בהערת אגב יוער, כי לא היה מקום להגשת בקשות לעניין הרכב (השבה/השמדה) בבחינת "מירוץ פניות, וכל הפונה ראשון ייענה בהקדם". מדובר בדיון מהותי והיה מקום מלכתחילה כי הצדדים יגישו בקשה מסודרת ויבקשו לקיים דיון מהותי בבקשה כפי שבסופו של יום התקיים הלכה למעשה.

חוות דעת המומחים

6. התרשמתי כי המומחים מטעם הצדדים הינם בעלי ניסיון בתחום עבודתם, כל אחד קיבל הכשרה שהינה רלוונטית למחלוקת שבפני בנושא זהות הרכב, כשרותו או זיופו. לא מצאתי מקום לקבל את טענות הצדדים אשר ביקשו למצוא פגמים כאלה ואחרים בהכשרתם/ניסיונם של המומחים שהעידו בפני.

7. בחוות הדעת של טלקר, מטעם המשיבה פורט כי הבדיקה שנדרש לבצע היא - כשרות מספרי השלדה והמנוע וקביעת הזהות המקורית של הרכב.

בחוות הדעת צוינו הממצאים הבאים: נמצא הטבעת מספר שלדה אולם ההטבעה הושחתה. לאחר ביצוע טיפול כימי ואלקטרוכימי נחשף מספר השלדה 3JBVVAV70MK000293נקבע כי הטבעה היא מקורית (דגש שלי - א.כ.)

עוד פורט כי סביב משטח ההטבעה נמצאו סימנים המצביעים על הסרה והרכבה מחדש. צוין כי נמצאו סימני ריתוך לא מקוריים המצביעים על הסרה והרכבה מחדש של מספר השלדה ומכאן המסקנה כי לא ניתן לקבוע את זהות כלי הרכב.

בדיקה במאגר הנתונים של משטרת ישראל נמצאה התאמה בין מספר השלדה למספר הרישוי של הרכב (18-885-28).

נמצאה תווית יצרן עליה מופיע מספר מנוע 567713 ומדובר בתווית מקורית. מספר המנוע שייך ומתאים לרכב נשוא הדיון.

בדיקת לוחית רישוי אחורית נמצאה תקנית ובהתאמה לרכב.

8. בחוות הדעת של אלבז (סומן נ/1) מפורט כי בבדיקת הרכב נמצא תווית אשר מוטבע עליה מספר השלדה (000293) בצורה מקורית וממוקמת במקומה המקורי ללא סימני הלחמות או ניתוקים או השחזה. עוד הודגש כי הלחמות של תווית השלדה תואמות להלחמות של היצרן.

נבדק מספר המנוע ונמצא תואם לרישיון הרכב, לא נמצא שינוי או נזק בתווית מספר המנוע.

עוד פורט בחוות הדעת, כי בוצע חיבור של מחשב היבואן למחשב הרכב והתקבל פלט דוח מלא הכולל מספרי השלדה והמנוע התואמים את רישיון הרכב.

נבדקו מכלולים נוספים ברכב כמו: ברגים במנוע, סימני יצרן בצינורות, בבנדים ובאזיקונים ואלו נמצאו מקוריים ולא נעשה כל פירוק או החלפה במנוע הרכב.

מסקנת הבודק כי מדובר ברכב מקורי שלא בוצע בו כל זיוף או שינוי.

9. לציין, כי שתי חוות הדעת נסמכו על צילומים ותמונות מהבדיקות שבוצעו לרכב. המשיבה הגישה דיסק תמונות הכולל תמונות מכלי רכב מקבילים ודומים על מנת להמחיש את ההבדל הנטען בין סימני הלחמה מקוריים של תווית השלדה לסימני ריתוך לאחר הסרה והרכבה מחדש.

10. המבקש הגיש את רישיון הרכב המופיע על שמו וכן מסמך חתום על ידי מר ביקי מוחמד, המפרט כי הרכב נבדק במוסך בסכנין לפני קניה וכי מספרי השלדה והמנוע תואמים למספר רישוי הרכב ובבדיקה וויזואלית לא נראו סימנים מחשידים. אין מחלוקת כי מר ביקי מוחמד לא התייצב למתן עדות.

תמצית עדויות המומחים

11. מר טלקר העיד כי הוא בעל ניסיון משנת 2008 בבחינת כלי רכב מזוייפים. בנוגע לרכב נשוא הדיון הסביר כי תווית השלדה מוטבע על פלאח והפלאח מרותך לשלדה עצמה. עיקר עדותו מתייחסת לנושא תווית השלדה וטענתו היא כי מישהו התעסק עם משטח השלדה וניסה למחוק את המספר (עמוד 15 שורות 16-17 בהתייחס לתמונה מספר 16).

הפנה לתמונה מספר 76 בדיסק התמונות וציין כי רואים ריתוכים הנראים בצורה לא תקינה.

בעמ' 17 שורות 19-21 חוזר ומציין כי מישהו שייף את מספר השלדה והעלים אותו ורק לאחר עבודה עם חומרים הצליח לחשוף את המספר המקורי.

מסקנתו של טלקר מפורטת בעמוד 19 שורות 14-16: "המסקנה שלי... שהפלאח הזה שרשום עליו ההטבעה שמוטבעת על הפלאח היא מקורית אבל הממצא הנוסף בגלל הריתוכים זה מצביע שזה זאת אומרת פירקו את זה מכלי אחר וריתכו אותו לכלי הזה כדי לתת לו את הזהות של מספר השלדה שרשום עליו".

12. עוד ציין ביחס למדבקה שהוסרה : "... שיש עוד משהו נוסף שהיה אמור לתת פחות או יותר אינדיקציה זה המדבקה שיש לו על הכלי מודבקת שהיא גם הוסרה. מבחינתי כמו שרשמתי פה שאני לא יכול לקבוע את הזהות המקורית שלה". (עמ' 21 שורות 5-8). הוסיף והתייחס לעניין הסרת המדבקה בעמ' 24 שורות 6-10 .

הוסיף וציין בעמ' 22 שורות 17-27 "אני רואה פה שיש פה כל מיני השחזות שהסימנים של הריתוכים שהשאירו הם לא מקוריים שזה לא אמור להיות בצורה כזאתי כל הסימנים שזה מישהו התעסק פה..."

לגבי המנוע, הדגיש העד טלקר כי מדובר בחלק נתיק.

13. בחקירתו הנגדית, אישר טלקר כי אינו מומחה לפתיחת ברגים או איך מפרקים מנוע (עמ' 27 שורה 26, עמ' 29 שורות 14-15, 26-28)

גם ביחס לבקר הרכב, ציין כי ניתן לערוך לגביו מניפולציות ולבצע בו התאמות לרכב.

מנגד, אישר בעמ' 38 שורה 5 "אני אבהיר את עצמי, הספרות שעל הפלאח עצמו מקוריים, על הפלאח".

כאשר נשאל אם יכול להיות 2 רכבים שהמנוע מקורי בשניהם, השיב בשלילה (שורה 32)

סיכום הדברים על ידי העד טלקר מפורטים בעדותו בעמ' 57 משורה 20 ואילך, וכן בעמ' 58 שורות 27-30:

"כבודו, לקחו את המשטח הזה מכלי רכב אחר, מישהו מחק את זה כמו שכתבתי הושחת, השחיתו את זה וראינו בכלי רכב תקני איך זה אמור להיות וריתכו את זה חזרה לכלי אחר נסעו איתו ככה שהמשטרה תפסה, ככה נתפס הכלי, שניקיתי את המשטח אתה לא רואה כלום, אני לוקח חומר ואנחנו עובדים איתו כדי לגלות את המספר המקורי כדי להציף אותו החוצה, פשוט עובדים עליו ואנחנו רואים את המספר המקורי. את המספר הזה אני לוקח, המספר הזה מבחינתי כמו שרשמתי הוא מקורי, בודק אותו במסוף המשטרתי ונותן לי כלי רכב. אבל בנוסף אני אומר שהמשטח חיברו אותו לא בצורה מקורית, זאת אומרת החיבורים שמה הם לא מקוריים לעומת המקורי איך שהראתי לכבודו איך הא נראה".

"... אז יש על זה 2 דברים כמו שאני אומר פה, אם זה רק זיוף של ההטבעה עצמה בלי החלפת המשטח אז מבחינתי אם הגעתי למקוריות אז אני אומר מבחינתי זה הרכב וזה הזהות שלו אבל במידה והחליפו, הוציאו את המשטח, ממש ניתקו אותו והחזירו אותו נגיד חזרה, תראו הריתוכים כבר הם לא מקוריים, מבחינתי זה הרכב מזוייף, אני לא יכול להגיד שהבעלים פירק אותו והחזיר אותו".

14. לגבי המדבקה שהוסרה, לא שלל את האפשרות כי ייתכן והמדבקה נפלה (עמ' 66 שורות 2-11).

"ש: לגבי המדבקה, תגיד לי המדבקה הזאת שדיברת עליה, יכולה ליפול?

ת: יש מצב

ש: יופי, אז למה אתה מעיד שהסירו אותה? על סמך מה אתה קובע הסרה ולא נפילה?

ת: כי מבחינתי ברגע שהמשטח לא תקין יש עוד דברים מסוימים שלא תקינים מבחינתי, אני אומר שהוא, היא הוסרה בדרך כלשהיא.

ש: אני שאלתי אם היא יכולה ליפול ענית שכן

ת: יכול להיות שכן".

15. מטעם ההגנה, העיד מר אלבז, מסר כי הוא בוחן רכב משנת 2008 . עיקר עדותו בעמ' 74 - העיד כי אין שום סימנים של הסרה של מספר המנוע, ציין כי יש תוויות עם סימנים עם צבע וכן בנדים שהם חד פעמי, ברגע שפירקת אתה לא יכול להחזיר את אותו בנד. "כל הצמות חשמל עם התוויות המקוריות, אין שום סימן שפרקו את המנוע... גם המספר שלדה גם התווית שהמספר שלדה בגודל שלה בנראות שלה ובריתוך עצמו מקורי ליצרן, אין שום שינוי שמה, אין הלחמות שהיו מיותרות שמה. אין, לא ראיתי שום סימני השחזה שהיו... הספרות עצמן זהות להטבעה של היצרן, כל יצרן יש לו צורת הטבעה שונה בספרות עצמן" (עמ' 74 שורה 12 ואילך)

16. בנוגע להלחמות על הפלאח העיד בעמ' 76 "הלחמות עצמן, לא היה שם סימני הלחמה, אם היו מנתקים ומחזירים אז היו מלחימים אותם בצורה אחרת בצד יותר, בצדדים, לא למעלה כמו המקורי פה, זה היה ממש מקורי".

עוד הדגיש בשורות 21-23 "אם ניתקו את הפלאח עצמו ומרתכים, מרתכים על ברזל, הברזל מתחמם הוא מוציא את הצבע שלו, מאבד את הצבע וצריך לצבוע את זה מחדש, שמה מבחינת סימנים מסביב לאחרי מה שהוא הסיר שמה מסביב זה עדיין צבע מקורי של השלדה של המבריק של 2021".

בעמ' 77 שורה 26 הוסיף וציין "אני לא ראיתי שמה שום סימני השחזה, כן ראיתי שריטות שיש.."

17. בחקירה נגדית השיב לעניין השחתת הפלאח "אז אני אסביר, אין השחתה. עובדה שהוא הגיע למספר שלדה עצמו שהיה מוטבע. אם היו משחיתים אותו אז הוא לא היה מוציא אותו כי זה ברזל הוא חרוט... היה חלודה כי זה כלי שטח שנוסע בשטח במים בבוץ ונהיה חלודה זה ברזל".

הוסיף והסביר בעמ' 93 שורות 14-19 לגבי החלודה והשפעה על ברזל השלדה.

18. בעמ' 99 שורות 25-30 התייחס לסימני הריתוך והשיב כי מדובר בריתוך מקורי של היצרן "כל החורים מלאים בצבע והריתוך נראה בצורה אסטתית וכשאתה מסיר את הצבע אתה רואה את הריתוך עצמו כי הריתוך לא בא עם צבע, הריתוך הוא מגיע בברזל כהלחמה של ברזל ואחר כך צובעים אותו".

חזר וסיכם את עדותו בעמ' 103 שורות 28-32 .

"אז אני אומר שכל הדברים האלה לא מעידים על זה שהרכב מזוייף. כי המדבקה יכולה ליפול משטיפה כמו שחברנו ישראל אמר וגם לי בכלי שלי זה נפל משטיפה, לא הסרתי את זה.

מבחינת המספר שלדה,הוא תואם בצורתו, בספרות בצורה שלהם למספר שלדה של הכלי, הוא לא הושחת. אם הוא היה מושחת, הוא היה מסירים אותו, לא היו רואים מספר שלדה אבל כן הוא חשף פה את המספר שלדה. זה שלקח לו איזשהו תהליך כדי לחשוף אותו בגלל איזשהו תהליך כימי שנוצר מהשמיים של חלודה על הברזל עצמו זה לא מעיד שהכלי מזויף. ולמה המנוע פה כמו שהוא אמר שהתווית מקורית ומוטבעת במקום, זה לא מעיד שהכלי לא מזוייף?".

דיון והכרעה

19. הרכב נתפס במסגרת הליך פלילי כנגד אחר ואף התבקש חילוטו במסגרת ההליך הפלילי. במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, המאשימה זנחה את בקשת החילוט בהליך הפלילי והבקשה שלפני מוגשת בהתאם להוראות סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי.

יודגש, כי לא היה מידע מודיעיני כי מדובר ברכב מזוייף. הרכב הגיע לידי המשטרה בשל עבירות פליליות אחרות הקשורות לנהיגת הרכב ובמסגרת זו הועבר הרכב לבדיקת מומחה לעניין מקוריות הרכב וזהותו.

20. בהתאם להוראת סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט-1969:

"...רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט הכל בתנאים שיקבעו בצו".

בהתאם להוראת סעיף זה הוגשו בקשות הצדדים כאשר המשיבה עותרת להשמיד את הרכב ואילו המבקש עותר להשיבו חזרה לידיו.

אין מחלוקת בהתאם לפסיקה כי לבית המשפט סמכות רחבה להורות על השמדת כלי רכב אשר הוכח כי הוא מזויף, וזאת לאור האינטרס הציבורי במלחמה בנגע גניבות הרכב ובהמשך לגניבתם, ביצוע זיוף של כלי הרכב על מנת לאפשר את מכירתם והשימוש בהם. מכאן ניתנה הסמכות לבית המשפט להורות על השמדת כלי רכב, מקום בו הוכח כי אכן מדובר ברכב מזויף (ראה: ע"ח 44614-12-14 אבו כף נגד מדינת ישראל).

21. יובהר כבר בשלב זה, כי הגדרת רכב מזוייף, עניינו - רכב שעבר שינוי זהות, כגון: החלפת מספר שלדה, רישיון מזוייף או חלקים גנובים. כאשר מוכח כי מדובר ברכב מזוייף, קיימת הסמכות להורות על השמדת הרכב גם אם הרוכש יוכיח כי קנה את הרכב "בתום לב".

השימוש בכלי רכב מזוייפים, בהם הורכבו מכלולים שונים ובדרך כלל מדובר במכלולים מרכזיים של הרכב, מגלם סיכון רב לשלומם של משתמשי הדרך שכן כלי רכב אלה נחותים מבחינה בטיחותית ועלולים להביא לפגיעות קטלניות ככל ומעורבים בתאונת דרכים. לפיכך, באיזון הנדרש בין זכויות הקניין וטובת הבעלים אל מול ביטחון הציבור גובר האינטרס הציבורי לשמירת ביטחון הציבור ומכאן הסמכות להשמדת רכב מזוייף.

מנגד, כאשר לא הוכח בראיה ממשית כי מדובר ברכב מזוייף, הרי שיש לתת משקל של ממש לזכויות הקנייניות וככל והוכח כי הבעלים רכש את הרכב כדין ובתום לב, יש להורות על השבת הרכב לידי הבעלים.

22. נטל ההוכחה המוטל על הצדדים בבקשה להחזרת תפוס הינו רמת הוכחה על פי מאזן הסתברויות. ראה בעניין זה המפורט בע"פ 426/87 שוקרי נגד מדינת ישראל וכן ע"פ 2024/98 מדינת ישראל נגד חמייס.

23. בחוות דעת המשיבה שהוגשה מטעם ישראל טלקר לא פורט כי מדובר ברכב מזויף, אלא ברכב שלא ניתן לקבוע את זהותו. אמנם, במהלך חקירתו של טלקר, ציין בשונה מהאמור בחוות הדעת כי אותם אינדיקציות שהביאו אותו למסקנה כי אינו יכול לקבוע את זהותו המקורית של הרכב הם בבחינת אינדיקציה כי קיים חשד לזיוף הרכב, אולם מסקנה זו לא באה לידי ביטוי בחוות דעתו.

זאת ועוד, חשד לזיוף של רכב יכול להספיק לצורך החרמת הרכב ותפיסתו על ידי המשטרה לצורך בדיקה אולם אין די בחשד לזיוף בלבד כדי להביא להשמדת הרכב, מקום בו הוכיח הבעלים כי רכש הרכב כדין ובמצטבר עם אינדיקציות נוספות המצביעות על מקוריות הרכב וזהותו.

24. לאחר שעיינתי בחוות הדעת שהוגשו בתיק, לרבות התמונות הרבות שצורפו מטעם שני הצדדים ולאחר שמיעת המומחים במסגרת חקירתם על ידי הצדדים, באתי למסקנות הבאות:

א. מספר השלדה המוטבע על פלאח הברזל מתאים למספר השלדה המקורי כפי שיצא מיצרן הרכב. לא עלתה כל טענה לעניין גודל המספרים על תווית השלדה, שינוי במבנה המספרים או אי התאמה בין המספרים המוטבעים על תווית השלדה. אדרבה, מר טלקר אישר כי ההטבעה עצמה על תווית השלדה הינה הטבעה מקורית וזאת לאחר שחשף את מספר השלדה המוטבע על התווית.

ב. המנוע ברכב הינו מנוע מקורי ומספר המנוע על גבי תווית המנוע הינה מקורית ומתאימה לתווית היצרן. קיימת התאמה ברכב בין מספר רישוי הרכב לבין מספר השלדה של הרכב לבין מספר המנוע הקיים ברכב. על פי חוות דעת שני המומחים נקבע כי תווית המנוע מקורית ומתאימה לתווית היצרן לדגם הרכב וכן בהתאמה למספרי הרישוי.

מר אלבז הוסיף בעדותו על קיומם של סימנים המצביעים על מקוריות המנוע לרבות צמות החשמל וחיבור הבנדים והברגים. אין כל אינדיקציה לכך שהמנוע ברכב אינו המנוע המקורי או כי מדובר במנוע שהורכב מרכב אחר.

אמנם, לטענת טלקר מנוע הרכב הינו חלק נתיק וניתן ליטול מנוע שלם מרכב אחד ולחברו ברכב אחר. עם זאת, אישר בעדותו כי לא ניתן למצוא את אותו מנוע בשני כלי רכב שונים. משהוכח בפני כי המנוע ברכב הינו המנוע המקורי ואין כל אינדיקציה לחיבור מנוע זה מרכב אחר וכאשר תווית המנוע מקורית ומתאימה לתווית היצרן לגבי מספר הרכב ולגבי מספר ההטבעה על השלדה, הרי שאינדיקציות אלו מחזקות את הטענה בדבר זהותו המקורית של הרכב והעדר החשד לרכב מזויף.

ג. העדר תווית יצרן הכולל מספר השלדה וממוקמת מאחורי מושב הנהג ברכב. לאור העובדה כי מר טלקר אישר את האפשרות כי תווית זו עלולה ליפול גם בשטיפת הרכב, לא מצאתי כי העדר התווית מהווה אינדיקציה בעלת משקל בשאלת זיוף הרכב או מקוריותו.

ד. לא נמצא כל פגם באופן רכישת הרכב. עובר לרכישתו ביצע המבקש בדיקה לרכב במוסך מתאים והאינדיקציה שנמסרה לו על ידי בעל המוסך הייתה כי מדובר ברכב מקורי. פרטי המבקש מפורטים ברישיון הרכב באופן תקין המצביע על היותו הבעלים הרשום של הרכב.

ה. חלק המתכת (פלאח) עליו מוטבע מספר השלדה נמצא במקום הנכון והמתאים.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה לעניין סימני הלחמה בצידי הפלאח, כאשר לטענת טלקר (מומחה המשיבה) אין מדובר בסימני הלחמה מקוריים אלא בסימני הלחמה המעידים כי תווית המתכת הורכבה מחדש והולחמה לאחר שהוסרה מהמקום. מנגד, מר אלבז (מומחה המבקש) טוען כי סימני ההלחמה הינם מקוריים.

עוד נטען לגבי שריטות הנחזות להיות על משטח ההטבעה לאחר שהמקום נוקה באמצעים כימיים שונים לצורך חשיפת מספר השלדה, כי מדובר בסימנים המעידים על ניסיונות השחתה (לטענת טלקר) ואילו לטענת ההגנה מדובר בסימני שריטות בלבד שהינן תוצאה של השימוש בחומרים הכימיים על ידי טלקר או כתוצאה משימוש ברכב בשטח תוך חשיפתו לפגעי מזג האויר כפי שנראה בתמונות לגבי מספר השלדה שהיה מכוסה בחלודה טרם חשיפת המספר.

25. בעיון בתמונות שהוגשו לעיון בית המשפט נראים סימני הלחמה בחלק העליון של הפלאח משני הצדדים. אני מתקשה לקבוע באופן חד משמעי כי סימני הלחמה אלו אינם סימני הלחמה מקוריים וזאת לאור עדויות המומחים ולאחר שביצעתי השוואה של תמונות הרכב אל מול תמונות כלי רכב אחרים, מקוריים ומזויפים. אולם, גם בהנחה, שנראית בעיני סבירה יותר נוכח התמונות בדיסק שהוגש מטעם המשיבה, כי סימני ההלחמה ברכב אינם מקוריים ומצביעים על הלחמה חוזרת לאחר שתווית מספר השלדה הוסרה מהמקום והורכבה מחדש, לא מצאתי לקבל את מסקנתו של טלקר כי יש בנתון זה לבד כדי להעיד על היותו של הרכב מזויף. נתון זה אינו יכול לעמוד לבד, אלא צריך להיות במצטרף ובמצטבר לנתונים נוספים שיש בהם כדי ללמד ולהצביע על אינדיקציות נוספות המעידות על קושי בקביעת זהותו של הרכב ומכאן למסקנה כי הרכב הינו מזויף.

26. על תווית השלדה ברכב נשוא הדיון ניתן להבחין בסימני ריתוך בחלק העליון של התווית, כמו כן, ישנן שריטות על התווית אולם לא שוכנעתי כי שריטות אלו הינם סימני השחזה/השחתה ולא ניתן לשלול את האפשרות כי השריטות הינן תוצאה של שימוש ברכב במסגרת נסיעות בשטח.

התמונות הראשוניות של הרכב בהן נראה פלאח הברזל מכוסה בחלודה באופן שלא ניתן להבחין במספר השלדה ורק לאחר השימוש של מר טלקר בחומרים שונים לצורך חשיפת המספר מלמדים כי ברכב נעשה שימוש בשטח, בחשיפה לפגעי מזג האויר ולתוואי הנסיעה בשטח ומכאן שלא ניתן לקבוע ממצא חד משמעי לגבי זיוף הרכב נוכח השריטת על השלדה וסימני הריתוך לבד.

27. הגם שלא ניתנה תשובה ברורה לשאלה מה הנסיבות שהביאו להסרת הפלאח של תווית השלדה והרכבתו מחדש, הרי שאין בנתון זה כדי להביא לקביעה בדבר זיוף הרכב מקום שמספר השלדה שנחשף הינו מקורי, מתאים ובהלימה ליתר נתוני הרכב הכוללים את מספר תווית המנוע ומספר רישוי הרכב.

28. בחינה כוללת של הנתונים השונים מביאה אותי למסקנה כי הרכב על כלל מרכיביו השונים הינו הרכב המקורי ולא מדובר ברכב המורכב מחלקים של כלי רכב אחרים. גם לשיטתו של מר טלקר כי תווית השלדה הוסרה והורכבה מחדש, הרי שנוכח העובדה כי מספר השלדה שנחשף עומד בהלימה ובהתאמה למספר השלדה המקורי ולמספר המנוע ומספר רישוי הרכב, הרי שאין מדובר בהרכבה מחדש של תווית שלדה מרכב אחר אלא של תווית השלדה המקורית ומכאן שהרכב שבפני הינו רכב מקורי. לאור מסקנה זו, יש להעדיף את הזכות הקניינית של בעל הרכב.

29. בשולי הדברים ולא בשולי העניין, יש להתייחס לעדותו של מר אלבז לעניין ממצאי בדיקה ממוחשבת של בקר הרכב לפיו, קיימת התאמה בין מספר השלדה של הרכב למספר המנוע וכן לנתונים המפורטים ברישיון הרכב. בעניין זה, מצאתי להפנות להחלטה שניתנה לאחרונה בתיק ה"ת 32629-04-23 (נאברי ואח' נגד מדינת ישראל), ממנה עולה כי המשקל שיש לתת לפלט המחשב המתקבל מתוך בדיקת בקר הרכב הינו נמוך, שכן ניתן להזין את נתוני בקר המחשב באופן יזום ואין בבדיקה הממוחשבת כדי להעיד על מקוריות הרכב או זיופו.

30. סיכום הממצאים כפי שהובאו בפני הביא אותי למסקנה כי אין מדובר ברכב מזוייף. משכך יש לתת משקל לזכות הקניינית של המבקש ומשלא נמצא כל פגם באופן רכישת הרכב על ידו והרישום ברישיון הרכב, מצאתי להורות על השבת הרכב מסוג "בומברדיה קנדה" מדגם "מבריק" מ.ר 18-885-28 חזרה לידי המבקש.

מורה כי החלטה זו תיכנס לתוקף ביום 6.2.26

מזכירות תעביר החלטה זו לידיעת הצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"ו, 05 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.