החלטה
1. לפניי בקשה להחזרת רכב אשר נתפס על ידי המשיבה,
המבקשת עותרת כי בית המשפט יורה להחזיר לרשותה רכב מסוג ב.מ.וו הנושא ל.ז. שמספרו 155-33-703
(להלן: "הרכב" או "התפוס") אשר נתפס לצורכי חקירה.
2. בא כוח המבקשת טען בבקשתו כי לא הוגש כתב אישום
בעניינה של המבקשת ולא נמסרה לה כל הודעה בדבר כוונה להגיש כתב אישום בעתיד. החזקת
הרכב מהווה פגיעה ממשית בזכות הקניין, ללא כל סיבה מוצדקת בהעדר הליך פלילי תלוי ועומד
ובהעדר צו שיפוטי, הפנה לפסיקה, וטען כי מדובר בפגיעה ממשית בחייה של המבקשת וביכולתה
להתנייד וביקש להורות על החזרת הרכב.
3. ביום 26.06.25, התנגדה המשיבה לבקשה וטענה
כי התיק עדיין בחקירה.
4. ביום הדיון בתאריך 07.07.25, חזר בא כוח המבקשת
על בקשתו וטען כי המבקשת נעצרה בגין חשד לביצוע עבירות של קשירת קשר, כשרמת החשד הייתה
נמוכה ביותר ולא התחזקה. המבקשת לא הוכיחה כל זיקה בין הרכב לעבירה כשאין שום עבירה
מיוחסת שבגינה הרכב היה מעורב. המשיבה לא ביצעה פעולות חקירה, מדובר במעצר שווא, ולבסוף
ביקש להטיל הוצאות.
5. ב"כ כוח המשיבה חזר על התנגדותו לבקשה,
טען כי קיים חשד סביר שקושר את המבקשת לרכב ולביצוע העבירה, בתיק בוצעו מספר מעצרים
כולל מעצר המבקשת, עוד טען כי החקירה עדיין מתנהלת, הגיש לעיון בית המשפט חומר גולמי
אשר הוגש וסומן מ/1 וכן דוח סודי שפירט את פעולות החקירה וסומן מ/2, והצהיר בפני בית
המשפט כי זהו הרלוונטי לבקשה. בא כוח המשיבה אישר כי אין זיקה בין הרכב נשוא הבקשה
לעבירה פלילית.
6. בתום הדיון נקבע כי החלטת בית המשפט תשלח לצדדים.
7. לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובחומר החקירה אשר
הוגש לעיוני, חומר החקירה לא מצביע על חשד הקיים בתיק וגם אם יש חשד סביר לתפוס את
הרכב, עילת התפיסה לא ברורה, חומר החקירה לא מצביע על עילה להמשך תפיסת הרכב. עולות
שאלות רבות המצריכות בירור כמו: העילה מכוחה נתפס הרכב, האם הרכב נתפס לאור כך שהמבקשת
עמדה לבצע עבירה, לא הוסברה תכלית התפיסה, מדוע אין בידי המשיבה אישור על תפיסת הרכב?
מתי נעצרה המבקשת?
8. לאור כל האמור, לאור העמימות הרבה האופפת את
הבקשה, בהעדר חשד סביר לביצוע עבירות פליליות, ובהעדר זיקה בין הרכב לעבירות כמוצהר
על ידי בא כוח המשיבה, דין הבקשה להתקבל.
