החלטה

מונחת לפני בקשה במעמד צד אחד על פי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מאיימת תשס"ב - 2001 (להלן "החוק") לפיה מתבקש ביהמ"ש ליתן צו לענין הסרת ההטרדה המאיימת כקבוע בסעיף 4 לחוק. לבקשה צורף תצהיר ערוך כדין.

לאחר שעיינתי בבקשה, נחה דעתי כי יש מקום ליתן צו כמבוקש במעמד צד אחד לאחר שמצאתי כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומם של המבקשים.

לפיכך ומכל האמור הנני מורה כדלקמן:

א. נאסר על המשיב להטריד את המבקשים ואת ילדיהם הגרים עמם (כולם יחד יכונו להלן:- "המבקשים") בכל דרך ובכל מקום.

ב. נאסר על המשיב לאיים על המבקשים, לבלוש אחריהם לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם או לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת.

ג. נאסר על המשיב ליצור עם המבקשים כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

ד. נאסר על המשיב להגיע לפתח ביתם של המבקשים. כמו כן, נאסר עליו לעלות לקומה בה מתגוררים המבקשים, אלא אם כן הדבר נעשה לשם הגעה לבית של אחד השכנים ובכל מקרה לא יתקרב לדלת ביתם של המבקשים.

ה. קובעת לדיון במעמד הצדדים ליום 4.1.26, שעה 10:00, לפני סגנית הנשיא, כב' השופטת עדי אייזדרופר.

תוקף הצו עד לדיון במעמד הצדדים.

העתק החלטה זו וזימון לדיון יומצאו למשיב במסירה אישית באמצעות פקיד בית המשפט ובהעדרו באמצעות משטרת ישראל.