מונחת לפני בקשה במעמד צד אחד על פי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מאיימת תשס"ב - 2001 (להלן "החוק") לפיה מתבקש ביהמ"ש ליתן צו לענין הסרת ההטרדה המאיימת כקבוע בסעיף 4 לחוק. לבקשה צורף תצהיר ערוך כדין.

לאחר שעיינתי בבקשה, נחה דעתי כי יש מקום ליתן צו כמבוקש במעמד צד אחד לאחר שמצאתי כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של המבקש.

לפיכך ומכל האמור הנני מורה כדלקמן:

א.        נאסר על המשיב להטריד את המבקש בכל דרך ובכל מקום.

ב.         נאסר על המשיבה לאיים על המבקש, לבלוש אחריו, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת.

ג.         נאסר על המשיב ליצור עם המבקשת כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

ד.         הגם שהסכסוך בגין החניה אינו סכסוך שככלל יש מקום לדון בו במסגרת בקשה למניעת הטרדה מאיימת, הרי שבשלב זה, עד למועד הדיון ועל מנת למנוע הסלמה של המצב, נאסר על המשיב לחנות בחניה של המבקש

ה.        קובעת לדיון במעמד הצדדים ליום 20.8.28, שעה 12:30, לפני השופט התורן, כב' השופט עדו כפכפי.

ו.         תוקף הצו עד לדיון במעמד הצדדים.

העתק החלטה זו וזימון לדיון יומצאו למשיב במסירה אישית באמצעות פקיד בית המשפט ובהעדרו על ידי שוטר משטרת ישראל.

ניתנה היום, כ' אב תשפ"ה, 14 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.