החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשים, הנני בדעה כי יש מקום ליתן במקרה דנן צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב-2001.

בבקשה נטען כי המשיבים מגיעים, מזה כחודש ימים, לבית המבקשים, נוקטים איומים, אלימות, גורמים נזק לרכושונכנסים לבית המבקשים ללא הסכמה מצידם.

אשר על כן ובהתאם לסעיף 4 וסעיף 7 לחוק הנ"ל, אני אוסר על כל אחד מהמשיבים, במעמד צד אחד, לעשות את הדברים הבאים:

1. להטריד את המבקשים בכל דרך ובכל מקום, לרבות באמצעות הטלפון, הן בדרך של שיחות והן בדרך של הודעות טקסט ובאמצעות כל מדיה ו/או רשת חברתית ו/או כל אפליקציה.

2. לאיים על המבקשים בכל דרך שהיא, לרבות באמצעות הטלפון בשיחה ו/או בהודעות טקסט ובאמצעות כל מדיה ו/או רשת חברתית ו/או כל אפליקציה.

3. ליצור קשר עם המבקשים, לבלוש אחריהם, לארוב להם, להתחקות אחר מעשיהם, או לפגוע בפרטיותם או לאיים עליהם.

4. ליצור קשר כלשהו עם המבקשים, אם בעצמו או אם באמצעות אחרים.

5. להתקרב לבית המבקשים ולמבקשיפם עצמם בכל מקום שהוא עד מרחק של 200 מ', למעט המשיב 2, שמתגורר בבניין המבקשים ואין מקום למנוע ממנו במעמד צד אחד להיכנס לביתו. ביחס למשיב זה נאסר עליו להתקרב למבקשים עד למרחק של 200 מטר בכל מקום, למעט לצורך כניסה ויציאה מביתו ולצורך זה בלבד וגם אז לא יתקרב אל המבקשים עד למרחק של 5 מטר וגם אז אך ורק לצורך שימוש בביתו כאמור.