הט (חיפה) 71707-11-24 – יובל אלבר נ' מיקי פסקל
ה"ט (חיפה) 71707-11-24 - יובל אלבר נ' מיקי פסקלשלום חיפה ה"ט (חיפה) 71707-11-24 יובל אלבר נ ג ד מיקי פסקל בית משפט השלום בחיפה [06.12.2024] כבוד השופטת עינב נהרי סנדלר החלטה
1. לפני בקשה למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק"). 2. המבקש מתגורר עם בת זוגו ושני ילדיו בדירה הממוקמת בקומת קרקע בבניין מגורים משותף בחיפה (להלן: "הבניין"). המשיב הוא אביה של אחת הדיירות בבניין ומטפל עבור בתו, כנציג שלה, בעניינים הקשורים לבניין ולרכוש המשותף. המשיב איננו מתגורר בעצמו בבניין. 3. בבקשה שלפני מתבקש בית המשפט לתת כנגד המשיב צו האוסר עליו להטריד את המבקש ואת בני משפחתו על דרך "נזק לרכוש, הסגת גבול, מצלמות" וכן מתן צו האוסר על המשיב לפגוע בפרטיותם על דרך "פריצה לחצר והצצה לחלונות". כן התבקש בית המשפט לתת צו האוסר על המשיב ליצור קשר עם המבקש ועם בני משפחתו "לרבות הגעה לפתח הבית" (ס' 1 לבקשה). 4. בגוף הבקשה נטען כי המשיב ביצע נזק לרכוש משותף שהמבקש מימן בעצמו וכן כי הסתובב בחצר הפרטית המוצמדת לדירת המבקש, עם טלפון נייד, ליד חלון הדירה, דרכו הציץ לדירת המבקש. המבקש צירף צילומים של המשיב עומד בחצר הבניין שנלקחו ממצלמת אבטחה - מוצג מב/1. 5. המבקש טוען כי הוא ובני משפחתו חשים מאוימים מהמשיב. 6. בדיון שהתקיים בנוכחות המבקש, במעמד צד אחד, לא מצאתי לנכון לתת צו במעמד צד אחד ונקבע דיון, במעמד שני הצדדים, אשר התקיים בפני ביום 5.12.24. 7. המבקש טוען כי התקין על חשבונו שער וגדר בשטח החצר המשותפת של הבניין וכי בתחילת אפריל 2024 המשיב הלם עם פטיש וניסר במסור את הגדר ואת השער, על דעת עצמו, ללא הסכמת המבקש ותוך ביצוע נזק אלים לרכוש. עוד טוען המבקש כי ביום 23.11.24, חמישה ימים טרם הגשת הבקשה שלפני, המשיב נכנס דרך השער הפרוץ של חצר הבניין לחצר הפרטית של המבקש, המוצמדת לדירתו, התעכב ליד חלונות חדר הילדים, "הסתובב עם טלפון" ונעמד מחוץ לדלת הדירה. 8. המשיב טוען כי המבקש "השתלט" על שטח אשר שייך לרכוש המשותף של הבניין, שלא כדין וללא הסכם חתום על ידי כל בעלי הדירות. |
|
9. המשיב טוען כי המבקש מייחס לו הסגת גבול אולם אין הדבר כך שכן באירוע המדובר מיום 23.11.24 המשיב נכנס לשטח החצר המשותפת לכל דיירי הבניין ולא לשטח הפרטי של המבקש. 10. באשר לטענה כי המשיב הציץ בחלונות דירת המבקש ביום 23.11.24, טען המשיב כי בדירת בתו התרחש אירוע רטיבות בקירות הבית וכי נכנס לחצר הבניין על מנת לבדוק נושא זה. לטענתו מדובר בחצר שהיא רכוש משותף לכל דיירי הבניין וכי אינו צריך לבקש את רשותו של המבקש לבקר במקום. 11. המשיב אישר כי גרם נזק לשער הממוקם בחצר הבניין שהמבקש הקים, וכדבריו: "אני הרסתי את השער כי הוא נעל אותו" (עמ' 5 ש' 19-20 לפרוט'). כאמור, המבקש טוען כי אירוע זה התרחש בחודש אפריל 2024. 12. המשיב טוען כי בין המבקש לבין בעלי הדירות בבניין קיימת מחלוקת בנושא הצמדת שטח משותף לדירת המבקש וכי הנושא לא הוסדר ולא הוסכם בין השכנים. 13. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם ואת הראיות הנוספות שהוצגו מטעם המבקש, נחה דעתי כי מדובר בסכסוך שכנים ממושך וכי האכסניה המתאימה לפתרון הסכסוך בין הצדדים איננה מצויה בגדרי חוק מניעת הטרדה מאיימת. 14. כך, בנסיבות העניין כפי שהוצגו לפני, לא התרשמתי כי המשיב נקט כלפי המבקש ובני משפחתו "הטרדה מאיימת" כמשמעה בסעיף 2 לחוק. יודגש כי על מנת להיכנס להגדרת הטרדה מאיימת על פי החוק על בית המשפט להתרשם כי קיים בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולבצע את ההטרדה הנטענת. 15. האירוע בדבר השחתת שער שמומן על ידי המבקש ומוקם בשטח החצר המשותפת של הבניין, אותו מציין המבקש, התרחש בחודש אפריל 2024, לפני כ- 7 חודשים (משתקף בצילומים בעמ' 7 למוצג מב/3), לא חזר על עצמו ולא התרשמתי שצפוי לחזור על עצמו, מששני הצדדים טוענים כי אותו שער שבמחלוקת ואשר נהרס על ידי המשיב נותר מאז פתוח למעבר. מעבר לכך, מדובר באירוע נקודתי, שנעשה על רקע מחלוקת אזרחית בין בעלי דירות בבניין המשותף ועומדת למבקש האפשרות לנקוט כנגד המשיב בהליך אזרחי מתאים, ככל שהוא סבור כי עומדת לו עילה כנגד המשיב. 16. באשר לטענה הנוספת שמעלה המבקש לפיה המשיב פלש ביום 23.11.24 לשטח החצר הפרטית המוצמדת לדירת המבקש והציץ בחלונות ביתו, לאחר ששקלתי את כלל הראיות שהונחו בפני, הגעתי למסקנה כי טענה זו לא הוכחה על ידי המבקש במידה הנדרשת על פי הדין, לצורך מתן צו כנגד המשיב על פי החוק. כך, בניסיון לתמוך בטענה כי המדובר בפלישה לשטח פרטי של המבקש הציג המבקש מסמך שכותרתו "הסכם בין בעלי דירות בבית משותף", אולם הסכם זה כפי שהוצג בפני איננו חתום על ידי מי מבעלי הדירות בבניין והמבקש אכן אישר כי לא נחתם על ידי בעלי הדירות, אלא שטוען שבעלי הדירות נוהגים על פיו בפועל (מוצג מב/2). מעבר לטענה זו לא הומצא תימוכין נוסף לטענת המבקש וזאת אף בשים לב לכך שהטענה כי בעלי הדירות בבניין נוהגים בפועל על פי ההסכם מוצג מב/2 הוכחשה על ידי המשיב. משכך, לא ניתן לקבוע כי המשיב פלש לשטח הפרטי של המבקש ולא ניתן להיעתר לבקשה למתן צו כנגד המשיב על בסיס טענה זו. זאת ועוד. המשיב טוען כי עמד בחצר הבניין לצורך בדיקת סימני רטיבות בדירת בתו ולא במטרה להטריד את בני משפחתו של המבקש. טענה זו לא נסתרה על ידי המבקש. 17. לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה. 18. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים בדואר רשום ואישור מסירה. |
|
ניתנה היום, ה' כסלו תשפ"ה, 06 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
|
