לפניי בקשה למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

1.         המבקשים הם אם ובנה (להלן: "המבקשת" ו-"המבקש"). המבקש הוא עורך דין במקצועו.

2.         המבקשת רכשה בית בשכנות לביתו של המשיב בנהריה, כאשר ביתו של כל צד בנוי על מחציתו של אותו מגרש. סמוך לאחר שרכשה המבקשת את הבית, באוגוסט 2022, נתגלע סכסוך בין הצדדים. תלוי ועומד הליך משפטי בין הצדדים, בפני המפקחת על רישום מקרקעין.

3.         על רקע אותו סכסוך הגישה אשת המשיב נגד המבקש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בחודש נובמבר 2022 (תיק ה"ט 5853-11-22 בבימ"ש השלום בעכו). לאחר דיון בבקשה במעמד שני הצדדים ניתן נגד המבקש צו למניעת הטרדה מאיימת, למשך שלושה חודשים.

4.         לטענת המבקשים, במהלך חודש יוני 2023, החל המשיב מטריד אותם ומאיים עליהם בדרכים שונות. לטענתם, אחותו של המשיב פירקה, לבקשתו, שער שהותקן על פילר בשטח המבקשת, ואילו המשיב עצמו נראה לא פעם במצלמות האבטחה בבית המבקשת, כשהוא מסתובב סביב החצר, אורב, מביט לחלון ביתה של המבקשת ומצלם. עוד נטען, כי ביום 29.6.23 נראה המשיב במצלמות האבטחה, כשהוא נצמד לחומת ביתה של המבקשת, ומצמיד אליה "מכשירים שככל הנראה נועדו להקליט ולרגל אחר המבקשת".

            לטענת המבקשים, הגישו את הבקשה לאחר מסע של בריונות, הפחדות ואיומים, שנמשך זמן רב, ורק לאחר התקנת מצלמות אבטחה יש בידיהם ראיות למעשיו של המשיב.

5.         לטענת המשיב, המבקשים הם שמטרידים אותו ואת בני משפחתו, מאז שרכשה המבקשת את מחצית המגרש.

            לטענתו, כמה ימים לפני שפנו לביהמ"ש בבקשה זו הגישו המבקשים נגדו תלונת שווא, שבעקבותיה הגיעו למקום שוטרים, חבלנים ואמבולנס, וייחסו לו הטמנת חומר נפיץ כל שהוא. אירוע זה הותיר את ילדיו בטראומה.

            עוד טוען המשיב, כי הפילר של פחי האשפה משרת גם את ביתו מזה שנים. לטענתו, כאשר לא היה בבית, וביקש מאחותו לזרוק את האשפה, הזיזה אחותו את השער שהונח שם לאחרונה (לאחר שפורק מהחצר במהלך שיפוץ שנעשה) ושחסם את פחי האשפה, כדי לזרוק את האשפה בפח.

            לטענת המשיב, המבקשים אובססיביים במעקבם אחריו ואחרי בני משפחתו. לטענתו, הם אלו שנוהגים כבריונים וגורמים להשחתת רכושו תוך כדי ביצוע עבודות השיפוצים.

6.         המשיב אישר בחקירתו, כי אכן צילם את ביתה של המבקשת. לדבריו, עשה כן על מנת להוכיח כי מתבצעת בנייה לא-חוקית, והעביר תמונות אלו לעיריית נהריה. לדבריו הגיש את התמונות גם במסגרת ההליך המשפטי אצל המפקחת.

            המשיב הכחיש כי איים על המבקש. הוא אישר שאמר לו, שיש לו מזל שיש לו עסק איתו ולא עם מישהו אחר, אך לדבריו אין בכך כל איום. המשיב אישר גם כי שוחח עם אנשים שונים בקשר למבקש, והביע את דעתו בנוגע לאופן התנהלותו של המבקש כעורך דין. לדבריו, בכוונתו לפנות בתלונה כלפי המבקש בלשכת עורכי הדין, ולפעול נגדו בכל אמצעי חוקי שיעמוד לרשותו. המשיב אישר גם כי ביום 27.6.23 הזמין למקום משטרה ופקחים מהעירייה. עוד אישר המשיב, כי אמר בהזדמנות כל שהיא שיפעיל את כל ה"תותחים" שלו נגד המבקש, ולדבריו בביטוי זה התכוון לעורכי-דין ולמהלכים חוקיים.

7.         המבקשת העידה אף היא בקצרה, וסיפרה כי היא מאוד חוששת מהמשיב וממה שהוא עלול לעשות, לה או לבנה, וכי נמנעה מלהיכנס לגור בביתה במשך זמן רב, בגלל היחסים עמו (הדירה הושכרה עד לאחרונה). כעת היא מתכוונת להיכנס לגור בבית, אולם חוששת כי המשיב ימשיך להטריד אותה ואת בני משפחתה.

דיון והכרעה -

8.         על פי סעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 - "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח, כי המטריד או המאיים עלול לפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו". מוסיף הסעיף וקובע כי הטרדה מאיימת יכול שתהא בבילוש, בנקיטת איומים, בעצם יצירת הקשר עם האחר ופגיעה בחירותו או בשמו הטוב וכיוצא בזאת, כמפורט בסעיף 2 לחוק.

הטרדה מאיימת היא כזו המקיימת את שני היסודות הקבועים בחוק: המעשה שנעשה בעבר, והוא בבחינת הטרדה מאיימת; וקיומו של יסוד צופה פני עתיד, קרי - בסיס סביר להניח כי גם בעתיד עלול המטריד או המאיים לפגוע בשלוותו של האחר וכו'.

9.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולא בלי התלבטות, החלטתי להורות על מתן צו כמבוקש, למשך פרק זמן של שלושה חודשים.

10.       שני הצדדים הם אנשים נורמטיביים, שלמרבה הצער שקועים עמוק בסכסוך שביניהם. הסכסוך עצמו מתברר בערכאה השיפוטית המתאימה, אולם נראה כי הסכסוך פרץ את גבולותיו של ההליך המשפטי והגיע כדי נכונות הדדית לנקוט כל אמצעי אפשרי ל"מלחמה" עם הצד שכנגד, ובכך כוונתי לכך ששני הצדדים נכונים לאחוז בכל דרך חוקית כלפי הצד האחר (ולא במעשים פליליים חלילה), ובכל הליך אפשרי.

11.       התרשמתי ממידה רבה של הגזמה באופן שבו תיארו המבקשים את המשיב ואת מעשיו. אכן, המשיב נראה כשהוא הולך בקרבת ביתם של המבקשים, ככל הנראה מביט אל עבר הבית והעבודות המתבצעות בו, ואף מבצע צילומים; אולם אינני מקבלת את טענותיהם של המבקשים למעשי "בריונות" מצדו של המשיב. המבקשים אף ייחסו למשיב ניסיון להתקין דבר מה על חומת ביתם (המשטרה הוזמנה בטענה כי מדובר בחפץ חשוד ממש, ואילו בבקשה נטען כי מדובר בניסיון להתקין אמצעי מעקב כל שהוא), אולם לא הובאה כל ראייה לכך שהותקן חפץ כל שהוא.

            גם מעשה הזזת השער על מנת לזרוק אשפה בפח, כפי שנצפה בסרטון שהוצג לו, לא הותיר רושם של מעשה ונדליזם, כפי שמבקשים המבקשים לייחס למשיב. נראה יותר כי מדובר במאבקי כוח בין הצדדים, אשר במסגרת ההליך המשפטי שביניהם חלוקים, בין היתר, גם בעניין השימוש בפח האשפה.

12.       על אף האמור, הרי שנמצא, כי המשיב אכן שוטט מספר פעמים סמוך לדרך הגישה לבית המבקשת כשהוא מביט אל עבר הבית והחצר, למרות שלא היה לו עניין לגיטימי להיות שם דווקא, ודאי לא לאור הסכסוך שבין הצדדים. די בכך על מנת שיתקיים היסוד הנוגע לעבר - דהיינו, נעשה מעשה שניתן לראות בו משום הטרדה מאיימת, במיוחד על רקע הסכסוך הקיים.

13.       הסכסוך כשלעצמו מצמיח גם את היסוד צופה פני העתיד.

            לעניין זה אוסיף ואציין, כי התרשמתי מדברי המבקשת, כי הסכסוך עם המשיב אכן מדיר שינה מעיניה ומטריד אותה, ולאור כוונתה להיכנס להתגורר בבית שרכשה ושיפצה, בשכנות למשיב, היא חוששת כי התנהגות המשיב תפגע בשלוות חייה, אם לא יינתן צו שיפוטי.

14.       לטעמי המקרה הוא גבולי, אולם מצאתי כי נכון יהיה להיעתר לבקשה, ולתת צו למשך תקופה מוגבלת - ולא למלוא התקופה הקבועה בחוק - מתוך תקווה שהרחקה של המשיב מהמבקשים באמצעות צו שיפוטי תפחית את החיכוכים בין הצדדים, ואולי בעתיד ישכילו הצדדים למצוא את הדרך לנורמליזציה של יחסי השכנות ביניהם.

15.       לאור האמור, ניתן בזה צו, האוסר על המשיב:

•          להטריד את המבקשים בכל מקום ובכל דרך.

•          לאיים על המבקשים.

•          לבלוש אחר המבקשים, לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם או מעשיהם, בכל דרך.

•          ליצור עם המבקשים כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

צו זה יעמוד בתוקפו עד ליום 7.10.23.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשפ"ג, 07 יולי 2023, בהעדר הצדדים.