המשיב 3 בעדותו מציין כי כאשר הגיע לדירת הוריו, והבחין בכך שקיימים מים בדירה שהגיעו מדירת המבקש, הוא עלה לדירה על מנת לשוחח עם המבקש, שאז שמע לפתע את אמו זועקת וכשירד לדירת הוריו, הבחין באביו מדמם בעודו שוכב על הרצפה, ובו זמנית הוא שומע את המבקש מקלל את משפחתו מדירתו, ומאיים עליהם באמצעות נשקו.

מתברר מתוך דברי הצדדים, כי המעורבים נחקרו במשטרת ישראל ושוחררו בכתבי ערובה, ובהם הגבלות שלא כולן נחשפו לעיוני, כאשר כתב הערובה עליו חתם המבקש צורף על ידו לבקשה.

לגישת המשיבים, ניתן להסתפק בצו הדדי, כפי שהצעתי בפתח הדיון. אלא שלאחר שצפיתי בסרטון שבו המשיבים או מי מטעמם מנסים לפרוץ לדירת המבקש בצורה אלימה, ואף שוברים את דלת הכניסה כעולה מן הסרטון, אזי לא ניתן להסתפק לגישתי בהסכמה שלא ליצור קשר האחד עם השני, וכפי שמשטרת ישראל סברה שהסכסוך עלול להסלים, ולכן נטלה את נשקו של המבקש, אזי יש מקום להטיל מגבלות בנשיאת נשק גם על המשיבים, על אף שעל פי הטענה יש בכך כדי לפגוע בעיסוקו של המשיב 3. התנהגותם של המשיבים, אשר ניסו לפרוץ את דלת דירת המבקש, מלמדת שאין די בהסכמה שכזו, ויש צורך במתן צו על יסוד האמור בבקשה ובעדויות המעורבים.

מן התיעוד החזותי עולה כאמור, שהמשיבים או מי מטעמם ניסו לפרוץ בצורה אלימה לדירת המבקש, והמשיב 3 אף מאשר כי עלה לדירת המבקש, בניסיון "לשוחח" איתו, אך אף לא אחד מן המשיבים הסביר מי הוא אותו אלמוני שאומר שאביו נפגע ומאיים לפרוץ את הדלת, ואינני נותן אמון בגרסת המשיב 3, כי יתכן הדבר שמדובר ב"שכנים". כמפורט לעיל, האדם שחבט באלימות בדלת הכניסה מציין כי המבקש פגע ב"אבא שלי". לכן, במאזן הסתברויות יש לקבוע כי מדובר במשיבים 2 ו 3.

לאור המפורט לעיל, והיות שלעת הזו מונחת לפני רק בקשה מטעמו של המבקש, ומצאתי כי מתקיימות נסיבות הקבועות בחוק למניעת הטרדה מאיימת, המצדיקות מתן צו, אזי ניתן בזאת צו כמפורט להלן:

א. נאסר על המשיבים להטריד את המבקש, במובן זה שנאסר עליהם להגיע לפתח דירתו, ולדפוק עליה.

ב. נאסר על המשיבים לאיים על המבקש בין במישרין ובין בעקיפין או באמצעות אחר.

ג. נאסר על המשיבים ליצור עם המבקש כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, בין במישרין ובין בעקיפין או באמצעות אחר, למעט באמצעות בא כוח.

ד. נאסר על המשיבים להגיע לפתח דירתו של המבקש, ומחוץ לדירתו, עליהם לשמור מרחק של 25 מ' ממנו.

ה. נאסר על המשיבים לפעול כנגד המבקש באלימות פיזית או מילולית.

ו. בהתאם לצו הזמני שניתן על-ידי כב' השופטת ט' פרס, ביום 09.10.2025, ועל יסוד האמור בהחלטה זו, נאסר על המשיבים לשאת ולהחזיק בנשק. יש למסור החלטה זו גם לפקיד הרישוי כהגדרתו בחוק כלי ירייה, לצה"ל ומשטרת ישראל.

ז. על משטרת ישראל לסייע באכיפת הצו.

תוקף הצו למשך 180 יום מהיום.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ו, 16 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.