1.      לפני בקשה במעמד צד אחד תחילה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב - 2001 (להלן: "החוק").

2.      המבקשת מתגוררת בשכירות בבניין ברח' פרופסור שור 15 בדירה מס' 3 מעל ל-15 שנה. המשיבים מתגוררים בדירה שמעל דירת המבקשת. לטענת המבקשת, המשיבים מרעישים באופן המהווה מטרד אשר פוגע באיכות חייה, הם משאירים את כלבתם לבד למשך שעות ארוכות ונביחותיה שאינן פוסקות מטרידות אותה.

3.      נוכח מצב החירום, המבקשת פנתה למשיבים בבקשה להתחשב ולא להרעיש אך לטענתה, פנייתה נענתה בקללות ובטריקת דלת בפניה. עוד טוענת המבקשת כי המשיבים מקללים את המבקשת בקבוצת הווטסאפ של דיירי הבניין. המבקשת הגישה מס' תלונות במשטרה אך ללא הועיל.

4.      לאחר שעיינתי בבקשה, ראיתי לדחות את הבקשה כבר כעת וזאת בהתאם לסעיף 7 (ה) לחוק ללא צורך בתגובה או בדיון, וזאת מן הטעם כי בירור טענותיה של המבקשת אינו מתאים להיעשות במסגרת החוק להטרדה מאיימת ואפרט:

מסגרת נורמטיבית:

5.      בה"ט (ת"א) 33675-06-17 אברמצייב נ' דלבריאן נקבע:

"חוק מניעת הטרדה מאיימת אינו תחליף כאמור לכל הדינים האזרחיים (והפליליים). כאשר ביהמ"ש מוצא כי המדובר בהליך הנחזה כתחליף לנקיטת הליכים אחרים כמקובל, ביהמ"ש לא ייטה לסייע מכוחו של חוק מניעת הטרדה מאיימת".

6.      בע"א (מחוזי י-ם) 50554-12-20 יוגב עזרא נ' ביטאיט בע"מ)נבו 01.03.2021) נקבע:

במקרים בהם מדובר בסכסוך בעל אופי אזרחי, כאשר ההתנהגות אינה ממוקדת בהטרדתו והעכרת שלוותו של האחר ואינה יוצרת תחושת איום על רקע התנהגותו של המטריד, נטיית בתי המשפט תהא שלא להיעתר למתן צו על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, זאת מבלי לגרוע מזכותו של המבקש לנקוט בהליך מתאים אחר (ראו, למשל, בש"א (י-ם) 7118/03 משמוש נ' ימיני (24.11.03); ה"ט (ת"א) 11449-11-17 מילר נ' ארז (6.11.17); ה"ט (ת"א) 66992-07-17 לוי נ' דרוקר (31.7.17)).

יישום הכללים בענייננו:

7.      מדובר בסכסוך שכנים בעל אופי אזרחי מובהק, כשהמבקשת מלינה על הפרעה מצד המשיבים. מהמפורט בבקשה נראה, כי אין מדובר פה באיום מכוון או בהטרדה מכוונת מצד המשיבים כלפי המבקשת כהגדרת לשון החוק. המבקשת היא זו הפונה למשיבים שיחדלו מלהרעיש (ונענית בתגובות נזעמות).

8.      בהליך על פי חוק הטרדה מאיימת, אין בידי ביהמ"ש הכלים להורות למשיבים לחדול מלהרעיש בדירתם או לאסור עליהם הותיר את הכלבה לבדה בדירתם, אלא אך ורק להורות למשיבים שלא ליצור קשר עם המבקשת, לאיים עליה לעקוב אחריה וכו'.

9.      עם כל הרצון הטוב וההבנה שביהמ"ש מגלה נוכח מצוקתה של המבקשת (ולא ברור האם טענות המבקשת נכונות אם לאו), בירור ההליך בו עסקינן אינו מתאים להיעשות במסגרת חוק הטרדה מאיימת ועליו להתברר בהליך אזרחי מתאים בו יתבררו טענות המבקשת לאשורן.

10.  מובהר, כי אין באמור משום קביעת מסמרות או הבעת דעה מצד ביהמ"ש לגופם של דברים וכל טענות הצדדים שמורות להן.

11.  בהינתן כל האמור לעיל, לעת הזו הבקשה למתן צו הטרדה במתכונתה הנוכחית, נדחית.

12.  המזכירות תעביר החלטתי למבקשת במסירה אישית ותפעל לסגירת התיק.

ניתנה היום, בכ' כסלו תשפ"ד, ב03 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.