לפני בקשה למתן צו בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב-2001.

המבקשת משמשת כרוקחת בבית מרקחת המשויך לסניף קופ"ח כללית בעיר לוד. המשיבה הינה לקוחה של בית המרקחת. לטענת המבקשת המשיבה התנהלה בצורה מאיימת בבית המרקחת, התפרצה בקולניות תוך הטחות קללות ואיומים כלפי המבקשת באופן שלא איפשר המשך העבודה התקינה במקום.

המשיבה הכחישה את טענות המבקשת וטענה כי לא קיללה ולא התפרצה. המשיבה אישרה שאיימה על המבקשת כי תתלונן עליה בפני הגורמים המוסמכים עקב סירובה, לטענתה, לסייע לה ברכישת תרופות שנרשמו עבורה.

במהלך דיון שהתקיים במעמד הצדדים מסר קב"ט המתקן בו אירע לכאורה מקרה האיומים כי קיים סרטון המתעד את האירוע. למבקשת ניתן פרק זמן ע"מ להמציא את הסרטון אולם עד עתה זה לא הומצא ולפיכך יש לקבל הכרעה בבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, האזנתי ממושכות לטענות הצדדים ובחנתי את הוראות החוק השתכנעתי כי המשיבה אכן נקטה בלשון לא מקובלת וקיללה את המבקשת. זאת על בסיס התרשמותי מטענותיה והתבטאויותיה של המשיבה. אין חולק כי המשיבה זכאית לעמוד על זכויותיה ואף להתלונן הן בפני המבקשת והן בפני הגורמים הרלוונטיים ככל והיא סבורה שמנסים לפגוע בזכויותיה. אולם לאחר ששמעתי את טענותיה התרשמתי שסגנונה היה משתלח והוא חיזק את טענות המבקשת כי התנהגותה הביאה לקושי בתפקוד בית המרקחת שגרמה להפסקת עבודתו לפרק זמן מסוים.

עם זאת, קשה להניח כי התנהלות זו מביאה לתחושה של איום שאינו מאפשר למבקשת להמשיך בשגרת חייה, ויש לקוות כי המשיבה הפנימה כי אין מקום להשמעת קללות ואיומים חסרי הקשר במרחב הציבורי, וזאת בעקבות הדיון שהתקיים.

בנוסף אני לוקחת בחשבון את העובדה שנכון למועד הדיון המשיבה הינה לקוחה של קופ"ח כללית וזכאית לטיפול באזור מגוריה וזאת בכפוף לתנאים הקבועים בדין וכן את הצהרתה כי לא התכוונה להביא לתחושת איום כלפי המבקשת אלא רק לעמוד על זכויותיה.

לפיכך מצאתי להורות על ביטול הצו בניתן ביום 16.7.25, אולם אני מורה למשיבה כי נאסר עליה לקלל או לאיים בפגיעה פיזית או אחרת על המבקשת. האמור אינו מונע מהמבקשת או ממעסיקתה- קופ"ח כללית לפעול בהתאם להוראות הוראות הדין שאינם החוק למניעת הטרדה מאיימת.

ככל והמשיבה תשוב ותפעל בניגוד להוראת ביהמ"ש שפורטה לעיל- המדובר בהפרת החלטת ביהמ"ש על כל המשתמע מכך.

איסור נשיאת נשק- בטל.

תיק ביהמ"ש ייסגר.

ניתנה היום, י"ב אב תשפ"ה, 06 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.