בפני בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת מכח החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב 2001 (להלן: "החוק").

רקע

1.      המבקש מס' 2 (להלן: "המבקש") מתגורר בשכירות בדירה ברח' הילדים 14 קרית מוצקין (להלן: "הדירה" או "דירת המבקש"), אשר בבעלות המבקש מס' 1 (להלן גם :"המשכיר").

2.      המשיב מתגורר בדירה צמודה לדירת המבקש.

3.      לטענת המבקשים, המשיב חיבל בדלת הכניסה לדירה, הסיג גבול ונכנס לדירה ללא רשות.

4.      לטענת המבקש, המשיב פתח את דלת הדירה מספר פעמים בהזדמנויות שונות, ללא רשות, ובאחת הפעמים, עת נסע המבקש לבקר את אימו, הודע לו כי כלבתו משוחררת, וזאת כתוצאה מפתיחת דלת הדירה ע"י המשיב ללא רשות.

5.      המבקש אף מלין על כך שהמשיב מצלם את הדירה.

6.      ביום 29.06.23 הגיש המבקש תלונה במשטרה בגין חשד להיזק לרכוש במזיד והסגת גבול פלילית. עותק התלונה צורף לבקשה.

7.      המשיב מכחיש את טענות המבקש, ובמסגרת הדיון הציג לבית המשפט, באמצעות הטלפון הנייד שלו, תמונה של הדירה שצולמה על-ידו.

8.      המשיב טוען כי איננו יודע מה המבקש רוצה ממנו, והוסיף כי כלל לא מכיר את המבקש אלא כמי שמתגורר בצמוד אליו.

9.      בדיון שהתקיים היום, חזרו הצדדים על טענותיהם.

דיון והכרעה

10.  לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה וכן בראיות שהצדדים הציגו, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל בחלקה בלבד ובאופן מידתי.

11.  מטרתו של החוק, כפי שסע' 1 שבו מעיד: "היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו". החוק קובע בסע' 2 שתי חלופות להגדרת המונח "הטרדה מאיימת": חלופה הקבועה בסע' 2(א) הכוללת הגדרה כללית של הטרדה מאיימת; והתנהגויות פרטניות, המנויות בסע' 2(ב), שבהתקיים אחת מהן יעלה הדבר לכדי "הטרדה מאיימת". על פי סע' 2(א) לחוק "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו". במסגרת המקרים הפרטניים שיחשבו להטרדה מאיימת קובע סע' 2(ב) שורה של מקרים הכוללים: בילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת; נקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו; יצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר; פגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו; ועיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008.

12.  ההגדרה הבסיסית להטרדה מאיימת כוללת שני מרכיבים: הראשון, הטרדה או נקיטת איומים כלפי אחר; השני, נסיבות ההטרדה או האיום מלמדות ברמה של "בסיס סביר להניח" כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האחר או כי הוא עלול לפגוע בגופו. על פי הגדרה זו, כדי שמעשה יהווה הטרדה מאיימת אין די בכך שהוא יהיה בגדר איום או הטרדה, עליו ללמד על צפי להישנות מעשה עתידי שתהיה בו פגיעה בגופו או בשלוות חייו או בפרטיותו או בחירותו של הנפגע. הצפי נלמד מנסיבות המעשה (ראו ברע"א 2327/11פלוני נ' פלוני([פורסם בנבו], 28.4.2011; ה"ט (קריות) 56467-01-14 פלוני נ' אלמוני (פורסם בנבו, 11.2.2014)).

13.  עם זאת, בבר"ע 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים נפסק על ידי כבוד השופט דרורי כהאי לישנא:

"העילה המיוחדת, שהיא החידוש של חוק מניעת הטרדה מאיימת, היא זו: אם אדם ביצע הטרדה בעבר, או נקט איומים כלפיו (זה היסוד הראשון, שכולל את המעשה שבוצע בעבר), ובנוסף לכך הנסיבות נותנות בסיס סביר להניח כי אותו אדם יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו של אותו אדם (היסוד השני, הצופה פני עתיד), כי אז, רק לאחר שהתקיימו שני היסודות הללו יחדיו ובאופן מצטבר, רשאי בית משפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת. יודגש כי חוק מניעת הטרדה מאיימת, נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש בו הגבלה לא מעטה על חירות האדם, אשר מבקש הצו רוצה להגבילו. מן הראוי כי הפעלת חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר נתונה לסמכותו של בית המשפט השלום, תיעשה באופן מושכל, כאשר, מצד אחד, תוגשם תכליתו ומטרתו, המגולמת בשמו ובסעיף 1 שבו (שצוטט לעיל בפיסקה 16), ומצד שני, יש להיזהר שלא להיסחף, יתר על המידה, שכן בכך פוגעים אנו בחירויות היסוד של האדם, ובהן חופש התנועה".

14.  כאשר בית המשפט בוחן, האם יש מקום לעשות שימוש וליתן את אחד הצווים מכוח החוק למניעת הטרדה מאימת, עליו לזכור, כי לנוכח זכותו של הנפגע, קיימת זכותו של הפוגע לפי הדין, ונדרש איזון בין הזכויות.

15.  האיזון החוקתי משקף את התפיסה כי כל עוד מתייחסים לשיח הזכויות, המדובר בזכויות יחסיות באופיין, כאשר כל זכות יוצרת איזון עדין בין הערכים המתנגשים, ולפיכך, בבואי לשקול מתן צו על פי חוק למניעת הטרדה, שומה עלי, לבחון כל מקרה ומקרה לגופו, וברור שיש לעשות אבחנה בין המקרים הקלים יותר להכרעה- במקום בו מדובר למשל על מעשים פליליים מובהקים וברורים, איומים פיזיים או התבטאויות גסות המופצות או המוטחות כנגד אדם, לבין אותם המקרים, שאמנם קיים סיכון אך הוא רחוק מפגיעה בפרטיותו או שלמות גופו ונפשו של האדם.

16.  ברע"א 2327/11 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו), ציין כב' השופט דנציגר:

"צו מניעת הטרדה מאיימת פוגע בזכויות אדם ואינו עניין דיונ ג דא: צו מניעת הטרדה מאיימת מגביל זכויות יסוד בסיסיות של הפרט כמו חופש התנועה, זכות הקניין, חופש הביטוי, הזכות לחירות ולאוטונומיה".

17.  על מטרת החוק ניתן ללמוד גם מדברי ההסבר להצעת החוק (הצעות חוק 3028, ג' באב התשס"א, 23.7.01, בעמ' 769). במבוא לדברי ההסבר נאמר כדלקמן:

"המושג "הטרדה מאיימת" או במקורו בשפה האנגלית "stalking", מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר, מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד.

מרבית המעשים המצטרפים יחד לכדי הטרדה מאיימת מהווים, כל אחד בפני עצמו, עבירה פלילית. ...

הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושת איום, לעיתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה. במקרים רבים תלך ההתנהגות המטרידה ותחמיר מהטרדות פעוטות, דרך איומים ועד למעשי אלימות, אונס ורצח.

מרבית הקרבנות להטרדה מאיימת הן נשים הנרדפות על רקע מערכת יחסים שהסתיימה, מערכת יחסים קיימת, יחסים שהם על סף סיום או על רקע מערכת יחסים מדומה שהיא רק בגדר שאיפתו של המטריד.".

מן הכלל אל הפרט

18.  בבקשתו הבהיר המבקש את פחדו מהמשיב, וחיזוק לכך נמצא בצורך של המבקש להסתייע במבקש מס' 1, הוא בעל הדירה, מחמת חששו "להתעסק עם אנשים שהם עבריינים" (עמ' 1 שורה 17 לפרוטוקול).

19.  המבקש העיד בפני על כניסות של המשיב לדירתו, והמבקש מס' 1, אף ציין העובדה כי נדרש להחליף צילינדר מחמת חבלה בדלת הכניסה.

20.  יצוין כי בית המשפט נדרש פעמיים להעיר למשיב, אשר הרים קולו על המבקשים, והפריע להתנהלות הדיון. בשלב מסוים, אף נקרא לאולם מאבטח המשמר על-מנת לשמור על הסדר באולם.

21.  אין מחלוקת כי המשיב צילם את דירת המבקש, ותמונה זו הוצגה במסגרת הדיון.

22.  עוד אציין, כי עדותו של המבקש בפני היתה מהימנה, וניכר כי הינו חושש מתגובות המשיב.

23.  אין חולק כי המשיב צילם את דירת המבקש, מתוך כוונה להציג הלכלוך שבדירה ולהצביע על מטרד הנובע מהדירה.

24.  ואולם, עצם צילום דירת המבקש ע"י המשיב, עלולה להביא לפגיעה בשלוות חייו ובפרטיותו, וניכר כי כך היה.

25.  בנסיבות העניין, ובשים לב לעובדה שהמבקש והמשיב הינם שכנים בצמידות, לא מצאתי לנכון להורות על הרחקת איש מרעהו.

26.  לאחר שערכתי את האיזונים הנדרשים בין זכויות הצדדים, מצאתי לנכון ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת, לפיו אני אוסר על המשיב :

א.         להטריד את המבקשים בכל דרך ובכל מקום, לרבות בביתם ובמקום עבודתם;

ב.         לאיים על המבקשים בכל דרך, בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים;

ג. לבלוש אחר המבקשים, לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם ומעשיהם, או
 לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת;

ד. ליצור עם המבקשים כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר בין במישרין
 ובין בעקיפין ;

27.  הצו יעמוד בתוקפו לתקופה של 6 חודשים מהיום.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשפ"ג, 06 יולי 2023, בהעדר הצדדים.