1.  הונחה לפני הצעתו של ב"כ המבקש להשבת הרכב התפוס למבקש בתנאים שלטענתו יש בהם כדי לאיין המסוכנות שניבטת מהרכב.

2.  זאת בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.6.25 במסגרת ערר על החלטת מותב זה (ע"ח 48854-05-25). בהחלטה שם התבקשתי לבחון האפשרות לפירוק החלקים שהותקנו ברכב לשם קביעת תנאים להחזרת הרכב למבקש. צוין בהחלטה כי זו התקבלה בהינתן הצהרת הסנגור שלפיה הסנגור אינו חולק על כך שהמבקש התקין ברכב את החלקים שהמשיבה מייחסת לו וכי טענתו היחידה היא בנוגע להשפעת החלקים על הרכב.

3.  ביום 3.7.25 התייצבו הצדדים לדיון.

ב"כ המבקש הציע בדיון חלופת תפיסה שלפיה מצבו המכני של הרכב יוחזר לקדמותו באופן שהרכב ייגרר על ידי מוסך "פניקס" שבבעלות חוסאם מטאנס, שם יפורקו החלקים שהותקנו לטענת המשיבה ויותקנו חלקים מקוריים בתוך 14 יום, בהתאם להצעת המחיר שהוגשה מטעם המוסך (נ/1). בתום ביצוע התיקונים יוחזר הרכב למגרש המשטרה שם ייבדק על ידי בוחן שיאשר כי הרכב תקין לנסיעה. אם הרכב ימצא תקין, יושב הרכב למבקש תחת כל תנאי שיקבע על ידי בית המשפט ותוך הסכמת המבקש כי ההתקנים שהוסרו יישארו בידי המשיבה ואם יבוקש חילוט הרכב, יחולטו. הסנגור הציג רישיון תקף להפעלת "מוסך חוסאם מטאנס" מטעם משרד התחבורה וטען כי אין היכרות מוקדמת בין בעל המוסך למבקש.

הסנגור ציין כי הצעתו אינה כוללת הודאה במסגרת התיק העיקרי בציינו כי עדיין לא קיבל את מלוא חומר החקירה וכי בערר לא דובר על הודאה לצורך קידום התיק. לדבריו, הוא אינו חולק על חוות דעת הבוחן בכל הקשור להתקנים ברכב אולם ביקש לשמור על זכותו להציג חוות דעת בדבר השפעתם על הרכב.

לטענת הסנגור אין מקום להעביר הרכב כדרישת המשיבה למוסך מורשה מהטעם שהעלויות בו גבוהות פי כמה מהמוסך שהוצע וניתן להסתפק בהסרת החלקים במוסך המוצע. לשם כך העיד את הבעלים של המוסך, מר חוסאם מטנאס.

המשיבה מתנגדת להצעה. לשיטתה הבסיס להסכמה הוא הודאת המבקש בתיק העיקרי, החזרת הרכב לקדמותו במוסך מורשה תוך מתן הפקדות, כשהוצאות הגרירה יהיו על חשבון המבקש.

לטענתה, בהעדר הודאת המבקש, קיימת אפשרות כי לאחר תיקונו המבקש יכפור במיוחס לו ויטען כי הרכב תקין. כן לשיטתה השינויים שבוצעו ברכבו הם מהותיים, בהם התקנת מערכת מטנול, ועל כן יש לתקנו אך במוסך מורשה.

המשיבה מסכימה שבעל המוסך יכנס למגרש המשיבה לצורך מתן חוות דעת.

הכרעה

4.  לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה כי יש לפעול במקרה דנן בשני שלבים ואבאר.

5.  בהחלטתי מיום 18.5.25 נדחתה הבקשה להחזרת הרכב נוכח נחיצות הרכב כראיה מרכזית בתיק, הצורך למנוע הישנות עבירות דומות והסיכוי כי הרכב יחולט בתום ההליך, במקרה של הגשת כתבי אישום.

6.  ביום 25.5.25 הוגשו כתבי אישום נגד המבקש (תיק שמספרו 10624-05-25) והנהג (תיק שמספרו 10627-05-25) שכוללים את עתירת המשיבה לחילוט הרכב. בשני התיקים עדיין לא התקיימה הקראה.

בתיק החקירה קיימת חוות דעת בוחן מפורטת הכוללת את ממצאי הבדיקה ותיעוד מצולם של השינויים שבוצעו ברכב.

הסנגור ציין בדיון כי אינו חולק על חוות דעת הבוחן בכל הקשור לחלקים שהותקנו ברכב אולם חולק על השפעת החלקים על הרכב.

המשיבה מסכימה לפירוק החלקים ולתיקון הרכב והשבתו בתנאים למבקש אולם מתנה זאת בהודאת המבקש ובהעברת הרכב למוסך מורשה תוך מתן הפקדות.

המבקש כאמור לא נענה להצעה זו.

אשר לדרישת המשיבה להודאת המבקש מחשש שזה יכפור שבוצעו שינויים ברכב לאחר תיקונו -

לטעמי בנסיבות בהן המבקש אינו חולק על חוות דעת הבוחן בהיבט החלקים שהותקנו ברכב, אלא אך על השפעתם של החלקים על הרכב, אזי גם אם אלה יוסרו, חוות דעת הבוחן, שכוללת תיעוד מצולם של השינויים, תעמוד בעינה.

אם הסנגור היה חולק על ממצאי חוות הדעת האמורים, אז היה מקום להותיר הרכב כמות שהוא לצורך בחינתו על ידי מומחה מטעמו. הצהרת הסנגור בעניין זה מפחיתה משמעותית את הצורך בהצגה פיזית של הרכב כראיה במשפט.

בהינתן הצהרתו זו של הסנגור אני סבורה כי ניתן להסתפק בחלופת תפיסה, אף מבלי לכרוך זאת בהודאת המבקש.

אשר לדרישת המשיבה להפניית הרכב למוסך מורשה, אפנה בעניין זה לע"ח 5337-09-23 גבארין נ' מדינת ישראל (8.10.23) (להלן - עניין גבארין). בעניין שם הוגש נגד העורר כתב אישום בגין חשד לשינויים מבניים מהותיים שבוצעו ברכב בהם מנוע השונה מזה הרשום ברישיון הרכב. ערר על החלטת מותב זה לדחיית הבקשה להשבת הרכב מהטעם שהסנגור סרב להעביר הרכב למוסך מורשה כדרישת המשיבה, נדחה. בית המשפט הדגיש בערר כי דבריו נאמרים במיוחד כאשר אף גורם מטעם המוסך בו מעוניין העורר לבצע התיקונים לא התייצב בבית משפט קמא ולא נתן כל מסמך המאשר כי הוא:

א. מודע לשינויים שבוצעו ברכב.

ב. אפשר להחזיר הרכב לקדמותו, טרם השינויים.

ג. ניתן לבצע התיקונים והחזרת המצב לקדמותו ברכב במוסך האמור.

בנסיבות האמורות נפסק כי אין די בהצגת רישיון משרד התחבורה של המוסך. אם העורר מבקש שיינתן משקל משמעותי להצעתו היה עליו לספק נתונים על המוסך ומנהלו על מנת שבית המשפט ישקלה מול ההצעה של ביצוע תיקונים במוסך מורשה. עם זאת נקבע שהיות שעסקינן ברכב שאינו חדש, ניתן לעשות שימוש אף בחלפים שאינם מקוריים.

בענייננו, בהחלטתי מיום 18.5.25 סקרתי בהרחבה את חוות דעת הבוחן בדבר "השיפורים" שבוצעו ברכב. הסנגור אינו חולק על השיפורים הנטענים. כעולה מחוות דעת הבוחן עסקינן בין היתר בשינויים שבוצעו במערכת הבלימה, במערכת יניקה ופליטה של המנוע, וכן הותקנה מערכת מטנול המוזרקת למערכת היניקה של המנוע.

המשיבה מסכימה לאפשר למנהל המוסך להכנס למגרש בו תפוס הרכב לצורך עריכת חוות דעת.

הסנגור הגיש רישיון להפעלת המוסך של מר מטאנס חוסאם, צרף הצעת מחיר של פירוק החלפים והתקנת חלפים חדשים שערך מטאנס והתרשמתי מדבריו כי אכן לא קיימת היכרות בין בעל המוסך למבקש. בעל המוסך, מר מטאנס, העיד בדיון והתרשמתי מעדותו כי הוא מודע לשינויים שבוצעו ברכב, על בסיס חוות דעת הבוחן.

בהינתן השינויים שבוצעו ברכב אני סבורה שראשית יש לבחון האם ניתן להשיב את הרכב לקדמותו ולהסיר את השינויים המפורטים בחוות הדעת על מנת להתאימו לתקן הישראלי, ועל בדיקה זו להיעשות תוך בחינת הרכב עצמו במגרש בו הוא תפוס.

המשיבה לא התנגדה כי מר מטאנס יבצע הבדיקה האמורה אצלה, ולאחר ששמעתי את עדותו לפני והתרשמתי ממהימנותו אני סבורה שיש לאפשר לו לערוך את חוות הדעת האמורה.

בשלב השני, אם ימצא כי ניתן להסיר השינויים ולהשיב הרכב לקדמותו אז תוגש הודעה מתאימה לבית המשפט ויהא מקום לדון מחדש בבקשה להשבת הרכב ובאפשרות לחלופת חילוט.

יצוין כי אם יוחלט שיש מקום לחלופת חילוט, התרשמתי מעדותו של מר מטאנס כי ניתן לבצע התיקונים ברכב במוסך שברשותו. מר מטאנס מסר כי בעבר תיקן ליקויים דומים כולל אלה הקשורים למנוע, וציין כי אין שוני בינו לבין מוסך מורשה מבחינת התיקונים שהוא יכול לבצע ברכב. כן הוסיף וציין כי מכוני רישוי מפנים אליו רכבים לתיקון וכי החלקים שהציע בהצעת המחיר הם מקוריים מהחברה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א תמוז תשפ"ה, 07 יולי 2025, בהעדר הצדדים.