לפניי הודעה שהגישו המבקשים על ביזוי החלטת בית המשפט שניתנה בהליך זה לפיה לא יבוצעו על ידי המשיבים ומר יוסי רצאבי, כל פעולות לגבי בית הכנסת ובכלל כך לא ייעשה ניסיון לפנות את בית הכנסת, עד להחלטה שיפוטית המתירה פעולות אלה.

רקע

ביום 9.11.2025 התקיים דיון בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת שהגישו המבקשים. במסגרת הדיון הגיעו הצדדים להסכמות שקיבלו תוקף של החלטה. המבקשים הגישו את ההודעה במסגרתה ביקשו לחדש את פנייתם לבית המשפט ולעתור כי להצהרה לפרוטוקול יינתן תוקף של פסק דין על מנת לאכוף אותה. המשיבים התנגדו לכך.

תמצית טענות המבקשים בהודעה

לטענת המבקשים בהודעתם, המשיבים שבו על מעשיהם לאחר תום הדיון מיום 9.11.2025, והוציאו מכתב באמצעות עורך דין לבעלי הדירות בהם מתגוררים מתפללים בבית הכנסת לסילוק המתפללים מבתיהם, שאחרת יתבעו בעלי הבתים כספית. בנסיבות אלה נטען כי המבקשים נאלצים לחדש את פנייתם לבית המשפט ולעתור כי יהיה תוקף של פסק דין להצהרה לפרוטוקול כדי לאכוף את פסק הדין בהליכים משפטיים.

תמצית תגובת המשיבים

המשיבים העלו טענות כנגד ההודעה ובכלל כך אי צירוף תצהיר תומך בהודעה בניגוד לתקנה 2 לתקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין) תשפ"ד-2024; אי צירוף פרטי המבקשים; העדר חתימה על ההודעה והעדר תימוכין לכתוב בה. כמו כן, נטען כי ההודעה אינה נוקבת בסעד מבוקש.

לגופם של דברים הובהר כי לא נעשתה פנייה לגרש דיירים מביתם או להפר את הסכם השכירות.

דין והכרעה

לאחר עיון בהודעה ובתגובה לה, אני סבורה כי דין ההודעה להידחות. מכיוון שכותרת ההודעה מתייחסת לביזוי החלטת בית משפט, בעוד הסעד המבוקש בסעיף 9 להודעה מתייחס לבקשה לחדש פנייה לבית משפט ולעתור כי להצהרה לפרוטוקול יהיה תוקף של פסק דין. אתייחס לשתי הבקשות, על אף הסתירה המסוימת ביניהן.

לעניין ההודעה על ביזוי החלטת בית משפט: ראשית, צודקים המשיבים כי לכאורה לא התבקש סעד בעניין זה אלא נמסרה "הודעה" לבית משפט. שנית, הליך לפי פקודת ביזיון בית משפט אינו המסלול המתאים לאכיפת הסכמות או צווים במסגרת חוק מניעת הטרדה מאיימת.

הסנקציה על הפרת הסכמה או צו שניתן לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת היא בדרך של פנייה לגורמי האכיפה (משטרת ישראל) ולא באמצעות פקודת ביזיון בית משפט.

אכן הבקשה למניעת הטרדה מאיימת בעניין דנא מתייחסת בעיקר לנושאים של זכות שימוש במקרקעין אשר אינם מתאימים להתברר בהליך של הטרדה מאיימת (כפי שהובהר בדיון). לפיכך, גם אם הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה אינה מתאימה לאכיפה על ידי משטרת ישראל כמו צו למניעת הטרדה, פגיעה בפרטיות ואיומים, נושאים הנמצאים בליבת החוק למניעת הטרדה מאיימת, עדיין אין זה אומר כי יש להורות על הליכי אכיפה לפי פקודת ביזיון בית משפט (הנחשב ל"מוצא אחרון").

הליכי אכיפה לפי פקודת ביזיון בית משפט אמורים להתברר במהירות ויעילות ואינם מיועדים להפוך למשפט הכולל בירור עובדתי של טענות חדשות. כאשר קיים צורך בבירור עובדתי או יש שאלה פרשנית, על הצדדים לפנות למסלול של התדיינות אזרחית רגילה שבה תלובן שאלת ההפרה והסעד הראוי בגינה (ת"א (ת"א) 46001-01-17 ברייסון שיווק בע"מ נ' בן חורין (23.5.2019).

כאמור, בעניין זה נטען כי הוצא מכתב באמצעות עו"ד יובל עציוני לבעלי דירות בבניין בו מצוי בית הכנסת בדרישה לסילוק המתפללים מבתיהם. מעבר לכך שהמכתב לא צורף ולא נחתם תצהיר לתמוך בטענות העובדתיות העולות בהודעה, מחדלים אשר די בהם כדי להביא לדחיית הבקשה, הרי שהמשיבים הכחישו הוצאת מכתב כאמור ולכן יש בעניין דנא מחלוקת עובדתית שיש לבררה. כמו כן, עולה שאלה אם הוצאת מכתב כאמור, ככל שהוצא, עולה כדי הפרת ההחלטה, ולדידי אין מדובר בשאלה ברורה וחד משמעית, אלא מדובר בשאלה פרשנית לגבי תוכן ההסכמה, אשר יש לבררה.

לסיכום נקודה זאת, מדובר בסוגיות שיש לברר במסגרת תביעה אזרחית רגילה והליך הביזיון אינו המסגרת המתאימה לבירורן.

לעניין הבקשה לחדש את הפנייה לבית משפט ולבקש כי יהיה תוקף של פסק דין להצהרה בפרוטוקול: ראשית, בהליך לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, בית משפט נותן החלטה ולא פסק דין (אם כי סיווגה המשפטי לפי מהותה הוא כ"פסק דין"). שנית, ניתנה החלטה בעניין זה כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 9.11.2025.

דהיינו, לא מדובר בחידוש פנייה אלא בטענה חדשה כי המשיבים אינם ממלאים אחרי החלטת בית משפט. טענות אשר כאמור הוכחשו על ידי המשיבים (לתגובה צורף תצהיר כדין) ויש לבררן במסגרת הליך אזרחי ככל שיוגש.

סוף דבר

נוכח כל האמור לעיל, איני רואה מקום לקבל את ההודעה והיא נדחית. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, איני עושה צו להוצאות זאת הפעם.

עם זאת אציין כי הצדדים השכילו להגיע להסכמות במהלך הדיון; יש לפעול בהתאם להסכמות בתום לב וטוב יעשו הצדדים אם ינסו להמשיך ולפעול בדרך של פשרה בסכסוך שנתגלע ביניהם.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"ו, 05 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.