הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן בו יוחסה לו עבירה לפי סעיף 64 בפקודת התעבורה - גרימת מוות ברשלנות.

האירוע המתואר בכתב האישום התרחש ביום 6.4.22 עת נהג הנאשם רכב, ואגב נסיעה לאחור כאשר שדה ראייתו לאחור חסום, פגע בקטין, קרוב משפחה שלו, וגרם למותו.

האירוע נשוא כתב האישום המתוקן מפורט בפירוט רב בכתב האישום, והנאשם לקח אחריות מלאה לגביו במסגרת הסדר טיעון בכתב אותו הגישו הצדדים לסריקה בתיק בית המשפט.

בטיעוניה לעונש הבהירה המדינה כי בפרשה זו נגרם מותו של ילד בן חמש כתוצאה מרשלנות הנאשם עת נהג לאחור רכב כאשר סביבו קבוצת ילדים. יחד עם זאת, נתנה המדינה משקל רב לעובדה כי הפגיעה היא בקרוב משפחה של הנאשם ואביו של המנוח הגיש מכתב ובו ביקש שלא להחמיר עם הנאשם.

כמו כן שקלה המדינה את גילו הצעיר של הנאשם עצמו ואת לקיחת האחריות המלאה מצידו.

ב"כ הנאשם הסביר את הקושי הרב אותו חווה הנאשם כתוצאה מגרימת מותו של קרוב משפחתו האהוב. המדובר במשפחות שכנות המתמודדות על בסיס יומי עם האסון לו גרם הנאשם.

מאחר וביום האירוע היה הנאשם אדם צעיר כבן 21 וחצי, ומאחר ונטל אחריות מלאה על מעשיו, ומאחר והסדר הטיעון כולל רכיב של מאסר מאחורי סורג ובריח, ביקשה גם ההגנה מבית המשפט לאשר את ההסדר המוצע.

הנאשם עצמו הביע בפני צער רב על המוות לו גרם.

הוא הסביר את ייסורי הנפש שהוא עובר בלילות ואת המפגש בין משפחתו הגרעינית למשפחת המנוח לאחר האירוע ובכלל זה מפגש סולחה שהתקיים על רקע הצער המשותף.

שקלתי את טיעוני הצדדים על רקע עובדות כתב האישום המתוקן ונסיבות ביצוע העבירה על ידי הנאשם.

למרות כל השיקולים שנשקלו על ידי הצדדים לטובת הנאשם, רף הרשלנות בפרשה זו רחוק מלהיות נמוך ולכן טוב ונכון עשו הצדדים כאשר סיכמו על הסדר הכולל רכיב של מאסר ממשי בפועל.

אין זה סביר ואין זה נכון בפני לאפשר סיומה של פרשה מזעזעת זו בענישה שאין בה רכיב של מאסר ממשי.

מתחם הענישה הראוי לנסיבות המתוארות בכתב האישום, כאשר רף הרשלנות הוא לפחות בינוני אם לא למעלה מכך, חייב להתחיל ברכיב של מאסר (ולא בדרך של עבודות שירות), מה שהופך את הסדר הטיעון המוצע הכולל 7 חודשי מאסר בפועל, להסדר סביר.

גם הרחקת הנאשם למספר שנים מיכולת נהיגה מתבקשת כחלק מהענישה הראויה וזאת כדי ששילוב רכיבי הענישה הכוללת יענה על עקרון ההלימה הקבוע בחוק.

הסכמת הצדדים על 6 שנות פסילה (עם סיווג למלגזת עבודה) , היא הסכמה סבירה בנסיבות הכוללות זאת גם לאחר ששקלתי את עברו התעבורתי של הנאשם האוחז ברישיון נהיגה משנת 2019 ולחובתו 5 הרשעות שארבע מתוכן עבירות קנס ואחת נהיגה ללא מלווה.

אני מוצא את הסדר הטיעון על כל רכיביו סביר והולם לנסיבות המיוחדות מאד של פרשה זו, ומחליט לאשר אותו כפי שהוצג.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.        הנאשם ישלם לטובת עזבון המנוח בפרשה זו סך של 10000 (עשרת אלפים שח) זאת תוך 180 יום מהיום או ירצה 90 ימי מאסר תמורת סכום זה.

            הפרקליטות תעביר תוך 15 יום מהיום למזכירות בית המשפט את פרטי חשבון הבנק הרלוונטיים להעברת סכום הפיצוי שנקבע לעיל.

ב.         הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון הנהיגה לתקופה של 6 שנים.

מהפסילה בפועל יקוזזו 90 ימי פסילה מנהלית אותם ריצה הנאשם.

הפסילה תימנה מיום 7.9.22 עת נפסל הנאשם עד לתום ההליכים ללא צורך בהפקדת רישיון נוספת.

הפסילה תסווג כך שלא תחול על נהיגת כלי רכב מסוג מלגזה וזאת בשטח עבודה סגור בלבד.

תשומת לב הנאשם כי בהתאם לחוק, במהלך ריצוי פסילתו לא יבואו בחשבון הימים בהם

ירצה מאסר בפועל.

ג.         הנני פוסל הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ד.         הנני גוזר על הנאשם 9 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה

של נהיגה בזמן פסילה או או גרימת מוות בתאונה (בין אם כתוצאה מרשלנות ובין אם כתוצאה מפזיזות) והכל תוך 3 שנים מהיום.

ה.        גוזר על הנאשם 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל מאחורי סורג ובריח.

            הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי מאסרו בכלא באר-שבע ביום 28.2.23 בשעה 08:00.

            מורה על הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הנאשם.

זכות ערעור לצדדים תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשפ"ג, 16 פברואר 2023, בנוכחות הצדדים.