4. החקירה בעיצומה ויש לאפשר קידומה בטרם יוחלט כיצד לנהוג ברכב התפוס. נכון לעת הזו, בהינתן שאיני נדרש להכריע במחלוקת בשאלה האם ניתנה או לא ניתנה תמורה עבור הרכב אלא דן בבקשה להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, די בקיומם של חשד סביר לכך שהרכב הושג בעבירה (עוצמת החשד כאמור אינה נמוכה) ושל עילת תפיסה מובהקת (חפץ בו נעברה עבירה, הושג כפרי עבירה או עשוי לשמש כראיה במשפט בגין עבירה) כדי לדחות את הבקשה. בשלב הנוכחי הכף נוטה בבירור לעבר הותרת הרכב בידי המשיבה. לא מן הנמנע שלאחר השלמת החקירה אף תתבקש החזרת הרכב למתלוננת, כך שלא ניתן להסתפק כעת בחלופת תפיסה. בהקשר זה אני שב ומדגיש כי המסגרת הדיונית שנבחרה ע"י המבקשים לא מתאימה לבירור מחלוקות בעלות אופי אזרחי מובהק.

5. עם זאת, עסקינן ברכוש בעל ערך כלכלי משמעותי. יש להחיש את החקירה על מנת לזרז קבלת ההחלטה באשר לגורל הרכב ולצמצם פגיעה בקניינם של המעורבים ככל שניתן. על כן, אני מצמצם את תקופת החזקת הרכב בידי המשיבה וקובע כי זו תפקע ביום 5/3/26. שמורה למשיבה הזכות להגיש בקשה להארכת תוקף החזקת הרכב מעבר למועד זה, בצירוף תגובת המבקשים, באם החקירה לא תסתיים עד אותו מועד ולא יתאפשר לקבל החלטה כיצד לנהוג ברכב.

6. באשר לטלפון הנייד, הוא נתפס ביום 12/11/25 ולהבנתי טרם נפרק, למרות שמבקשת 2 מסרה בחקירתה את הסיסמאות. עסקינן בחפץ שקשה להפריז בחשיבותו בחיי היומיום. על כן, אני קובע שהטלפון הנייד יוחזר למבקשת 2 עד יום 5/2/26. גם לגבי הטלפון הנייד, ככל שיחול שינוי נסיבות שיצדיק זאת, תוכל המשיבה להגיש בקשה להארכת תקופת החזקתו, בצירוף תגובת מבקשת 2.

7. בכפוף לאמור לעיל אני דוחה את הבקשה.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.