסף האיראני זרה לחלוטין למשיבה, ובתיק זה אין קשר לטענות על מימון טרור או על קשר עם מדינות אויב. המשיבה אף ביקשה מהמבקש אסמכתאות לגבי מקורות הכסף והוכחת בעלות עובר לדיון, אולם, לדבריה, המבקש לא השיב עניינית, אלא ביקש לדעת את מקור הסמכות.

66. טענת המבקש כי בדק את הסיכון בכל קנייה שביצע וכי הטוקנים שהתקבלו נמצאים באזור הירוק, אינה אלא בגדר סיווג טכנולוגי המשמש חברות אנליטיקה לציון רמת הסיכון, אולם אין בכך כדי להעיד על ניקיון הכספים או מקורם. כאמור מדובר בחשד סביר לרכוש אסור והמבחן המשפטי אינו מבחן טכני אלא מבחן מהותי.

67. סבורני כי התנהלות המבקש מצביעה כי אפריורית לא הייתה בכוונתו לאפשר למשיבה לבדוק את טענותיו ביחס לבעלותו בארנק ולמקורות הכספים. המבקש נמנע מלאפשר למשיבה לעמת אותו עם הסתירות בדבריו אל מול חומרי החקירה. המבקש פעל בזהירות וכלכל את צעדיו עד אחרי שמיעת מוצא פיה של המשיבה ביחס אליו. כך למשל הבין במהלך הדיון כי במושג "עוקץ רוסי" הכוונה לספונסרים היוצאים בסופו של דבר מאוקראינה, וכן הבין מהמשיבה כי זו ניהלה שיחה עם אוקראינה. למותר לציין כי במהלך הדיון הבין שהוא חשוד בפרשה.

הראיות להוכחת בעלות המבקש בארנק

68. אף שדי היה בכך כדי לדחות את טענות המבקש, הרי שבכל זאת מצאתי לנכון לעמוד על טענת המשיבה, כי בפועל אין שום וודאות כי המבקש הוא אכן הבעלים של הארנק.

69. המבקש ביצע לכאורה העברה סמלית, ועל פניו, בארנק שהוא None Custodial Walletרק המחזיק בקוד המפתח יכול לבצע העברה. אלא שהארנק אליו הועברו הטרונים אינו ארנק משטרתי, כך שאין בידי גורמי האכיפה יכולת לאמת את בעלותו לכאורה בארנק.

70. כמו-כן, ההעברה בוצעה ללא תיאום עם משטרת ישראל, לא ביחס למועד ההעברה, לא ביחס לסכום שעל המבקש להעביר וכאמור אף לא ביחס לארנק המשטרתי אליו יש לבצע את ההעברה. המבקש אף קשר את עצמו לארנק המירמה, ולמעשה חיזק את החשד נגדו.

71. צודקת המשיבה כי העובדה שבוצעה העברת נכס דיגיטלי מארנק קריפטוגרפי מסוים אינה מקימה כשלעצמה חזקה בדבר בעלותו של מבצע הפעולה בארנק או בנכסים המצויים בו. שימוש בארנקים מבוזרים עשוי להיעשות באמצעות גורמים אחרים שאינם בעלי הזיקה לנכס.

72. המבקש אף הבהיר באופן חד וברור כי לעולם לא ייתן בידי המשיבה את מפתחות הקוד של הארנק וכי אין לו כל אמון במשטרת ישראל.

73. קרי, למשטרת ישראל לא סופק כל מידע המאשש את טענת המבקש בדבר בעלותו בארנק. המבקש לא הציג הוכחות חד-משמעיות בדבר בעלותו בארנק.

74. למעשה די היה בכך כדי להורות על מחיקת עתירתו של המבקש, למצער, עד שיוכיח את בעלותו בארנק. משכך אף לא מצאתי צורך לדון בשאלה האם היקף צו התפיסה חל רק ביחס לעבירות המקור או על כל הכספים בארנק [ר' ע"פ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים (פורסם בנבו)]. זאת ועוד, במקרה הפרטני של ארנק דיגיטלי שהוא None Custodial Wallet, ברי כי הסרת הצו ושחרור החשבון על ידי Tether, עלולים להביא לסילוק מהיר של הכספים מהארנק על ידי בעליו שהוא המחזיק הבלעדי בקוד המפתח.

75. אלא שמצאתי לנכון לבחון את טענות המבקש לגופן ולאפשר לו את יומו בבית המשפט באמצעות בא כוחו, בין השאר, גם כדי שיהיה סיפק בידו להמציא למשיבה, לאחר התייעצות עם הפרקליטה המלווה את התיק, אסמכתאות לגבי מקורות הכסף ולהוכיח את בעלותו בארנק על פי הקריטריונים של משטרת ישראל. אלא שהמבקש, משיקוליו שלו, גילה טפח וכיסה טפחיים.

סוף דבר

76. ניתוח הראיות והטענות עד כה הוליכני למסקנה כי קמה סמכות ליתן צו הקפאה מכוח הוראות הפקודה וכי הכף נוטה לטובת המשך הארכת תוקף הצו.

77. כמפורט בדו"ח הסודי (במ/3) יש צורך במיצוי כלל פעולות החקירה. בעיקר אפנה ל-במ/3 פיסקה 3(ב) ו- (ג) וכן לפיסקה 5 (יט). כן אפנה ל-במ/4 וכן למסמכים במ/11-במ/12 המקימים חשש לשיבוש חקירה מצד המבקש. מדובר בפרשייה מורכבת בארץ ובחו"ל המתנהלת בליווי פרקליטות מחוז מרכז. חלק מהפעולות אליהן הפניתי הן מורכבות ומהותיות ונדרש פרק זמן משמעותי להשלמתן.

78. מצאתי אפוא לדחות את בקשת המבקש לביטול הצו, ומנגד מצאתי לקבל את עמדת המשיבה ולהורות על הארכת תוקף הצו למשך 180 ימים נוספים, וזאת החל מיום 16.11.2025.

חומר החקירה יוחזר למשיבה באמצעות המזכירות

ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"ו, 27 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.