בקשת המבקשות למתן צו הגנה הוגשה בעקבות אירוע שהתרחש, לטענת המבקשת, במהלך חג הסוכות, עת התעורר ויכוח בינה ובין המשיב, אחיה וזאת בכל הנוגע ליחסו כלפי המבקשת 1, אמם של הצדדים.

המבקשת 2 טוענת, כי המשיב 1 סוחט את האֵם אשר חוששת ממנו.

בדיון שהתקיים ביום 20.10.2025 הושמע תיעוד של המשיב מאיים על המבקשת 2 (עמ' 1, ש' 32-29); נשמעה אחותה של המבקשת 1 אשר ציינה, כי היא שמעה בעצמה צעקות, קללות וכעס של המשיב כלפי המבקשת 1 ופעם אחרת הייתה עדה לאירוע אלימות כלפי אחותה (עמ' 2, ש' 11-7).

בעלה של המבקשת 2 ציין בדיון כי הוא עצר את אירוע האלימות שהתרחש בחג הסוכות וכי מנע מהמשיב להכות את רעייתו (עמ' 2, ש' 14).

המבקשת 1 ציינה, כי היא חוששת מהמשיב (עמ' 2, ש' 23).

המשיב הגיש 2 תגובות לבקשה וטען, כי הבקשה הוגשה בשל סכסוך בינו ובין אחותו, המבקשת 2 וזאת על רקע פעולות שבוצעו לשינוי צוואתה של האֵם והחתמתה על מסמכים שונים.

עוד טען המשיב, כי המבקשת 2 היא שיצרה פרובוקציות במכוון כדי להלהיט את הרוחות ולהציג מצג של פגיעה על ידיו באֵם.

בדיון שהתקיים ביום 11.11.2025 עדכנה ב"כ המבקשות, כי גורמים שונים הגיעו לדירת האֵם בכדי לחפש את המשיב ונקטו באיומים שהבהילו את האֵם וכי הגורמים שהגיעו ציינו, כי הם מחפשים את המשיב בשל חוב כספי (עמ' 6, ש' 26-19).

באותו דיון העידה המבקשת, כי המשיב צועק על האֵם , מאיים עליה וגורם לה לבכי (ע' 8, ש' 23-19).

אחותה של המבקשת 1 העידה על אירוע אלימות כלפי המבקשת 1 (עמ' 9, ש' 7-2) וכן העידה שהיא דואגת לאחותה. בעלה של המבקשת 2 העיד לגבי האירוע בגינו הוגשה הבקשה וציין, כי המשיב "יצא משליטה, התחיל לכעוס ולהשתולל" וכי המבקשת 1, האֵם, חוששת ממנו ולא רוצה להיות עמו בקשר (עמ' 10, ש' 6-1). עוד העיד, כי המשיב היה אלים באופן מילולי כלפי האֵם (עמ' 11, ש' 22) וכי האֵם אמרה לו שהיא "עם דני נגמר הסיפור" (עמ' 10, שש' 28-24).

המשיב לא הכחיש את ביקורם של הגורמים שהגיעו לבית האֵם בכדי לגבות כספים ממנו (עמ' 13, ש' 33).

בסיכומים הדגישה ב"כ המבקשות, כי המבקשת 1 בת כ-78 שנים המאובחנת משנת 2020 בדמנציה, תלויה לחלוטין בזולת וחווה אימה ופחד מאת המשיב. עוד נטען, כי לא הוצג מענה ברור לתיעוד הדברים הקשים שנאמרו במהלך האירוע שהתרחש בחג הסוכות וכי עצם נוכחותו בבית האֵם מקשה על האֵם, מהווה מטרד עבורה וחשש לשלומה.

בסיכומיו טען המשיב, כי שורש הסכסוך הוא הסוגיה הכלכלית וכי לא ננקטה מצדו כל אלימות כלפי האֵם. עוד טען, כי כל רצונו להיות בקשר עם האֵם.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את העדויות, לאחר ששמעתי את הגב' א' במעמד הדיון, לאחר ששמעתי את התיעוד של התקרית במהלך חג הסוכות ובשים לב לתחושות שתוארו בעקבות ביקורם של הגורמים שהגיעו לבית המבקשת 1 בכדי לגבות כספים מהמשיב אני סבורה שיש הצדקה משפטית להותרת הצו מיום 20.10.2025 על כנו ולהאריכו למשך 90 ימים מהמועד בו הוא ניתן.

אסביר -

במעמד הדיון ציינה המבקשת 1 כי היא חוששת מהמשיב (עמ' 2, ש' 23). חשש זה תואם את עדותה של אחותה של המבקשת 1 בדבר אופן ההתייחסות אליה על ידי המשיב ותדירות הפגיעה המילולית בה (עמ' 8, ש' 17-1).

אוסיף, כי התיעוד של התקרית בגינה הוגשה הבקשה אשר הושמע בדיון מבסס את החשש בדבר מסוכנותו של המשיב והאיומים שהושמעו היו קשים ומפורשים (עמ' 1, ש' 32-29).

לכל האמור יש להוסיף את החשש מפני גורמים שמגיעים לבית האם בכדי לגבות כספים מהמשיב וההשפעה של ענין זה על האֵם.

לאור האמור, בהתבסס על דבריה של המבקשת 1 בעצמה וזאת בצד ובהשוואה לכל שנאמר על ידי העדים הנוספים - בעלה של המבקשת 1; אחותה והמבקשת 2 אני סבורה שמתקיימות הנסיבות המצדיקות, כאמור, הותרת הצו על כנו.

ברורה לי הטענה בדבר פגיעה בזכויות המשיב אולם נדמה, כי איזון בין זכותן של המבקשות לחוש בטחון ומוגנות ופגיעה בזכויותיו של המשיב מוביל למסקנה של הותרת הצו וזאת, בין היתר, לאור מעבר המגורים של המשיב והספק בדבר השפעה מהותית של הצו על שגרת חייו.

באי כוח הצדדים יתאמו מועד, פעם בשבוע, למשך שעה וחצי בו רשאי המשיב לבקר את האֵם. הביקור יהיה תחום בזמן, במועד המוסכם, תוך שמירה על אופן ההתנהלות סביב האֵם, נקיטה בלשון רכה, מכבדת ועניינית מבלי לאיים או לפגוע במבקשות או כל גורם אחר מטעמן. ביקורים בבית האֵם במועד המוסכם לא יהוו הפרה של הצו.

ככל שלא תתגבש הסכמה בין עורכי הדין, יעביר ב"כ המשיב לחברתו 3 אפשרויות בשבוע בהן יכול המשיב לבקר את האֵם והמבקשת תבחר מתוך המועדים. כל גורם רשאי לשהות במעמד הביקור (לרבות בסיוע וליווי של גורם מטעמו) והכל תוך קביעה שאין לנצל את המפגש לחילופי דברים בין המבקשת 2 והמשיב או כלפי המבקשת 1). הצו, כאמור, יעמוד על כנו למשך 90 ימים.

אני מתירה פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.

המזכירות תמציא לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ז' כסלו תשפ"ו, 27 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.