המשיבים  1. יאסר חאמד

2. זכריא חאמד

3. ג'לאל חאמד

4. מונא חאמד

5. חב' פגוס הנדסה בע"מ

6. הייתם חוסרי

7. חב' ה.ח.ה (2020) לבנין בע"מ

8. חברת המאתר והמשקם בע"מ

9. מוחמד יוסף

10. אמל חטיב - טוענת לזכות

11. נורהאן יוסף - טוענת לזכות

12. ריפעת אסמעיל

 

 

לפניי שתי בקשות, הראשונה בקשה להארכת תוקף החזקת תפוסים, לפי סעיפים 23-24 ו-32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט - 1969 (להלן: "פסד"פ") וסעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") וזאת למשך 180 ימים. התפוסים מושא הבקשה (נספח א' לבקשה), נתפסו בשתי פעימות, האחת בחודש נובמבר 2024 (הארכה שניה) והשניה בחודש מאי 2025 (הארכה ראשונה), מכאן שהבקשה נוגעת לכלל התפוסים. השניה, עניינה עשיית פעולות בהמחאות שנתפסו מידי משיב 9.

 

רקע והשתלשלות ההליכים

 

1.  ביום 29.11.2024 נערך חיפוש בביתו של ג'לאל חאמד - משיב 3, בהתבסס על צו חיפוש שהוצא נגדו, כאשר באותו בית מתגוררים גם בניו - המשיבים 1 ו-2. במהלך החיפוש הושלכו מחלון הבית שתי חבילות של כספים בסך של כ-400,000 ₪ במזומן ואשר נתפסו על ידי בלשי היחידה. בחיפוש נתפסו בסה"כ 488,480 ₪ במזומן, 99 שיקים בסך 6,569,119 ₪ (מתוכן 285,387 חיים), חשבוניות מס ומסמכים רבים שהעלו חשד להפצה ושימוש בחשבוניות פיקטיביות, באמצעות חב' פגוס - משיבה 5, הרשומה בבעלות משיב 1. עוד במהלך החיפושים בביתם, נתפסו בין היתר, פנקסי המחאות, מסמכים שונים, מכשירי טלפון סלולאריים, כספים, חומר חשבונאי, מכשירי די.וי.אר, חומר החשוד כסם.

 

2.  בעקבות החיפוש והחשד לביצוע עבירות חמורות, נפתחה חקירה פלילית גלויה נגד המשיבים במסגרת תיק פל"א 509503/2024, על ידי מחלק כלכלי - הלבנת הון בימ"ר צפון בשיתוף עם מס הכנסה חיפה. בהמשך הוצאו צווים נוספים מכוחם נתפס רכוש נוסף לרבות נדל"ן וכן הוקפאו חשבונות בנק של המשיבים ואחרים.

 

3.  המשיבים חשודים, כל אחד בהתאם לחלקו, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש, הפצה וקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות, העלמת הכנסות, קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט, עבירות מס, עבירות מע"מ, זיוף ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. .

 

4.  ביום 05.01.2025, הוגשה על ידי המשיבים 1 ו-5, בקשה להשבת תפוסים ולשחרור חשבונות הבנק (9710-01-25). בהמשך, ביום 19.01.2025 הוגשה על ידי המשיב 2, בקשה להשבת תפוסים. כמו כן, ביום 09.02.2025, הגישו המשיבות 7 ו-8, בקשה להשבת תפוסים לידיהן, במסגרת תיק ה"ת 46945-01-25 שבו נדונה בקשת המשיבים 1 ו- 5. לבקשת הצדדים ובהסכמתם, הדיון בכלל הבקשות נשמע במאוחד בפניי ביום 10.02.25. במעמד הדיון, על יסוד המלצתי, הסכימו הצדדים להסרת הקפאת הפעילות בחשבונות הבנק של המשיבים 1 ו- 5, בכפוף להעברת הכספים באותם חשבונות על סך 1,107,710.76 ₪ ו- 1,576,078.57 ₪ בהתאמה, לפיקדון משטרת ישראל.

 

5.  ביום 15.03.25, הוריתי בהחלטתי על דחיית הבקשות של המשיבים להשבת התפוסים למעט ביחס לשני שעוני רולקס, שהוריתי על השבתם למשיבים. באותה החלטה קבעתי כי תפיסת הרכוש בוצעה כדין בהתאם לצווי החיפוש שהוצאו ולהוראות הפסד"פ וחוק איסור הלבנת הון, אף שהצו המקורי לא כלל במפורש תפיסת רכוש בשווי. עוד קבעתי, כי הנסיבות החריגות שליוו את ביצוע החיפוש, ובמיוחד השלכת כספים מהחלון על ידי המשיב 2, הצדיקו את התפיסה בהתאם לחריגים שהותוו בפסיקה.

 

6.  בהחלטה נקבע עוד, כי מתקיים חשד סביר לביצוע עבירות מס, שימוש בחשבוניות פיקטיביות והלבנת הון בהיקף של עשרות רבות של מיליוני שקלים, בעוד ששווי הרכוש התפוס מוערך בכ-5.84 מיליון שקלים בלבד. עוד נקבע, שהאינטרס הציבורי בהבטחת חילוט עתידי גובר בשלב זה על האינטרס הפרטי של המשיבים. כמו כן, דחיתי את בקשת המשיבות 7 ו- 8 להשבת המחאות, משום שלא הוכחה זכותן בהן ונוכח קיומו של חשד למעורבותן בעבירות. אשר לטלפונים הניידים נקבע שאלו יוחזקו לצרכי חקירה בהיותה בראשיתה, ורק שעוני הרולקס יוחזרו מאחר שתפיסתם לא הייתה מוצדקת על פי הצו המקורי. בצד האמור, הדגשתי כי על המבקשת לפעול לקידום החקירה במטרה לצמצם את הפגיעה בזכויות הקניין של המשיבים.

 

7.  ערר שהוגש על ידי המשיבים על החלטה זו, נמחק בהמלצת בית המשפט המחוזי הנכבד (ע"ח 64628-03-25, החלטה מיום 24.04.25).

 

8.  ביום 4.05.2025 בוצע "פרוץ" בחקירה ונעצרו החשודים העיקריים בפרשייה לרבות חלק מן המשיבים. מעצרם של החשודים הוארך מעת לעת והם שוחררו בהמשך בתנאים מגבילים. בסמוך לאחר מכן הוגשה בקשה ראשונה להארכת תוקף החזקת התפוסים ב-180 ימים, ובהחלטתי מיום 27.07.2025 נעתרתי לבקשה.

 

9.  גם על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי (ע"ח 21896-08-25) ובית המשפט המחוזי הנכבד הורה בהחלטה מנומקת על דחיית הערר תוך שקבע בין היתר כי עוצמת החשד הסביר גבוהה, וכי לא נפל דופי בהערכת היקף העבירה העולה משמעותית על שווי התפוסים. עוד נקבע, כי קצב קידום החקירה על ידי היחידה החוקרת משביע רצון (החלטה מיום 27.08.2025).

 

10.  במקביל, התנהלו הליכים נוספים בבקשות שונות שהגישו המשיבים להשבת התפוסים. במסגרת ה"ת 67319-05-25, ניתנה החלטה בבקשת המשיבים 9 ו- 10, להשבת רכבים בחלופת תפיסה הכוללת הפקדה על סך 30 אחוז משווי הרכבים (החלטה מיום 27.11.2025). על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי ואשר נדחה לבקשת העוררים בהמלצת בית המשפט (ע"ח 50637-11-25, החלטה מיום 30.11.2025). במסגרת אותו הליך, הגישה המבקשת בקשה לעשיית פעולות בהמחאות שנתפסו מידי משיב 9, המשיב התנגד לבקשה זו. בהמשך, הבקשה הועברה לעיוני לבקשת הצדדים ובהסכמתם לצורך דיון והכרעה.

 

11.  במסגרת מ"י 2531-05-25 וה"ת 42102-07-25 הוגשו בקשות להשבת רכב תפוס של משיב 12. בהחלטה מיום 24.7.2025 (במסגרת ה"ת 42102-07-25), הורה בית המשפט על שחרור הרכב בכפוף לחלופת תפיסה ובתנאים שכללו הפקדה על סך 30 אחוז משווי הרכב.

 

12.  מכאן, הבקשות שבפניי, במסגרתן עותרת המבקשת להאריך תוקף החזקת כלל התפוסים וכן עשיית פעולות בהמחאות שנתפסו ברשות משיב 9, כאשר המשיבים מתנגדים לבקשות אלו. במעמד הדיונים שהתקיימו בפניי בימים 4.12.2025 ו- 8.12.2025 חזרו הצדדים על עמדותיהם, כפי שיפורטו להלן.

 

טענות הצדדים בתמצית

 

13.  המבקשת סקרה בפירוט את השתלשלות האירועים המתוארת לעיל וציינה כי בוצעו על ידי היחידה החוקרת פעולות חקירה רבות בשיתוף עם רשויות המס, ונאספו ראיות הקושרות ומחזקות את החשדות נגד המשיבים בצורה משמעותית. בהקשר זה, הפנתה המבקשת לדוח הסודי (מב/1) וכן לחומר החקירה הגולמי הרב שנצבר עד כה בתיק (כ-40 קרגלים). הודגש, כי חקירת הפרשה בעיצומה וכי מדובר בחקירה דינאמית, מורכבת ומסועפת בהיקף רחב, וכי המבקשת פועלת על מנת למצותה עד תום.

 

14.  הוטעם כי תהליך התפיסה של הרכוש התבצע בשני שלבים עיקריים: בשלב הראשון, במהלך החודשים נובמבר ודצמבר 2024, אז בוצעה תפיסת חשבונות הבנק של המשיבים 1 ו-5, וכן נכסי מקרקעין בלבד של משיבים 1-3, שכן באותה העת לא היה ידוע למבקשת היקפן המלא של העבירות והחשדות. בשלב השני, ביום 04.05.2025, בוצעה תפיסת רכוש נוסף, לרבות כלי רכב לאחר שהחשדות התחזקו והתבהרו. באשר לסוג הרכוש שנתפס, צוין כי הוא כולל, סכום של כ- 2.5 מיליון שקלים, שנתפס בשני חשבונות בנק, סכום של כ- חצי מיליון שקלים שנתפס במזומן, רכבים ונכסי נדל"ן נוספים. אשר ליתר החשודים בפרשייה (כגון הצ'יינג'ים) שנתפס רכוש נוסף שלהם, מתנהל בעניינם הליך נפרד.

 

15.  הודגש, כי פעולת החקירה האחרונה שבוצעה בתיק היתה ביום 14.08.2025, ועל אף שלא מוצתה החקירה, כאמור, בשל אילוצים של היחידה ואשר פורטו בדו"ח הסודי, העתקי חומרי החקירה הועברו לעיון הפרקליטות וזאת לסירוגין. תחילה, הועבר חומר מצומצם בחודש אוגוסט 2025. בהמשך, במהלך חודש אוקטובר 2025 הועבר החומר לעיון ראשוני של הפרקליט המלווה, ואילו החומר החשבונאי הועבר לקראת סוף חודש נובמבר 2025 והוא כולל היקף נכבד. מאז העברת החומרים, טרם התקבלו השלמות חקירה. בהקשר זה הפנתה המבקשת למכתב שהתקבל מטעם הפרקליטות (מב/2).

 

16.  בנוגע לעילה להמשך החזקת התפוסים, נטען כי היקף העבירות המיוחס למשיבים מסתכם במאות מיליוני שקלים. לעומת זאת, השווי הכולל של הרכוש התפוס - לרבות הרכוש שנתפס ביום 04.05.25 - מוערך בסכום אשר נע בין 15 ל-18 מיליון שקלים בלבד. מכאן, עולה כי קיים פער משמעותי בין היקף העבירות המיוחס לשווי התפוסים, המהווה סכום זניח בהשוואה להיקף העבירות. פער זה, מצדיק את המשך החזקת הרכוש התפוס כבטחון לצורך מימוש חילוט עתידי.

 

17.  אשר לבקשה לעשיית פעולות בהמחאות שנתפסו לצורך חילוט (שהוגשה במסגרת ה"ת 67319-05-25), המבקשת עתרה להורות על מתן צו המתיר למשטרה להפקיד בחשבון הבנק שמנהלת יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי שמספרו 100934, בנק מזרחי, סניף 457 (להלן: "חשבון הבנק"), המחאות שנתפסו במסגרת החקירה (נספח א' לבקשה) ובמידת הצורך למלא פרטים בהמחאות וזאת כדי שניתן יהיה להפקידם ולממשם. עוד ביקשה להורות ליחידת החילוט באפוטרופוס הכללי לנהל את הכספים שיופקדו בחשבון הבנק ולעשות כל פעולה הנדרשת כדי לשמור על ערכם של הכספים, לרבות פתיחה וניהול של תיקי הוצאה לפועל והליכים אזרחיים אחרים, לצורך גביית ההמחאות שלא יכובדו על ידי הבנק מכל סיבה שהיא (להלן: "ההמחאות המחוללות"), וזאת עד למתן פסק דין חלוט בהליך הפלילי המורה על חילוט הכספים או עד לקבלת החלטה אחרת בקשר אליהם. לצורך פתיחת תיקי הוצאה לפועל עתרה המבקשת לכך שיחידת החילוט תוסמך לפתוח תיקי הוצאה לפועל גם בהמחאות אשר נמשכו ל"מוטב בלבד" כאשר המוטב הוא החשוד/ה וזאת על פי תקנה 104 ב' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"מ-1979.

 

18.  נטען, כי ביום 4.05.2025 תפסה המשטרה את ההמחאות השייכות למשיב 9, שהוא הנפרע ו/או בעל הזכות בהמחאות שנמשכו לטובתו על ידי צדדים שלישיים. עוד נטען כי ללא הפקדת ההמחאות ומימושן, ההמחאות לא תהיינה בנות מימוש בעתיד ולפיכך יאבדו מערכן לחלוטין. הפקדת ההמחאות באופן מיידי נדרשת גם לנוכח החשש שהחשודים יפנו אל מושכי ההמחאות ויעשו עמם יד אחת לבטלם, בכדי להבריח את החוב הגלום בהמחאות בדרך חלופית. לתמיכה בבקשה הפנתה המבקשת לסעיף 34 לפסד"פ ולפסיקה הנוהגת.

 

19.  לאור כל האמור, עתרה המבקשת להורות על המשך החזקת כל התפוסים המצוינים בבקשה, למשך 180 יום נוספים ולהיעתר לבקשה לעשיית פעולות בהמחאות שנתפסו.

 

20.  ב"כ המשיבים טענו שיש לדחות את הבקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים שנתפסו ביום 4.5.2025 על הסף משהוגשה באיחור של מספר ימים. עוד הלינו על התנהלות המבקשת על דרך מתן הצהרות סותרות לשיטתם שנמסרו הן להגנה והן בפני בית המשפט, כאשר נציג אחד מטעם היחידה טען כי החקירה הסתיימה והחומר הועבר לפרקליטות ואילו נציג אחר מטעם היחידה טען שהחקירה עוד בעיצומה. עוד הלינו על העברת מידע שאינו עקבי בנוגע למועד העברת חומרי החקירה לפרקליטות. לדידם, הדברים מקבלים משנה תוקף עת עסקינן בהארכת תפוסים שחלקם נתפסו לפני למעלה משנה בחודש נובמבר 2024, כאשר גם לא קיים צפי לסיום החקירה על כל המשתמע מכך מבחינת הפגיעה הקשה בקניינם של המשיבים.

 

21.  לגופו של ענין, המשיבים שבו וחלקו על קיומה של תשתית ראייתית המבססת את החשד נגד המשיבים. נטען כי, אין בסיס לטענות המבקשת בדבר פעילות בלתי חוקית של המשיבה 5. לשיטתם, מדובר בחברה הפועלת כדין ובאופן חוקי ולגיטימי, במסגרת שיתופי פעולה עם חברות מובילות בענף הבנייה, ואשר מעסיקה קבלני משנה ותחתיהם מאות עובדים, כאשר כלל הפעילות שלה מדווחת כנדרש על פי חוק.

 

22.  נטען עוד שבניגוד לתיקים כלכליים דומים, המבקשת מנהלת במקרה דנן הליך בלתי הוגן, שכן בחלוף למעלה משנה מאז החלה בחקירה, טרם סיימה את החקירה ולא נמסר גם צפי לסיומה. החקירה האחרונה המהותית בתיק בוצעה בחודש יולי 2025, ומאז לא חלה כל התפתחות בנוגע לקידום החקירה וההכרעה בתיק.

 

23.  בנסיבות אלה, שומה על בית המשפט לבחון את חוסנה ועמידותה של העילה אשר מצדיקה המשך החזקת התפוסים במבחן חלוף הזמן, התפתחות מצבת הראיות בתיק והנסיבות - נכון לנקודת הזמן הנוכחית. עוד נטען כי אין דינה של הארכה ראשונה כדין הארכה שניה, והכף נוטה כיום לטובת המשיבים שכן המשך החזקת התפוסים בשלב הנוכחי, פוגע באופן בלתי מידתי הן בזכויות הקניין והן בחופש העיסוק של המשיבים.

 

24.  אשר לבקשה לעשיית פעולות בהמחאות שנתפסו לצורך חילוט, התנגד ב"כ המשיב 9 לבקשה וטען שיש לדחות את הבקשה על הסף וגם לגופה. נטען כי המשיב 9 הוא הבעלים של שתי חברות - מגדלי דניה בע"מ ו- א.ס. הקוסם לעבודות בניה בע"מ, נורמטיבי ללא עבר פלילי, עבד בעברו כחשב וכיום מפעיל את החברות שבבעלותו. החברות העסיקו לאורך השנים פועלים רבים, ובטרם הפרוץ בפרשייה זו נחקר בחקירות מס הכנסה ומע"מ, מסר גרסה והציג אסמכתאות להוכחת אמיתות הפעילות של החברות הנ"ל כולל העסקת קבלני משנה, שלאחריהן המשיך לפעול באופן תקין ושילם מסים כחוק. ביום 4.5.2025, משיב 9 נעצר יחד עם חשודים אחרים ונחקר מספר פעמים במסגרת פרשייה זו ובשל כך נגרם לו נזק אישי, בריאותי, משפחתי, כלכלי ותדמיתי בלתי הפיך. הרכוש שלו נתפס, שתי החברות סוכלו במערכת רשות המסים בבת אחת למרות הפעילות העסקית הקיימת, ונחסמו חשבונות הבנק שלו.

 

25.  עוד נטען כי הבקשה גובלת בשיהוי ניכר, שכן רק בחלוף 4 חודשים מהתפיסה, הוגשה הבקשה לעשיית פעולות בהמחאות, רשימת 28 ההמחאות מחולקת לשתי קטיגוריות - 17 המחאות מלקוחות עבור שתי החברות, ו- 11 המחאות משתי החברות לטובת ספקים, כאשר מרבית ההמחאות (22 במספר) הן לתאריכי פירעון בחודשים אפריל עד יוני, בגין פעילות עסקית תקינה ונורמטיבית. הבקשה כללית, אינה מבוססת וחסרת תום לב. מדובר בהליך דרסטי ובלתי מידתי שמסב פגיעה כה קשה למשיב ללא ביסוס עובדתי או משפטי מוצק. זאת ועוד, לא התקבל כל אישור בדבר תפיסת ההמחאות, המשיב לא ידע על תפיסתם על ידי המשטרה וסבר כי הלכו לאיבוד במסגרת החיפוש או קודם לכן עם המעבר למשרדו החדש.

 

26.  עוד נטען שלא ברור מה הנפקות לבקש הפקדת המחאות שמועד הפירעון שלהן פקע ולהפוך אותן מחדש לברות תוקף ונזילות ואין למשטרה להלין אלא על עצמה שלא הגישה בקשה מיד לאחר תפיסת ההמחאות והמתינה חודשים רבים. במהלך הזמן שחלף המשיב התמודד עם ספקים שהיה אמור לשלם להם ודאג להעביר להם המחאות חדשות חלופיות ו/או תשלומים ולכסות אותם בהמחאות אחרות שלקח מהלקוח שחאדה אחסאן, שחברת א.ס הקוסם בע"מ ביצעה עבודות בניה עבורו. לבסוף, נטען כי המשיב 9 לא נחקר בגין המחאות אלה לא באופן ישיר ולא באופן עקיף, ויש לנהוג בתפוסים אלה בצורה מאוזנת, מבוקרת וראויה.

 

דיון והכרעה

 

27.  לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובות ושמעתי טיעוני הצדדים מצאתי להיעתר לבקשות להארכת תוקף החזקת התפוסים ועשיית פעולות בהמחאות שנתפסו בכפוף לסייגים הנוגעים לחלופות תפיסה, כפי שאנמק להלן.

 

28.  תפיסת חפץ במסגרת הליך פלילי היא צעד דרסטי השולל מבעל הרכוש את האפשרות לעשות שימוש בקניינו, לעיתים למשך תקופה ארוכה, ובוודאי כאשר טרם הורשע בדין (בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון, פסקה 36 (נבו 31.10.2007) (להלן: "בש"פ סיטבון")). ככל סמכות שלטונית, אין לעשות בה שימוש באופן שרירותי, אלא לשם מימוש התכליות העומדות ביסודה. (בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו 12.03.2006)). לפיכך, סמכות תפיסה תקום בהתקיים תכלית המשתלבת עם מקור סמכות לתפיסה. עוד יש לבחון את מידתיות ההחזקה בנסיבות העניין. קרי, אם ניתן להשיג את התכלית שלשמה מוחזק התפוס בדרך אחרת, של "חלופת תפיסה" שפגיעתה בחשוד או הנאשם פחותה (בש"פ 8353/09 מגאלניק נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (נבו 26.11.2009)).

 

29.  כידוע, הסמכות לתפוס חפץ אינה מקנה מאליה, סמכות נמשכת להמשיך ולהחזיק בו. ככל שבחלוף הזמן העילה לתפיסת החפץ או התכלית שלשמה נתפס יחדלו מלהתקיים, תפקע גם סמכות המשטרה להחזיק בו (בש"פ 7992/22 עדנאן נורי נ' מדינת ישראל, פסקאות 10-11, (נבו 1.03.2023)).

30.  במקרה דנן, התכלית של התפיסה היא בעיקר לצורך הבטחת חילוט עתידי (למעט המסמכים, הטלפונים ועוד מוצגים שנתפסו לצרכים ראייתיים). כאשר התפיסה נעשית לצורך זה, יש לבחון קיומה של תשתית ראייתית שמבססת חשד סביר נגד המשיבים, כי הם מעורבים בעבירות בהן הם נחשדים הנלמד מעיון בחומר הקיים ומהתפתחות החקירה המשטרתית (בש"פ 1093/20 דבש נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (נבו 14.2.2020); בש"פ 829/22 חברת אליאבוסיון ללאסתתמר וללעקאר נ' מדינת ישראל (נבו 13.04.2022)). עוד יש לבחון קיומו של "פוטנציאל חילוט", משמע אם קיים סיכוי סביר שניתן יהיה להורות על חילוט התפוסים בתום ההליך (ע"פ 5140/13 מדינת ישראל נ' אוסקר, פסקה 9 (נבו 29.08.2013); ע"פ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים, פסקה 37 (נבו 08.04.2018)). כן יש לשקול את קצב התקדמות החקירה, פרק הזמן שחלף מאז מועד התפיסה ופרק הזמן שצפוי לחלוף, ואם ניתן להשיג את תכלית הסעד המבוקש בדרך פחות פוגענית (רע"פ 4526/18 שאול אלוביץ נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (נבו 05.08.2018)).

31.  עוד במסגרת האיזונים והמידתיות יש לשקול את סוג התפוסים, יכולת ההיפרעות מהם בתום ההליך, ובאפשרות להקטנת הנזק הנגרם למשיבים, תוך שבית המשפט משווה לנגד עיניו בכל עת את חזקת החפות, כאשר בשלב זה המשיבים הם בגדר חשודים בלבד. כל זאת לשם השגת איזון בין תכלית התפיסה לבין זכות הקניין של הפרט (בש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2), 464 (22.05.2000)). ביתר שאת יש לבחון את מידתיות הפגיעה בצדדים שלישיים שאינם מעורבים בפעילות העבריינית (ע"פ 7464/21 משה רוגוזניצקי נ' מדינת ישראל, פסקה 56 (נבו 26.12.2021)). כפי שציין כב' השופט גרוסקופף, צד שלישי יכול להביא לצמצום סעד התפיסה בשני מסלולים: האחד, הוכחת זכויות ברכוש המוגנות מפני חילוט; והשני, פנייה לשיקול הדעת השיפוטי במתן סעד זמני (ע"א 6180/20 ד"ר משה וינברג ושות' נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (נבו 13.06.2021)).

 

32.  אשר להיקף החילוט, סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון מאפשר חילוט רכוש בשווי הרכוש בו נעברה העבירה, ללא תלות בשאלה האם מלוא שווי הרכוש הגיע לכיסו של הנאשם או בחלקו לכיסו של אחר (ע"פ 6145/15 פישר נ' מדינת ישראל, פסקה 27 (נבו 25.10.2015)). יתרה מזו, חילוט מלוא סכום העבירה הוא ברירת המחדל, וחריגה מכך מחייבת נימוקים מיוחדים (ע"פ 1872/16 דז'לדטי נ' מדינת ישראל, פסקה 60 (נבו 18.05.2017) (להלן: "ענין דז'לדטי")).בהקשר זה, יש לזכור, כי תכליתו המובהקת של החילוט היא "הוצאת בלעו של גזלן מפיו" (ע"פ 7480/95 מדינת ישראל נ' בן שטרית, עמוד 410 (נבו 18.05.1998)), והסעד הזמני נועד לשמר את מצבת הנכסים ולמנוע הברחתם (בש"פ סיטבון, פסקה 36).

 

מן הכלל אל הפרט

 

33.  ביישום ההלכות שהובאו בהרחבה לעיל לענייננו, ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, וכן לאחר עיון בדו"ח הסודי ובחומרי החקירה שהצטברו עד כה, ולאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ המשיבים לגבי עוצמת החשד והיקף העבירות, הגעתי לכלל מסקנה כי התשתית הראייתית מוצקה ומגבשת חשד סביר בעוצמה גבוהה כלפי כלל המשיבים (למעט משיב 2 והטוענות לזכות משיבות 4 ו- 11, אליהן אדרש בהמשך) ולא חל כל כרסום בעוצמתה. כך גם לגבי היקף העבירה, עסקינן בהיקף עבירה עצום של מאות מיליוני שקלים. היקף זה מבוסס היטב בחומר שהוצג לעיוני.

 

34.  אוסיף, כפי שגם ציינתי בהחלטות קודמות כי גם אם חלק מן הפעילות מהווה פעילות לגיטימית כטענת המשיבים, הרי שהיקף הפעילות הלא לגיטימית, לגביה קיימות ראיות ישירות ומבוססות כאמור, עולה עשרות מונים על שווי התפוסים. זאת ועוד, אין מקום, לטעמי, לאבחן בין סכומי הכסף שמקורם בעבירה והם מהווים "רכוש אסור", עם סכומי כסף "כשרים", אשר על פי הנטען מקורם בפעולות לגיטימיות במהלך העבודה השגרתי. (ראו והשוו: ע"פ 2333/07 שלמה תענך נ' מדינת ישראל, פסקה 264 (נבו 12.07.2010); ע"פ 4980/07 כהן נ' מדינת ישראל, פסקאות 35 - 37 (נבו 4.11.2010)).

 

35.  אשר למשיבים 3 ו- 4, מפנה לקביעות שלי בנוגע למקור הסמכות לתפיסת הרכוש הרשום בבעלותם (פסקאות 35 ו- 36 להחלטתי מיום 27.07.2025), ובדגש משקיים בסיס ממשי לקביעה כי הנכסים שנתפסו מהווים חלק מרכוש משפחתי אחד, ולפיכך תפיסתם מוצדקת מכל הטעמים שמניתי שם. כך גם לגבי משיבה 11, מכל הטעמים שנמנו בהחלטה הקודמת בעניינה (פסקאות 9-11). לאור האמור, לא מצאתי כל בסיס להשבת הרכוש הרשום באופן פורמאלי על שמם, וניתן להורות על שחרור הרכבים שרשומים בבעלותן של משיבות 4 ו- 11, בכפוף לחלופת תפיסה כמקובל בפסיקה.

 

36.  לגבי נכסי הנדל"ן שנתפסו אין לי אלא לחזור על הקביעות שלי בהחלטות קודמות בנוגע למקור הסמכות לתפיסתם. אוסיף, שלאחר שמיעת טיעוני הצדדים, לא הוצג בפניי טעם אחר שמצדיק לסטות מהקביעות באותן החלטות.

 

37.  אשר לשיקים התפוסים, מפנה גם כן לקביעות שלי בהחלטות קודמות בדבר ההצדקה להמשך תפיסתם ואוסיף שהטענות שהעלו ב"כ המשיבים בדיון מיום 4.12.2025 בנוגע לנסיבות תפיסת השיקים ברכב, ולפיהן הם שייכים לבעל צ'יינג' ממנו רכשו את הרכב, לא נטענו כלל על ידי המשיבים בחקירותיהם. מדובר בטענות שהועלו בעלמא ללא כל ביסוס ראייתי, ומכאן לא מצאתי מקום לקבלן או להורות על השבת השיקים לאורן.

 

38.  אשר ליחס שבין היקף העבירות לשווי התפוסים, במקרה שלפניי, היקף העבירות המיוחס למשיבים עומד כאמור על מאות מיליוני שקלים, בעוד ששווי התפוסים הרלוונטי לבקשה זו מוערך כיום בכ- 18 מיליון שקלים. יצוין, שגם אם יתברר כי היקף העבירות נופל מהערכות המבקשת, ניתן לקבוע, בזהירות הראויה, לנוכח השלב בו נמצאת החקירה, כי שווי התפוסים זניח בהשוואה להיקף העבירות. משכך, האינטרס הציבורי בתפיסת הרכוש לצורך חילוט עתידי גובר, בשלב זה, על האינטרס הפרטי של המשיבים (ע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות נ' מדינת ישראל (נבו 11.08.2019)).

 

39.  אשר לקצב קידום החקירה, בהחלטות הקודמות עמדתי על קצב קידום החקירה וקבעתי שהוא משביע רצון. אכן, לא ניתן להתעלם מטענות המשיבים לכך שבשונה מפרשות כלכליות דומות, החקירה לא החלה במסגרת חקירה סמויה, אלא כחקירה גלויה ביום החיפוש בחודש נובמבר 2024, והתפתחה לממדים עצומים שפורטו לעיל. עוד אין להתעלם מכך שחומרי החקירה הועברו לפרקליטות עוד בטרם מוצתה החקירה ואין צפי, נכון להיום, למועד קבלת ההחלטה בנוגע לפרשייה. כמו כן, לא נעלמה מעיניי הפגיעה הקניינית הקשה ברכוש של המשיבים ואינני מקלה בה ראש. מנגד, אין להתעלם מכך שעסקינן בפרשה מורכבת, מרובת עבירות, מרובת מעורבים וחשודים, במסגרתה בוצעו פעולות חקירה רבות ונרחבות לרבות עשרות רבות של חקירות פרונטליות. בנוסף, הונח בפניי הסבר המניח את הדעת לסיבות בגינן הועברו חומרי החקירה לפרקליטות עוד בטרם מוצתה החקירה (ראו עמ' 1 לדוח הסודי - מב/1).

 

40.  לאור כל האמור, וחרף ההסברים שהוצגו לעיוני ובדגש לנוכח התפתחות החקירה בתיק הזה שלא החלה בחקירה סמויה, מצופה מהפרקליטות לתת עדיפות לטיפול בתיק זה ובמידת הצורך ליתן השלמות חקירה במהירות, ביעילות וללא דיחוי, ככל ויהיה בכך צורך, לצורך גיבוש החלטה סופית והכרעה בגורלו של התיק.

 

41.  אשר לטרוניית המשיבים בנוגע לדיווחים הסותרים בנוגע למועד בו הועברו חומרי החקירה לפרקליטות, אציין שעל המבקשת להקפיד על העברת מידע מדויק לב"כ המשיבים, בוודאי בשלבים כאלה של ההליכים, מקום שאין בידם לעיין בחומרי החקירה. ואולם, מעיון בתיק עולה כי אכן חלק מחומרי החקירה הועברו כבר בחודש אוגוסט לפרקליטות ואילו המסה העיקרית הועברה בחודש אוקטובר 2025 ובהמשך גם בחודש נובמבר 2025, בדיוק כפי שציין נציג המבקשת במעמד הדיון.

 

42.  לסיום, ולאחר שבחנתי את כלל השיקולים ובאיזון הראוי ביניהם, לא מצאתי כי הכף נוטה כיום לטובת המשיבים, אלא היא עודנה נוטה לטובת האינטרס הציבורי של הבטחת החילוט העתידי, ככל ויוגש כתב אישום נגד המשיבים. בשלב זה, לאור עוצמת החשד המבוססת על איכות חומרי החקירה שהוצגו לעיוני (חשד סביר בעוצמה גבוהה); בהינתן קצב התקדמות החקירה, כאשר לא קדמה לחקירה הגלויה חקירה סמויה; בהתחשב באפשרות להגשת כתב אישום ובסיכויי הרשעה וחילוט בתום ההליך, ראוי לאפשר למבקשת להחזיק תפוסים ששווים נופל באופן משמעותי מהיקף העבירות המיוחסות למשיבים. (לחילוט מלוא שווי העבירות בתום ההליך ראו: ענין דז'לדטי, פסקה 60; ע"פ 4143/17 מחמד עאבד נ' מדינת ישראל (נבו 13.08.2018); לתפיסה זמנית בשווי העבירות כולן ראו: ע"פ 7701/17 אוקסנה סנדלר נ' מדינת ישראל (נבו 23.10.2017)).

 

43.  אשר לרכבים התפוסים, ניתן להורות על שחרורם בכפוף למילוי התנאים של "חלופת תפיסה" שנקבעו בפסיקה, לרבות הפקדה על סך 30 אחוז משווי הרכבים, זאת למעט לגבי רכבו של משיב 12 לגביו יתקיים דיון נפרד.

 

44.  אשר לטלפונים, אלה מוחזקים לצרכי חקירה. ב"כ המבקשת ציין בדיונים קודמים כי הטלפונים נפרקו. אכן, החקירה התקדמה בצורה עצימה ואולם עולה כי טרם מוצתה. משכך, לא מצאתי מקום להשיב בשלב זה את הטלפונים הניידים לידי המשיבים -החשודים, וזאת לצורך מיצוי החקירה. אשר לטלפונים השייכים לבני משפחה אחרים שאינם חשודים, חוזרת על קביעותיי בהחלטות קודמות שניתן יהיה להשיב אותם לבעליהם.

 

45.  אשר לתקופת התפיסה המתבקשת, מכל הטעמים שמניתי לעיל, אני נעתרת לבקשה במלואה ומורה על הארכת תוקף החזקת התפוסים ב- 180 ימים מתום מועד ההארכה האחרונה.

 

בקשה לעשיית פעולות בהמחאות שנתפסו ברשות המשיב 9

 

46.  לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושמעתי טיעוני הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה, הכל בהתאם למגבלות הדין, לנוכח חלוף הזמן מאז הגשת הבקשה ועד להכרעה בה.

 

47.  ראשית, אציין כי בניגוד לטענות שהעלה ב"כ המשיב 9, לפיהן המשיב כלל לא נחקר אודות השיקים שנתפסו, מעיון בחקירות המשיב עולה שהוא כן נחקר אודותיהם (מפנה לחקירה מיום 4.05.2025, עמ' 11-12, ש' 209 עד 213, וכן לדו"ח הפעולה ודו"ח החיפוש הרלוונטיים לאותם שיקים - ראו בהקשר זה מספרי שקיות המטניר ומספרי המוצגים שמלמדים על אותם השיקים). אוסיף, שלא רק שהמשיב נחקר לגבי השיקים האלה, אלא הוא גם מסר גרסה וטען, בין היתר, כי מדובר בשיקים שבחלקם הם של ספקים וקבלנים שהכין ואמורים לאסוף אותם ובחלקם שיקים שלו דחויים מלקוחות. בהמשך, גם בחקירות מאוחרות נחקר המשיב ארוכות אודות ההתנהלות העסקית, לרבות בנושא העברת שיקים רבים במסגרת הפעילות העסקית מהלקוחות אל החברות שבבעלותו וההפך. מכאן, אין מקום לקבל טענות המשיב 9 כי לא נחקר אודותיהם.

 

48.  בנוסף, אין גם לקבל טענות ב"כ המשיב 9, כי המשיב לא ידע כלל על תפיסת השיקים וכי הוא סבר שאבדו, שכן מדו"ח הפעולה שנערך במעמד החיפוש עולה כי המשיב הוא זה שמסר את המעטפות שהכילו את השיקים לידי השוטרים שערכו את החיפוש. גם אם אניח כי המשיב לא ידע מה כללו המעטפות, הרי שכאמור הוא נחקר לגביהם כבר בחקירתו הראשונה ביום 4.05.2025 מכאן שהטענה כי לא ידע כלל על תפיסתם, אין לה על מה לסמוך.

 

49.  לגופו של ענין, לאחר שבחנתי את חומרי החקירה נחה דעתי שגם לגבי משיב 9 מתקיימת תשתית ראייתית מוצקה וחשד סביר בעוצמה גבוהה לביצוע העבירות המיוחסות לו לרבות עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, קשירת קשר לביצוע פשע והשמטת הכנסות. סעיף 32 לפסד"פ דן בתפיסת נכס וסעיף 34 לפסד"פ מעניק לבית המשפט את הסמכות לקבוע מה יעשה בנכס שנתפס. ברע"פ 7600-08 אריה אברם נ' מדינת ישראל (נבו 13.08.2008) ובדנ"פ 3384/09, מיום 26.07.2009), התעוררה השאלה האם ניתן לחייב את האפוטרופוס הכללי לחתום חתימות היסב על ההמחאות שנתפסו ולהפקידן בבנק, וזאת על מנת לשמור על ערכן של ההמחאות, כך שבאם יורשע העורר בדין, יתאפשר חילוטן. בית המשפט העליון פסק שהפעלת סעיף 34 לפסד"פ לשם שמירת ערכן של המחאותיו של העורר אשר נתפסו בידי המשטרה, עולה בקנה אחד עם הרציונל בדבר הפחתת הפגיעה בזכויות הפרט. על פי לשונו של סעיף 34 לפסד"פ, לבית המשפט מוקנית סמכות רחבה להורות כיצד יש לנהוג בנכס תפוס, וזאת גם לצורך הגנת הנכס מפני פגיעה בירידת ערכו (סעיף 17 להחלטה ברע"פ אברם הנ"ל). מכאן שסמכות בית המשפט על פי סעיף 34 לפסד"פ היא רחבה, ונועדה להבטיח אינטרסים שונים, ובין היתר, בשילוב עם הוראת סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון, היא מקנה לבית המשפט את סמכות תפיסת הרכוש ועשיית פעולות בו.

 

50.  לאור האמור, ובזיקה לעוצמת החשד שנמצאה גבוהה ומכל הנימוקים שמנתה המבקשת בבקשה, ובין היתר על מנת למנוע את האפשרות להבריח את החוב הגלום בהמחאות בדרך חלופית ולשמר את ערך ההמחאות, מתחייב כי תופקדנה בחשבון בנקאי בהקדם, כדי שניתן יהיה לפרוע אותן בטרם יפקע תוקפן (ככל וטרם פקע). בנסיבות אלה, מצאתי לתת הוראות פעולה ביחס להמחאות אלה אשר תשמרנה את ערכן כפי שעתרה המבקשת. כמו כן, לא מצאתי כי קיימת כל מניעה להיעזר לשם כך באפוטרופוס הכללי. משכך, מצאתי להיעתר לבקשה ולאפשר עשיית פעולות בהמחאות שנתפסו, כמבוקש ברישא הבקשה.

 

הרכב שבבעלות המשיב 12

 

51.  כאמור, בהחלטתו מיום 24.7.2025 (ה"ת 42102-07-25), הורה בית המשפט על שחרור הרכב בכפוף לחלופת תפיסה ובתנאים שכללו הפקדה על סך 30 אחוז משווי הרכב. המבקשת עומדת על בקשתה להארכת תוקף החזקת התפוס ולחילופין הסכימה לשחררו בחלופת תפיסה, כאשר הותירה את גובה ההפקדה לשיקול דעת בית המשפט. נטען, שבשלב זה של החקירה, ועל אף התחזקות החשדות נגד החשוד, לא ניתן להצביע באופן מדויק על היקף העבירות המיוחס לו. עוד נטען, כי המשיב הוא רו"ח במקצועו, אינו בעל חברה או חברות שביצעו על פי החשד את העבירות אלא שימש הלכה למעשה כצינור או יד מבצעת לפעילותן של החברות האחרות והחשודים האחרים בפרשייה שביצעו עבירות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

 

52.  ב"כ המשיב עתר מנגד להורות על שחרור הרכב בכפוף להפקדה כספית מזערית. לטענתו, המשיב אינו מעוניין עוד ברכב ולא מתכוון להמשיך ולעשות בו שימוש אלא בכוונתו למכור אותו. ב"כ המשיב טען שכבר בשלב מעצר הימים, בית המשפט ערך אבחנה בין חלקו של משיב זה ליתר המעורבים, וקבע שחלקו מצומצם. ב"כ המשיב הוסיף, כי החשד לא רק שלא התחזק אלא אף נחלש. המשיב מסר הסברים, ונראה כי היחידה החוקרת חוטאת בהבנת תפקידו כמייצג, תחומי האחריות שלו והחובות שלו כלפי רשויות המס ומייחסים לו פעולות שביצעו מייצגים אחרים בשנים קודמות. ב"כ המשיב חלק עוד על היקף העבירות המיוחס למשיב, וטען כי המשיב ייצג חלק מן החברות תקופה קצרה ביותר.

 

53.  מעיון בחומר החקירה וחקירות המשיב עולה כי על פי החשד הוא ייצג חברות שידע כי הן פיקטיביות וסייע לאחרים להתחמק מתשלום מס כמתחייב ולהלבין הון באמצעות חשבוניות פיקטיביות ותלושי שכר פיקטיביים. המשיב הכחיש את העבירות וטען כי לא קיבל כל טובת הנאה. בניגוד לטיעוני ב"כ המשיב, המשיב לא מסר הסבר שמניח את הדעת להתנהלות החשבונאית שלו כמייצג ומדוע לא הוגשו דיווחים כנדרש לרשויות המס, ולא אחת תשובתו היתה "לא יודע להסביר" או "לא יודע" או "לא זוכר". די בראיות שהוצגו לעיוני שכוללות גם ראיות ישירות ולא רק נסיבתיות, כדי להקים תשתית ראייתית מספקת בשלב בו נמצא ההליך למעורבות של המשיב בביצוע העבירות המיוחסות לו. ואולם, נכון לרגע זה לא ניתן לקבוע מה היקף העבירות המיוחסות לו, ואם ניתן לייחס לו בסופו של יום מעורבות בסיוע להשמטת הכנסות ועבירות הלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני ₪ ואשר מיוחס לחברות אותן הוא ייצג כפי שנטען על ידי המבקשת.

 

54.  אם כך, ובזיקה לעוצמת החשד בשלב זה ולנוכח הקושי לקבוע היקף עבירה בנוגע למשיב זה, ולנוכח חלקו השונה מחלקם של יתר המעורבים בפרשייה, מצאתי שיש מקום להתחשב באמור בנוגע לגובה ההפקדה ולהעמיד את גובה ההפקדה על סך 15 אחוז משווי הרכב, כאשר יתר התנאים ייקבעו בהתאם לחלופת תפיסה כמקובל בפסיקה.

 

סוף דבר

 

55.  משקבעתי כי מתקיים חשד סביר, הרי שקיים אינטרס ציבורי בתפיסת הרכוש, לצורך חילוט עתידי, ככל שיוגש כתב אישום נגד המשיבים, ואינטרס זה גובר, בשלב הזה, על האינטרס האישי פרטי של מי מבין המשיבים. עוד נתתי דעתי לכך שהתפיסה מידתית בנסיבות הענין.

 

56.  כמו כן, לא מצאתי כי בעצם הגשת הבקשה באיחור של מספר ימים, הגם שיש להצר על כך, כדי להשליך על החלטתי להיעתר לבקשה לאור כל הטעמים שמניתי לעיל, ואולם אדגיש כי שומה על היחידה החוקרת להקפיד ולהגיש בקשות במועד.

 

57.  לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת תוקף החזקת התפוסים, למשך 180 ימים, שמניינם מתום תקופת ההארכה האחרונה. מבלי לגרוע מן האמור, ניתן יהיה להורות על שחרור הרכבים בתנאים של חלופת תפיסה כפי שנקבע לעיל.

 

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

חומרי החקירה יוחזרו למבקשת באמצעות המזכירות.

זכות ערר כחוק.

 

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ו, 04 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.