4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק החקירה שהוגש לעיוני לרבות דוח סודי שהוגש וסומן יובל /2 וכן מסמך נוסף שסומן יובל/1 יחד עם חקירותיו של המבקש שוכנעתי בשלב זה בדבר קיומו של חשד סביר לביצוע עבירות לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, ועבירות לפי פקודת מס הכנסה, זאת בין היתר גם לאחר שבשלב זה מתעוררים סימני שאלה ותהיות בנוגע לגרסה של המבקש בנוגע למקור הכספים וההמחאות שנתפסו.

5. יחד עם זאת יש לזכור כי בבש"פ 333/21 עלי אבו ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) בימ"ש העליון פסק, כי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) אינו מקנה ליחידה החוקרת סמכות לתפוס כסף מזומן שנמצא בחצרו של חשוד בעבירה של העלמת מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה (שאינו קשור בעבירת הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון), וכי אין כל מקור סמכות אחר על-פי דין לכך.

6. בית משפט השלום בחיפה בהחלטה שניתנה בה"ת (חי') 34532-09-20 עאישה ענבאתווי נ' משטרת ימ"ר חוף (פורסם בנבו) כב' השופטת בוגדנוב, קבע כי:

"בהתאם לסעיף 17ב(א)לתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, על מנת שעבירה לפי סעיף 220 תיחשב כעבירת מקור יש צורך להראות כי ההכנסה שלגביה נעברה עבירת מס היא בסכום העולה על 2,500,000, ₪ בתקופה של ארבע שנים או בסכום העולה על 1,000,000 ₪ בתקופה של שנה. המשיבה בשלב זה לא עמדה באף אחד מהתנאים הנ"ל.

בהלכת אל ג'אבר קבע בית המשפט העליון כי סעיף 32(א)לפקודת סדר הדין הפלילי אינו כולל סמכות לתפיסת כספים בגין עבירה של העלמת מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה ככל שהיא עומדת בפני עצמה ואינה מהווה עבירת מקור.

זאת ועוד, בית המשפט העליון קבע כי מבחינת מידתיות הפגיעה במישור המשפט המנהלי, עדיף כי המדינה תפעל במסלול האזרחי ובהתאם לסעיף 194 לפקודת מס הכנסה, המאפשר לדרוש מהנישום ערובה לתשלום המס, או לבקש מבית המשפט ליתן צו לעיקול הרכוש או אף תפיסתו, ושימוש במסלול התפיסה הפלילי על מנת לאפשר לרשויות המס לקבל החלטה בנתיב האזרחי"

7. בענייננו המשיבה לא הצביעה על כך שפקיד השומה הוציא שומות כלשהן למשיב ולא פעל לתפיסת הכספים בהתאם לפקודה.

8. בנוסף ר' החלטת בית המשפט המחוזי בע"ח (נצ') 23327-08-24 סאמר מוסא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו):

"לא נעלמה מעיני טענת העורר כי הכסף שנתפס אינו בבחינת החפץ שנעברה בו עבירה או שמתכוונים לעבור עבירה בו או לגביו כמפורט בסע' 24 לפסד"פ. גם טענה זו, לצורך הבקשה שלפניי, לא ראיתי לקבל. ראשית, שעה שעסקינן בחשד לעבירות של הלבנת הון, ניתן לעת הזו להניח כי הכסף הינו אותו "חפץ" שנעברה לגביו עבירה. שנית, וכפי שכבר פורט לעיל, בעניין אלוביץ' הוכרה האפשרות לבחון בדיעבד את התפיסה לצורך חילוט עתידי מכוח הוראת סע' 24 לפסד"פ, והמשיבה פעלה בהתאם בהליך קמא".

9. עם זאת בשעה שמצויים אנו בראשיתה של החקירה, והגם שנראה שהמשיבה אינה מקדמת את החקירה בקצב משביע רצון, וכאשר המבקש בחקירותיו לא הוזהר ולא נחקר על עבירות לפי פקודת מס הכנסה (הגם שבמהלך החקירה עצמה נשאל שאלות בתחום הנוגע לדיווחיו לרשויות המס ולהכנסותיו), והוזהר רק באופן כללי על חוק איסור הלבנת הון (בשתי החקירות שנערכו לו), מבלי להזהירו בעבירת המקור המיוחסת לו (כאשר גם בתגובתה וגם בדיון בבימ"ש, המשיבה לא הבהירה מהי עבירת המקור המיוחסת למבקש, הגם שנשאלה על כך מספר פעמים), מצאתי כי באיזון בין כל אלה יש לאפשר את הארכת תוקף התפוסים עד ליום 15.12.25 בלבד. ככל שהמשיבה לא תבסס את החשד הסביר ולא תמקד ותבהיר מהי עבירת המקור ואת העבירות המיוחסות למשיב, כאשר המשיב גם ייחקר על כך, יהא מקום לשקול את שחרור הכספים שנתפסו.

תיק החקירה יוחזר למשיבה באמצעות מזכירות בית משפט.

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"ו, 29 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.