רקע כללי

1. מונחת בפניי בקשה נוספת להארכת תוקף החזקה ברכוש שנתפס על-ידי המבקשת למשך 180 ימים נוספים, וזאת לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

2. המשיבים חשודים בעבירות מס, הלבנת הון, ניהול עסק ללא רישיון וכן עבירות תכנון ובנייה. החשד הוא כי המשיבים 2, 3 ו-6 (מנהליהם של המשיבות 1 ו-11) הפעילו תחנות דלק פיראטיות, ובתוך כך הונו את רשויות המס וביצעו פעולות ברכוש אסור בניגוד לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון").

3. המשיבות 7 עד 10 טוענות לזכות בחלק מהרכוש שנתפס.

4. המשיבים 12 ו-13 הם חשודים משניים בפרשה. התפוסים בעניינם הם מכשירי טלפון.

5. בעבר התנהלו הליכים שונים בנוגע לתפוסים בתיק זה. יצוין כי מהמשיבים נתפס רכוש רב, לרבות מסמכים, מחשבים, טלפונים, נדל"ן, חשבונות בנק, כלי רכב, תכשיטים ועוד. הרכוש התפוס פורט בנספח שהוגש לבקשה ביום 16/6/2025.

6. בהחלטתי מיום 6/1/2025 הוריתי על הארכת תוקף ההחזקה בתפוסים למשך 180 יום. בתוך כך, הוריתי על מכירת ארבעה כלי רכב שנתפסו בפרשה (מכירה שתנוהל על-ידי יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי). ערר שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע נדחה בעיקרו, ולצד זאת הצדדים הגיעו להסכמה על שחרור שני כלי רכב מתוך הארבעה בתנאי "חלופת תפיסה" (ע"ח 62996-01-25, החלטה מיום 16/2/2025).

הבקשה והתגובה

7. המבקשת עותרת כאמור להארכה נוספת של תקופת התפיסה. נטען כי בחודש מרץ 2025 התקבלו השלמות חקירה על-ידי הפרקליטות, כאשר רוב פעולות החקירה שנדרשו בוצעו על-ידי היחידה החוקרת. נטען כי הרכוש התפוס מיועד לחילוט בהתאם לחוק איסור הלבנת הון, וזאת במידה ויוגש כתב אישום והחשודים יורשעו במיוחס להם. עוד הוסף כי בכוונת הפרקליטות לשלוח מכתבי יידוע וכתבי חשדות בתוך כשלושה חודשים. משכך, עותרת המבקשת להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים למשך 180 ימים נוספים.

8. המשיבים התנגדו לבקשה ועתרו בתגובותיהם בכתב שלא להיעתר לה.

9. בדיון שהתקיים ביום 14/7/2025 חזרו הצדדים על טענותיהם: המבקשת ציינה כי בחודשים האחרונים התנהלו הליכי השלמות חקירה, ובכוונת הפרקליטות לגבש עמדה סופית בתוך שלושה חודשים. הוצגו מסמכים באשר לכך מאת הפרקליטות. עוד נטען כי באופן עקרוני הסתיימו כלל הליכי החקירה בתיק.

10. המשיבים, מנגד, טענו כי הגיע העת לאזן בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הפרטי של המשיבים. צוין כי החקירה לא התקדמה באופן ממשי, ולמעשה המבקשת נמצאת בדיוק באותה הנקודה בה עמדה כאשר התקיים הדיון הקודם בחודש ינואר 2025. המשיבים הפנו לפסיקה הקובעת כי ככל שהחקירה מתארכת, על בית המשפט לערוך את האיזון הנדרש, ובתוך כך עתרו המשיבים להשבת הרכוש התפוס לידיהם, תוך הותרת נכסי הנדל"ן תפוסים באופן רישומי.

11. בדיון נשמעה גם עמדת נציגת האפוטרופוס הכללי, שלפיה יש מקום למכור שני כלי רכב נוספים בפרשה זו (נגררים). זאת, בנוסף לשתי משאיות שמכירתן אושרה בהחלטה מיום 6/1/2025. לעמדה זו הצטרפה גם ב"כ המבקשת.

דיון והכרעה

12. לאחר שעיינתי במכלול החומר שהובא לעיוני, קראתי את טיעוני הצדדים בכתב ושמעתי את טיעוניהם בעל-פה בהרחבה - הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה. את נימוקיי לכך אפרט בפסקאות הבאות.

13. בהחלטות קודמות נקבע כי תכלית התפיסה בתיק זה מבוססת על עתירה עתידית לחילוט הרכוש, וזאת ככל שיוגש כתב אישום כנגד מי מהמשיבים והם יורשעו בו. משכך, סבורה המבקשת כי יש להותיר את "קופת החילוט" מלאה גם בשלב הזה, ולוּ עד לקבלת החלטה סופית האם יש מקום להגשת כתב אישום.

14. צודקים ב"כ המשיבים כי החקירה מתנהלת פרק זמן ממושך, ותפיסת הרכוש פוגעת בזכות הקניין של המשיבים. לצד זאת, מן הראוי לציין כי בתיק קיים חשד סביר מבוסס כדבעי לגבי החשודים העיקריים, ואף רכוש שנתפס מידי "הטוענים לזכות" ניתן לייחס לחשודים אלה. אגב כך יודגש, כי לא מצאתי מקום להידרש פעם נוספת לשאלת התשתית הראייתית או עוצמתה ביחס למי מהמשיבים, כפי שביקש לטעון עו"ד א-סאנע (ב"כ המשיבים 2, 4, 5, 7, 8, 9 ו-10). הדברים הוכרעו בהחלטות קודמות ואף אושרו, כאמור, בהחלטת בית המשפט המחוזי.

15. עיינתי בחומר הרלוונטי וכן בהודעת העדכון מטעם המבקשת מיום 20/7/2025 ונחה דעתי כי הן המבקשת והן התביעה לא שוקטות אל השמרים ומקדמות את הליך קבלת ההחלטה בתיק בסד זמנים סביר. עוד נתתי דעתי למסמכים שהוצגו לי מאת הפרקליטות (סומנו אג/1-אג/2) ונוכחתי כי אכן החקירה נמצאת בישורת האחרונה, לרבות הליכי השלמות חקירה מהותיים שנערכו בחודשים האחרונים.

16. נזכיר כי מדובר בפרשת רבת היקף בתחום הפשיעה הכלכלית הכוללת חומר חקירה רב. הכרעה בתיק זה איננה נעשית כלאחר יד, אלא לאחר שקלא וטריא של מכלול הראיות והטענות המשפטיות שיועלו במסגרת שימוע שייערך לחשודים (אם יחפצו בכך).

17. המשך ההחזקה בתפוסים נדרש אפוא על מנת לאפשר לפרקליטות זמן מספק לעיין בחומר החקירה הנרחב שנאסף, לבחון את מכלול הראיות ולהעריך את עמדתה באופן יסודי ומושכל. רק לאחר בדיקה מעמיקה זו תוכל הפרקליטות לקבל החלטה באשר להגשת כתב אישום, וזאת תוך שמירה על האיזון בין האינטרס הציבורי בהמשך ההחזקה בתפוסים לבין זכויות המשיבים עצמם.

18. התארכות החקירה ועיכוב בקבלת החלטה בתיק הוא אך שיקול אחד מיני שיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשות כגון דא; מה עוד שאין מקום בשלב זה, כאמור, לדון בשנית בשאלות המבוססות על היבטים ראייתיים מקום בו אלו הוכרעו לא מכבר. הדברים קיבלו ביטוי לאחרונה בהחלטת בית המשפט העליון ברעת"ח 45581-03-25 פרמן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6/4/2025), שם נקבע, בין היתר, כדלקמן:

"אין בהארכת תקופת החזקת התפוסים כשלעצמה משום טעם להערכה מחודשת של התשתית הראייתית, מקום שנקבע בעבר כי זו מספקת לשם תפיסת הנכסים. טענותיו של המבקש לעניין עוצמת הראיות... נטענו באורח כללי, מבלי שהובהר כהלכה כיצד יש באלה להשליך על עוצמת הראיות בעניינו, וממילא אין בהן כדי להקים עילה לבחינה מחודשת של הראיות".

19. בנסיבות שתוארו, ומאחר ומדובר על עבירות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים - לא מצאתי מקום להורות על השבת התפוסים או חלקם לידי המשיבים, תוך שיש לשוב ולציין כי שווי התפוסים בפרשה זו נמוך מהיקף העבירות המיוחס למשיבים.

20. כאן המקום גם להזכיר את שנקבע לא אחת בפסיקה: בהינתן כי היקף העבירה (או "שווי עבירות", כהגדרתו בבש"פ 1093/20 דבש נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.2.2020)) גבוה בהרבה משווי התפוסים - כפי שאכן כך הם פני הדברים בעניינם של המשיבים - ישנה הצדקה לתפיסת הרכוש בשלב הסעדים הזמניים לצורך עתירה עתידית לחילוט מכוח סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בבש"פ 1359/17 מדינת ישראל נ' ברוך [פורסם בנבו] (15.3.2017):

"נראה כי אין חולק כי האינטרס הציבורי בכך שחילוט יתאפשר בסוף ההליך חשוב ומרכזי. מקום בו הרווח הכספי רב הוא, נדרש המרוויח לנקוט צעדים כדי לשמור את אשר נפל בחלקו. כך בפעולות כלכליות על פי דין וכך בפעולות כלכליות שלא על פי דין. מידה כנגד מידה - המענה לרצון העבריין המלבין כספים לשמור על ההון הפסול הוא צעדים מקדמיים ויעילים של רשויות החוק כדי לשמור על הרווח - גם בדמות רכוש בשווי העבירה - עד לבירור המשפט. הנה כי כן, מנגנון השמירה על הרווח מהווה ציר מרכזי במלחמה נגד הפשיעה".

21. צודקים ב"כ המשיבים כי שומה על בית המשפט לנקוט אף בשלב הנוכחי באמצעי שפגיעתו בזכות הקניין של המשיבים פחותה. עם זאת, הבחינה איננה אוטומטית והיא נגזרת משווי התפוסים, מהיקף העבירות ומעוצמת התשתית הראייתית. בהחלטות קודמות נקבע כי הדרך בה נקטה המבקשת לגבי תפיסת רכושם של המשיבים מידתית ומאוזנת (וראו גם את הבקשה המוסכמת להשבת רכוש מיום 2/1/2024 וכן פסקה 24 להחלטתי מיום 6/1/2025). כוחן של קביעות אלו יפה גם לשלב הנוכחי.

22. נתתי דעתי גם לבקשה הנוספת של המבקשת באשר למכירת שני הנגררים, ומצאתי כי לאור הימשכות ההליך, תכלית התפיסה והצורך בשימור ערכי התפוסים - יש מקום להורות גם על מכירת הנגררים באמצעות יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי.

23. לא אחזור על קביעתי באשר לצורך במכירת הרכבים ואציין אך את הפגיעה במצבם הפיזי והמכני של נכסים אלו בשעה שמונחים במגרשי האחסנה (וראו בהרחבה פסקאות 40-52 להחלטתי מיום 6/1/2025). משעה שהמשיבים לא עמדו בתנאי השחרור של המשאיות והנגררים, ולאור הימשכות ההליכים - דומה כי החלטת המכירה בשלב זה היא מחויבת המציאות.

24. אכן, בהחלטתי מיום 6/1/2025 לא אישרתי את מכירת שני הנגררים, וזאת בעיקר מן הטעם כי היתה זו המבקשת שציינה מפורשת בבקשתה המוסכמת מיום 2/1/2024 כי הנגררים יוותרו תפוסים אולם לא ימכרו. עתה, בחלוף למעלה משנה וחצי שהנגררים תפוסים בידי המבקשת כאבן שאין לה הופכין, מצאתי כי ניתן להורות גם על מכירתם של הנגררים, כעתירת המבקשת.

25. אני מסכים עם עמדת נציגת האפוטרופוס הכללי ולפיה על המדינה קמה החובה לשמור על ערך התפוס, וכשלעצמי - לאור אי-יכולתם של המשיבים לעמוד בתנאי השחרור בעניינם והפגיעה הממשית בערכם - המכירה משרתת גם את האינטרס של בעל הנכס (וראו גם פסקה 51 להחלטתי מיום 6/1/2025).

26. לאור כל המפורט לעיל, אני מורה על המשך ההחזקה בתפוסים למשך 180 יום ממועד פקיעת הצו הקודם.

27. הבקשה למכירת הרכבים המפורטים להלן מתקבלת, ואלו יוכלו להימכר על-ידי יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי:

א. משאית מסוג סקניה מ.ר. 30734201.

ב. משאית מסוג וולבו מ.ר. 4371308.

ג. נגרר מ.ר. 69932902.

ד. נגרר מ.ר. 69932402.

28. מכירת הרכבים תעוכב עד ליום 7/9/2025, וזאת בכדי ליתן למי מהמשיבים הזדמנות נוספת לשחרור הרכבים בתנאי "חלופת תפיסה" או לחלופין לשקול את צעדיהם המשפטיים.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

חומרים שהוגשו לעיוני יוחזרו למבקשת באמצעות המזכירות.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"ה, 21 יולי 2025, בהעדר הצדדים.