א. ארבעה חשבונות הבנק הושבו לפעילות בעליהם, והיתרות בסך של כ-164,000 ₪ נותרו תפוסים בידי המבקשת.

ב. סך של 30,000 ₪ הושב למשיב לצורך "דמי מחייה" חד-פעמיים.

ג. שתי המחאות בסך 20,718 ₪ נותרו תפוסות בידי המבקשת.

ד. רכב מסוג סקודה מ.ר. 23214203 הושב למשיב בתנאי "חלופת תפיסה": הפקדה בסך 40,000 ₪, צו איסור דיספוזיציה ופוליסת ביטוח מקיף לטובת משטרת ישראל.

ה. כספים במזומן שנתפסו בחיפוש אצל המשיב (79,000 ₪ ו-2,300$) נותרו תפוסים בידי המבקשת.

ו. נכס בגוש 4358 חלקה 130 נותר תפוס רישומית בידי המבקשת.

7. עוד נקבע כי הצדדים יבואו בדברים באשר למתווה מוצע ביחס לרכב מסוג ב.מ.וו מ.ר. 89011703 (להלן: "הרכב"), אשר היה משועבד במועד הדיון לחברת מימון.

8. ביום 22/9/2025 ניתנה החלטתי בסוגיית המשך התפיסה ברכב והמחלוקת בין הטוענות לזכות בו (המבקשת וחברת המימון), במסגרתה נקבע כי הרכב יושב לחברת המימון (להלן: "ההחלטה הקודמת").

9. המבקשת עותרת בבקשה דנא להמשך ההחזקה בתפוסים, נוכח עתירה עתידית ל"חילוט בשווי", בהתאם לחוק איסור הלבנת הון, וזאת בשלבים הבאים של ההליך הפלילי.

10. בדיון שהתקיים ביום 12/11/2025 חזרו הצדדים על טענותיהם.

ב"כ המבקשת הגישה דו"ח סודי המלמד על התפתחות החקירה, תוך שצוין כי אין עוד מקום להקלות בשים לב להסכמות אליהן הגיעו הצדדים בדיון הקודם.

ב"כ המשיב, מנגד, עתרה לדחות את הבקשה, ולמצער לערוך איזון בין המשך החקירה והצורך בהחזקת התפוסים לבין הפגיעה הקשה בקניינו של המשיב. הוטעם כי המשיב מוגבל בפעילותו מול הבנקים, כאשר החקירה נמשכת זמן רב. לטענת ההגנה, אפוא, יש להורות על השבת חלק מהכספים שנתפסו או לצמצם את משך התפיסה ברכוש.

11. לאחר שעברתי על חומר החקירה שהוגש לעיוני ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, החלטתי להורות על המשך ההחזקה בתפוסים למשך 180 יום נוספים. בפסקאות הבאות אנמק את קביעתי.

12. המסגרת החוקית והמשפטית תוארה בהרחבה בהחלטה הקודמת, ולא ראיתי מקום לחזור עליה פעם נוספת. ראוי אך לציין כי תכלית תפיסת הרכוש בתיק זה מבוססת על עתירה עתידית לחילוט מטעם המבקשת, כפי שנקבע בבש"פ 1359/17 מדינת ישראל נ' ברוך [פורסם בנבו] (15.3.2017) (להלן: "עניין ברוך").

13. החלטה בבקשה להארכת תוקף החזקה בתפוסים מצריכה הפעלת שיקול דעת ועריכת איזונים. מחד, זכותו של המשיב לקניין והצורך לקבוע אמצעי שפגיעתו בקניין פחותה; ומאידך, מתן סעד אפקטיבי שיבטיח את מימוש החילוט לאחר הרשעה, שישמר את ערך הנכסים התפוסים וימנע את הברחתם.

14. בבואו להכריע בבקשה, על בית המשפט לקחת בחשבון, בין היתר, את קצב התקדמות החקירה.

15. כפי שנקבע בהחלטה הקודמת, קיים כנגד המשיב "פוטנציאל חילוט", משמע החשדות כנגד המשיב מקימים יסוד סביר לכך שאם יוגש כתב אישום כנגדו והוא יורשע בעבירות המיוחסות לו - אפשר יהיה להורות על חילוט הרכוש בסיום ההליך הפלילי.

16. בהחלטה הקודמת עמדתי על התחזקות החשד הסביר. ציינתי כי "במהלך חודשי החקירה האחרונים המשיבה 1 לא שקטה אל השמרים וביצעה פעולות חקירה אף ביחס לספקים שניהלו לכאורה קשרים עסקיים עם המבקש 1 תוך הפצה ודיווח של חשבוניות מס פיקטיביות ביחס לקשרים אלו".

17. שבתי ועיינתי בחומר החקירה שהוצג לעיוני, והתרשמתי כי בידי המבקשת בסיס ראייתי איתן כנגד המשיב. בדו"ח הסודי (סומן אג/1) פירוט של הספקים ("חברות הקש") שניהלו קשרים עסקיים פיקטיביים עם המשיב. רובם המכריע של נציגי הספקים לא ידעו להצביע על התנהלות עסקית עם המשיב או עם בית העסק שבבעלותו, וזאת בניגוד למסמכים המעידים על הפצת עשרות חשבוניות מס פיקטיביות מהספקים למשיב.

18. נוסף על כך, עיינתי בעדות שסומנה אג/2 הקשורה לאחד הספקים העיקריים, ונוכחתי כי יש בה משום חיזוק משמעותי של הראיות כנגד המשיב.

19. לא למותר לציין כי המשיב בחקירתו האחרונה מיום 29/9/2025 (סומנה אג/3) מילא פיו מים ובחר לשמור על זכות השתיקה באופן גורף.

20. דומני כי החקירה מתנהלת בקצב משביע רצון, כאשר המבקשת הפנתה בסיפא לדו"ח הסודי לפעולות המתוכננות להמשך החקירה.

21. בנסיבות שתוארו, לא מצאתי מקום להורות על השבת התפוסים או חלקם לידי המשיב. נזכיר כי שווי הרכוש התפוס בעניינו של המשיב נמוך מהיקף העבירות המיוחסות לו, כאשר הפסיקה חזרה וקבעה באופן עקבי כי בהינתן שהיקף העבירה (או "שווי עבירות", כפי שהוגדר בבש"פ 1093/20 דבש נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.2.2020)) גבוה בהרבה משווי התפוסים - כפי שאכן כך הם פני הדברים בענייננו - ישנה הצדקה לתפיסת הרכוש בשלב הסעדים הזמניים לצורך עתירה עתידית לחילוט מכוח סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון.

22. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בעניין ברוך:

"נראה כי אין חולק כי האינטרס הציבורי בכך שחילוט יתאפשר בסוף ההליך חשוב ומרכזי. מקום בו הרווח הכספי רב הוא, נדרש המרוויח לנקוט צעדים כדי לשמור את אשר נפל בחלקו. כך בפעולות כלכליות על פי דין וכך בפעולות כלכליות שלא על פי דין. מידה כנגד מידה - המענה לרצון העבריין המלבין כספים לשמור על ההון הפסול הוא צעדים מקדמיים ויעילים של רשויות החוק כדי לשמור על הרווח - גם בדמות רכוש בשווי העבירה - עד לבירור המשפט. הנה כי כן, מנגנון השמירה על הרווח מהווה ציר מרכזי במלחמה נגד הפשיעה".

23. נזכיר כי בהתאם לסעיף 21(ב) לחוק איסור הלבנת הון, "רכושו של הנידון" הוא "כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו". הגדרה זו חורגת מהקריטריונים שמציבים דיני הקניין במקרקעין ובמיטלטלין, ובכך היא מרחיבה את אפשרויות החילוט גם ביחס לרכוש אשר בחזקתו או בשליטתו של החשוד או הנאשם, אף אם הרכוש רשום על שם אדם אחר (ר' למשל ע"א 3343/05 טאהא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.3.2008); ע"פ 7464/21 רוגוזניצקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.12.2021)). ההגדרה הרחבה נועדה להגשים את תכליתו של חוק איסור הלבנת הון ולהבטיח כי פירות העבירה לא יישארו בידי העבריין.

24. אגב כך יודגש, כי מלשון סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון עולה כי חילוט מלוא סכום העבירה הוא ברירת המחדל, וחריגה מכך מחייבת נימוקים מיוחדים (ר' ע"פ 7701/17 סנדלר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.10.2017)).

25. קביעה זו משליכה אף על הבקשה דנא, שכן מטרתה לשמר את מצבת הנכסים של המשיב ולהבטיח חילוט עתידי אם יוגש נגדו כתב אישום והוא יורשע בו.

26. קיים אפוא אינטרס ציבורי בהמשך תפיסת הרכוש אשר גובר, בשלב הזה, על זכויותיו הקנייניות של המשיב.

27. משהגעתי למסקנה כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות, אשר אף התחזק מאז החלה החקירה נגד המשיב, ובשים לב לתכליות הברורות של חילוט התפוסים - הן ההרתעתית, לשם "שלא יהא חוטא נשכר" (בבלי, מנחות ו', א'); והן הקניינית, לצורך "הוצאת בלעו של הגזלן מפיו" (ר' ע"פ 7475/95 מדינת ישראל נ' בן שטרית, פ"ד נב(2) 385, 410 (1998) - מצאתי כי הבקשה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים בדין יסודה.

28. החקירה בתיק זה נמצאת בעיצומה. אינני סבור כי בשלב זה של ההליך השתנתה נקודת האיזון, ויש מקום להשבת הרכוש אשר נועד להבטיח את אפשרות החילוט העתידי בסוף ההליך; מה עוד שהסכמת המבקשת להשבת חלק מהתפוסים, כפי שנקבע בהחלטה מיום 2/7/2025, מהווה איזון ראוי ומידתי בנסיבות העניין.

29. לאור כל המקובץ, אני מורה על הארכת תוקף ההחזקה בתפוסים שנתפסו בתיק זה למשך 180 ימים נוספים, וזאת ממועד פקיעת הצו הקודם.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

חומר החקירה מוחזר למבקשת באמצעות המזכירות.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשפ"ו, 18 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.