רקע דיוני

בפני בקשה להארכת תוקף תפיסתם של תפוסים שנתפסו מהמשיבות, על יסוד סעיפים 32,34, 35 ו 43 לפקודת סדר הדין הפלילי(מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט - 1969 וכן סעיפים 21 ו 26 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000.

על פי הבקשה הרי שביום 20.3.24 נפתחה חקירה גלויה שעניינה עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף בנסיבות מחמירות, עבירות הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועבירות מס אחרות.

במסגרת החקירה נתפסו נכסים השייכים לחשודים שונים ועם התפתחותה הרחיבה היחידה החוקרת את החקירה כלפי המשיבות ופתחה בסבב תפיסות נוסף ביום 6.1.25 במסגרתו נתפסו שני נכסי נדל"ן (גוש 5183, חלקה 9 תת חלקה 6, גוש 3946, חלקה 228), רכב ב.מ.וו. ל.ז. 743-13-502, קרנות השתלמות שונות, קופות גמל שונות, פוליסת ביטוח וחשבון בנק ע"ש יפה אקילוב.

סנגורן של המשיבות, עו"ד קופרמן, הגיש ביום 10.2.25 בקשה לביטול צו הקפאת חשבונות, צו מניעה לנכס והחזרת תפוס. בתגובתה לבקשה ובדיון שנערך ביום 25.2.25 הדגישה המבקשת את עילת התפיסה מכח חוק איסור הלבנת הון לצורך חילוט עתידי ואת היקפה העצום של החקירה העוסקת בהנפקת חשבוניות פיקטיביות והקמת חברות קש בסך כולל של 282,000,000 ₪ כאשר שווי התפיסה קטן מ 1% מהיקף העבירה. בדיון התגבשה הסכמה כי המבקשת תשיב למשיבה 2 סך 160,000 ₪ והמשיבות חזרו בהן ביחס לשאר רכיבי הבקשה. באשר לרכב התפוס הודיעו הצדדים כי הם יבואו בדברים ויודיעו עמדתם תוך 7 ימים.

ביום 5.3.25 הגיש הסניגור בקשה למתן החלטה בעניין הרכב, לאחר שלא עלה בידו להגיע להסכמות עם המבקשת. בבקשתו ביקש כי הרכב ישוחרר תמורת הפקדה כספית של 10% מערכו. המבקשת הגישה תגובה בכתב ולפיה היא תסכים לשחרור הרכב תמורת הפקדת 30% משווי הרכב כפי שמקובל בפסיקה (נטען כי שוויו 150,000 ₪), ולטענתה זו דרך המלך וחריגה ממנה מצריכה נימוקים מיוחדים שאינם מתקיימים במקרה דנן.

המבקשת הוסיפה וטענה כי ככל שהמשיבה 1 לא תוכל לעמוד בתנאי הפסיקה לשחרור הרכב, מחמת חסרון כיס או בשל סיבות אחרות היא תבקש את בית המשפט להחליט על מכירתו של הרכב למטרת שימור ערכו על ידי יחידת החילוט של האפוטרופוס הכללי וכמצוות סעיף 38 לפקודת סדר הדין הפלילי(מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], תשכ"ט - 1969.

על יסוד בקשת המשיבה 1 ותגובת המבקשת החליט בית המשפט ביום 15.3.25 כי לא מתקיימות במקרה זה נסיבות המצדיקות חריגה מהכללים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון לעניין חלופה תפיסה ושחרור רכבים תפוסים. בית המשפט קבע תנאי שחרור ובינם איסור דיספוזיציה והפקדת מזומן או ערבות בנקאית על סך 45,000 ₪, לצד תנאים נוספים.

הבקשה הנוכחית וטענות הצדדים

ביום 2.7.25 הוגשה הבקשה שבפני להארכת תוקף התפוסים ב 180 ימים.

משנמסרה התנגדות המשיבות לבקשה נקבע דיון בבקשה ליום 23.7.25. בדיון הודיע נציג המבקשת כי היא עדיין מבקשת למכור את הרכב מאחר וערכו יורד ועל מנת לשמור על ערכו. סנגורן של המשיבות התנגד לבקשה, תהה אם הקביעה בדבר חשד סביר די בה עד סוף העולם, תהה מדוע לא הוגש כתב אישום וציין כי החקירה התחילה עוד ב 2023 שאז המשיבה 1 היתה עצורה כ 22 יום. הדיון התחדש בפני היום לאחר שנאלצתי לקטעו.

בדיון שנערך בפני היום טען סנגורה של המשיבה 1 כי היא רכב טרם שוחרר מאחר והמשיבה 1 אינה יכולה לעמוד בהוצאה הנדרשת, אין לה אפשרות לעבוד על רקע מצבה הבריאותי וכי יש לראות את חלקה ברכב כחצי שכן אמנם הוא רשום על שמה בלבד אולם המשיבה חיה בזוגיות עם בן זוגה ומחצית הרכב שייכת לו מכח יחסיהם הזוגיים, מנימוק זה ביקש הסניגור להעמיד את ההפקדה הנדרשת על 15% לכל היותר תחת 30%. בנוסף ביקש כי ישוחרר למשיבה 1 מתוך הכספים התפוסים סכום מסוים כדמי מחיה.

נציג המבקשת שב על בקשתו למכור את הרכב על מנת לשמר את ערכו והתנגד לשחרור כספים לדמי מחיה. לטענתו המשיבה 1 עובדת, בן זוגה עובד ב"אל על" ולא יתכן שאדם ישב בביתו ולא יעבוד (כטענת המשיבה 1) וקופת החילוט תפרנס אותו.

נציג המבקש הגיש לעיונו של בית המשפט מסמכים עדכניים המעידים על מצבה של החקירה (במ/1-במ/4).

המסגרת הנורמטיבית

בהתאם לסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (לעיל ולהלן: "חוק איסור הלבנת הון") בית משפט שהרשיע נאשם בעבירות לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון יורה על חילוט רכוש מתוך רכושו של הנידון בתנאים המפורטים בסעיף.

סעיף 21(ב) לחוק איסור הלבנת הון מגדיר את רכושו של הנידון כ"כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו". בע"א 3343/05 טאהא נ' מדינת ישראל (04.03.2008) קבע בית המשפט העליון כי נוכח תכלית החוק, הגדרת "רכושו של הנידון" בחוק איסור הלבנת הון, היא הגדרה רחבה:

"הגדרה זו חורגת בבירור מאמות המידה ומן הדרישות שמציבים דיני הקניין במקרקעין ובמיטלטלין לעניין זה ובכך היא מרחיבה את אפשרויות החילוט גם לגבי רכוש אשר לנידון יש בו חזקה או שליטה (או שהוא מצוי בחשבונו). זאת אפילו רשום אותו הרכוש על שמו של אחר"

בית המשפט העליון ציין עוד כי בית המשפט נדרש לבחון האם קיימים אמצעים פוגעניים פחות שיש בהם כדי להשיג את התכלית שבתפיסה:

"נדרש לבחון, באופן מעמיק ביותר, האם לא קיים אמצעי פחות פוגעני שניתן להפעילו, וזאת בשני היבטים: הן בעצם הבחירה לבקש את תפיסת קניינן של החברות והן בבקשה לתפוס דווקא כסף המופקד בחשבונן" (פסקה 59)

בע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.08.2019) (להלן: "עניין אהוד מאיר שאיבות") קבע בית המשפט העליון כי במסגרת בחינת מידתיות הצו הזמני על בית המשפט לבחון את משך התקופה בה מוחזקים התפוסים, ואת משך התקופה בה הם עתידים להיות מוחזקים:

"חילוט רכושו של אדם טומן בחובו פגיעה קשה בזכות הקניין הנתונה לו, והפגיעה מתעצמת ככל שתקופת החילוט מתמשכת. על כן, במסגרת בחינת מידתיות החילוט הזמני נדרש בית המשפט לבחון את פרק הזמן שבו צפוי הצו הזמני לעמוד בתוקף - הן פרק הזמן שחלף הן צפי הזמנים לסיום ההליך"

בית המשפט העליון ציין עוד כי בית המשפט נדרש לבחון האם קיימים אמצעים פוגעניים פחות שיש בהם כדי להשיג את התכלית שבתפיסה:

"נדרש לבחון, באופן מעמיק ביותר, האם לא קיים אמצעי פחות פוגעני שניתן להפעילו, וזאת בשני היבטים: הן בעצם הבחירה לבקש את תפיסת קניינן של החברות והן בבקשה לתפוס דווקא כסף המופקד בחשבונן" (פסקה 59)

מן הכלל אל הפרט

כאמור בפסיקת בית המשפט העליון, בבואו של בית המשפט לדון בהמשך החזקת רכוש של חשוד, שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עליו לשקול, בין היתר, את מהות החשדות המיוחסים לחשוד, את היקף החקירה ומורכבותה, את משך הזמן בו תפוס הרכוש, את תכלית המשך החזקת הרכוש, את הצפי לסיום החקירה, את הפגיעה בזכותו החוקתית של החשוד לקניין, ואת החלופות האפשריות לתפיסה.

לאחר שעיינתי במסמכים שבפני ושקלתי היטב את טיעוני הצדדים אני קובע כי יש לקבל את הבקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים ב 180 יום ולדחות את בקשות המשיבה 1 לאפשר לה לשחרר את הרכב תמורת אחוז הנמוך מ 30% מערכו ואף לשחרר לה כספים כדמי מחיה.

החקירה המשטרתית, שהיא מורכבת ומסועפת, אינה קופאת על שמריה, המשיבה 1 נחקרה כבר מספר רב של פעמים, נערכו עימותים שונים והתוכנית החקירתית דורשת ביצוען של פעולות חקירה רבות נוספות.

הכספים התפוסים בידי המבקשת מוחזקים לצורך אפשרות חילוט עתידית, ככל שיוגש נגד המשיבה 1 כתב אישום והיא תורשע בו. ככל שכך אכן יקרה, הרי שהכספים שיחולטו הם כספים שיוחזרו לציבור, בהתאם להיקף העבירות בהן תורשע המשיבה. השבת כספים למשיבה כעת משמעה פגיעה אפשרית באינטרס הציבור.

באשר לטענת המשיבה 1 כי הרכב שייך במחציתו לבן זוגה הרי שיש לדחות טענה זו. הרכב היה מצוי בחזקתה ובשליטתה של המשיבה 1 ומכאן שהוא מועמד לחילוט, ככל שיוגש נגדה כתב אישום והיא תורשע בו. אין ביחסי הזוגיות להוציא ממצבת הנכסים של המשיבה 1 מחצית מנכסיה, בהיבט של האפשרות המשפטית לחלט את רכושה.

ככל שהמשיבה 1 נקלעה למצוקה קיומית בהעדר הכנסות פתוחה בפניה הדרך לפנות בבקשה מסודרת, בליווי אסמכתאות, ליחידת החילוט במשרד האפוטרופוס הכללי.

באשר לבקשת המבקשת למכור את רכב הב.מ.וו. ל.ז. 743-13-502 הרי שאני קובע כי ניתן להעמיד את הרכב למכירה החל מיום 5.10.25 ועד לאותו מועד תעמוד בתוקפה החלטת כבוד השופט סלטו מיום 15.3.25 בדבר שחרורו של הרכב בתנאים.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשפ"ה, 18 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.