"(ג1) (1) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5) וכי מתקיים האמור באחת הפסקאות שלהלן, רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על 30 ימים (להלן - הודעת איסור שימוש), וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה:

(א) הנהג הסיע בעבר תושב זר השוהה בישראל שלא כדין;

(ב) הרכב שימש בעבר להסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, ובלבד שטרם חלפו שלוש שנים מיום ההסעה כאמור;

(ג) התקיימה אחת הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ג)(1א);

(2) ביקש הנהג או בעל הרכב לבטל הודעת איסור שימוש שניתנה בהתקיים האמור בפסקה (1)(ב), רשאי השוטר להורות לו להילוות אליו אל קצין משטרה או לתת לו זימון להופיע לפני קצין משטרה בתוך 48 שעות ממועד מסירת ההודעה ונטילת רישיון הרכב כאמור בפסקה (1); קצין המשטרה יהיה רשאי להורות על ביטול הודעת איסור השימוש ולהחזיר את רישיון הרכב לאדם שממנו ניטל;

(3) בהודעת איסור שימוש תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון" (ההדגשות שלי).

לצד קיומו של חשד סביר לביצוע עבירה לפי החוק בהווה, יש להוכיח לפי סעיף קטן (א) כי בעבר בוצעה הסעה של תושב זר.

7. אין מחלוקת, והדבר גם עולה מתיק החקירה, כי למבקש אין כל רישום פלילי או תיקים פתוחים ומעולם לא נחשד בעבירות על חוק הכניסה לישראל בעבר. משכך הדבר, לא מתקיים סעיף קטן (א) לעיל, המהווה תנאי להפעלת סמכות התפיסה והוצאת הודעת צו איסור שימוש ברכב.

8. משכך, החלטתי מיום 4.11.2025 מבוטלת, ואני מורה על שחרור המשאית ללא תנאי והשבת רישיון הרכב לבעליו.

9. יש לשלוח לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשפ"ו, 06 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.