החלטה

לפניי בקשה במעמד צד אחד, למתן צו למניעת הטרדה מאיימת עפ"י חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: החוק).

בין הצדדים התנהל בשבוע שעבר הליך במסגרתו ביקש המשיב צו מניעה נגד המבקש על מנת למנוע פתיחת גן ילדים בדירה השייכת למבקש. לאחר דיון החליט המשיב לחזור בו מהבקשה לצו מניעה, אך בבקשה שהוגשה היום באותו התיק עולה שלטענת המבקש פועל המשיב להפריע למבקש ולפעילות פתיחת הגן, אף שוויתר על בקשתו לצו מניעה. הבקשה לא נדונה מהטעמים שנומקו שם.

היום הגיש המשיב בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד עובדים מטעם המבקש הפועלים לסיים את הכשרת השטח להקמת גן הילדים. לאור טענת המשיב שהותקף ע"י אותם עובדים ניתן צו האוסר עליהם להטריד את המשיב, לאיים עליו, לבלוש אחריו, ליצור עמו קשר ולהימצא במרחק הנופל מ-5 מטרים מדירתו, ונקבע דיון למחר.

כעת הגיש המבקש בקשה זהה מטעמו נגד המשיב, בטענה שהמשיב הוא שתוקף, מפריע לעבודות השיפוצים, מאיים, עוקב וכיוב'.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי יש תשתית לכאורית לכך שהמשיב נקט הטרדה מאיימת בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חיי המבקש או מי מטעמו, בפרטיותם, בחירותם ובגופם, וכי מתן הצו דרוש לשם הגנה מידית על שלומם.

לנוכח האמור ובתוקף סמכותי על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001, אני אוסרת על המשיב לפעול כדלקמן:

1. להטריד את המבקש וכל מי מטעמו, לרבות עובדי הגן, ילדיו והוריהם בכל דרך ובכל מקום.

2. לאיים על המבקש וכל האמורים לעיל.

3. לבלוש אחר המבקש וכל האמורים לעיל, לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם ומעשיהם ולפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת.

4. ליצור עם המבקש וכל האמורים לעיל כל קשר- בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר. ככל שנדרש קשר בעניין כלשהו יעשה הדבר באמצעות ב"כ המבקש.

5. להימצא במרחק הנופל מ- 5 מטרים מדירות המבקש.

6. לפגוע ברכושו של המבקש.