גמ"ר 2505/11/13 – מדינת ישראל נגד רונן מירז
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו |
|
|
09 יוני 2015 |
גמ"ר 2505-11-13 מדינת ישראל נ' מירז
|
1
בפני |
כב' השופטת דלית ורד
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשם |
רונן מירז |
|
החלטה |
בקשה להתיר למאשימה להגיש עדות הזמה מטעם רס"ב
אלי צמח -בוחן התנועה שטיפל בתיק, וזאת על פי סעיף
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין גרימת מוות
ברשלנות בניגוד לסעיף
על פי עובדות כתב האישום, ביום 25.8.13, סמוך לשעה 14:30, נהג הנאשם במשאית משא מסוג מיצובישי, מ.ר. 1085974 (להלן-המשאית), בכביש 4 מכיוון צפון לדרום, כשבמושב ליד הנהג ישב יוסף סעד ז"ל. (להלן- המנוח). לפני המשאית נסע רכב משא אחוד מסוג פורד מ.ר. 8742514 (להלן הרכב), בו נהג נאג' סאלח. המשאית והרכב נסעו בנתיב הימני במסלול הראשי של כביש 4, ובמהלך נסיעתם עת הגיעו מול אוניברסיטת בר אילן, הנאשם לא שמר מרחק, נהג בחוסר זהירות וחוסר תשומת לב, כך שחלקה הקדמי ימני של המשאית פגע בעוצמה בחלק האחורי שמאלי של הרכב. הרכב נהדף ימינה והתנגש עם דופן ימין במעקה הבטון שבצד הכביש, ולאחר מכן נהדף קדימה עד שנעצר. כתוצאה מהתאונה נפטר המנוח במקום וניסיונות החייאה שבוצעו על ידי כוחות מד"א, לא הועילו.
במועד הקראת כתב האישום, כפרה ההגנה בחלק מעובדות כתב האיש ובחלקן הודתה, ללא העלאת גרסה עובדתית כלשהי מטעמה.
המומחה מטעם ההגנה, אינג' גדי וייסמן, (להלן- מומחה ההגנה), העיד ביום 27.5.15.
בדיון שנערך ביום 7.6.15, טען בא כוח המאשימה כי בעדותו של מומחה ההגנה עלו מספר סוגיות שלא היו צפויות מלכתחילה, כמפורט להלן:
2
1. המומחה אישר כי הוא מאמץ את כל ממצאי בוחן התנועה, אך בעוד שהבוחן קבע כי ממצאי הנזק בכלי הרכב מלמדים על תאונת חזית-אחור, מומחה ההגנה מסר בעדותו על פגיעה בדופן שמאל של הרכב.
2. מומחה ההגנה קבע בחוות דעתו כי אם הרכב עקף מימין את המשאית ונכנס לתוך הנתיב ובלם, לא נגרם חיכוך בדופן שמאל של הרכב. בעדותו טען כי לא מן הנמנע שאכן נגרם חיכוך כאמור, אך בשל העיוותים והנזק הכבד שנגרם לרכב בעת ההתנגשות ופגיעת המשאית בו מאחור, הנזק שנגרם עקב החיכוך נעלם.
3. המומחה קבע בחוות דעתו מיום 22.1.15, כי רוחב המעבר שבין מעקה הבטיחות מימין לבין המשאית עמד על 2.40 מטרים ולכן הרכב יכול היה לעקוף את המשאית מימין, כשחלקו על השול הצר וחלקו על הכביש. המומחה נחקר על כך, וציין בעדותו נתונים שלא הובאו בחוות דעתו בנוגע לרוחב הרכב ורוחב המראות, אשר התביעה חולקת עליהם.
4. מומחה ההגנה טען בעדותו כי קיימת תופעה האופיינית לכל כלי רכב שבולם בלימת חירום, לפיה החלק האחורי של הרכב יתרומם.
באי כוח הנאשם התנגדו להגשת עדות הזמה, בטענה שניתן היה לצפות מראש את הדברים שמסר מומחה ההגנה במסגרת עדותו, שכן אלה עולים מתוך חוות הדעת שהוגשו מטעמו, אשר נמסרו לתביעה טרם עדותו. לאימות טענותיהם הפנו לתפ"ח (מח' -נצ') 502-07 רומן זדורוב נ' מדינת ישראל - בו לא ניתנה רשות לזימון עד הזמה, מהטעם שלא היה בפי התביעה טענה כי לא ניתן היה לצפות את התיזה שנכללה בחוות דעת מומחה ההגנה.
בא כוח המאשימה השיב כי חוות הדעת שנערכו על ידי מומחה ההגנה, הועברו אליו רק לאחר סיום פרשת התביעה, ולכן לא היה באפשרותו להתייחס אליהן במועד מוקדם יותר, ובפרט לא היה באפשרותו לצפות כי בעדותו ימסור המומחה נתונים שונים מהאמור בחוות דעתו.
דיון והכרעה:
הסעיף המסדיר הגשת ראיות נוספות מטעם התביעה
הוא סעיף
"בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה".
3
ב- ע"פ 9216/03 ז'אן אלרז נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון כי בדין התיר בית משפט קמא הגשת ראיות נוספות אשר נדרשות היו לצורך גילוי האמת, זאת נוכח העובדה שהנאשם העלה טענה חדשה בשלב מאוחר של המשפט. בית המשפט הסתמך על דבריו של כבוד השופט שמגר ב- ע"פ 842/85 הרנוי נ' מדינת ישראל (פ"ד מב (4) 245, 259), אשר קבע בפסק דינו, בין היתר, כדלקמן:
"חוות-דעת מקצועית - אשר הנושא בו
היא דנה נתון במחלוקת כנה ועניינית בין המומחים - אינה יכולה להפוך לבלעדית רק בשל
כך שהסניגוריה (או התביעה, הכול לפי העניין) גיבשה את קו הטיעון שלה בשלב כה מאוחר,
עד שהיה בכך כדי למנוע היערכות מראש כלפיו על-ידי הצד האחר. המדיניות המשפטית
הנכונה, כביטויה, למשל, בין היתר, בסעיף
במקרה הנוכחי, לא הוצגה התיזה המקצועית של ההגנה בעת מתן המענה לכתב האישום.
חוות הדעת מטעם ההגנה, הועברו לתביעה רק לאחר סיום פרשת הראיות מטעמה, כך שלא ניתן לטעון כי הוצגה לתביעה מבעוד מועד התיזה המקצועית של ההגנה.
בנוסף, הסוגיות שהתביעה ביקשה להתייחס אליהן במסגרת עדות הזמה נוגעות לגרסה שהועלתה בעדותו של עד התביעה- מיכאל טולדו, אשר הוכרז כעד עוין. העד טולדו הציג בעדותו תרחיש באשר לאופן אירוע התאונה, שאינו מתיישב עם התרחיש שהציג הנא בהודעתו במשטרה.
לא ניתן היה לצפות מראש כי ההגנה תבקש לאמץ מספר תרחישים לאופן אירוע התאונה, לרבות תרחישים שאינם מתיישבים עם הודעת הנאשם, ותטען כי לפי כל אחד מהתרחישים הללו הייתה התאונה בלתי נמנעת.
יוטעם כי הגשת עדות ההזמה התבקשה ביחס לסוגיות ספורות, טכניות בעיקרן. כך למשל, האפשרות כי נגרם נזק בדופן שמאל של הרכב טרם ההתנגשות (סעיף 1) והאפשרות לקיומו של חיכוך בין המשאית לבין הרכב טרם ההתנגשות (סעיף 2), הן סוגיות דומות המשליכות זו על זו.
זאת ועוד, בא כוח המאשימה פירט ביחס לכל אחת מהסוגיות האמורות את הנתונים שציין מומחה ההגנה במסגרת עדותו, אשר לא מצאו ביטוי במסגרת חוות הדעת מטעמו.
כך למשל, בחוות הדעת אין התייחסות לרוחב המראות במשאית וברכב (סעיף 3). כן לא נטען בהן כי כל כלי רכב עשוי להתרומם בעת בלימת חירום (סעיף 4). לחוות הדעת (ת/3) צורף צילום של רכב פרטי ארוך, ללא התייחסות ספציפית לקיום תופעה זו ברכב משא אחוד, כדוגמת הרכב המעורב בתאונה.
4
ב- ע"פ 8422/14 עמאר מוגאהד נ' מדינת ישראל, הותר לתביעה לזמן עד נוסף מטעמה לאחר שלב הסיכומים. כבוד השופט סולברג ציין כי: "אף אם הייתי מוכן לקבל את טענת המערער לפיה התנהלותה של המשיבה בעניין זימונו של אלבז לעדות לא היתה נאותה ואף עולה כדי רשלנות - כשלעצמי, אינני נוקט עמדה לגבי טענה זו - הרי שלא היה בכך לטעמי הצדקה שלא להתיר את עדותו. אין זה ראוי ליצור מסגרת דיונית נוקשה יתר על המידה, שכל סטייה ממנה, ולוּ הקלה ביותר, תנעל את הדלת לפני התביעה הפלילית בבקְשהּ להוכיח את טענותיה."
בנסיבות דנן, התקיים הדיון בבקשת התביעה להגשת עדות הזמה זמן קצר לאחר סיום פרשת ההגנה. זכותה של ההגנה להתגונן לא תיפגע, שכן היא רשאית להביא ראיות לסתירת עדות ההזמה, כפי שתימצא לנכון.
אני סבורה כי יש הגשת עדות ההזמה תתרום לגילוי האמת.
לפיכך, אני מתירה לתביעה להגיש חוות דעת משלימה מטעם בוחן התנועה בהתייחס לארבע הסוגיות שפורטו לעיל.
חוות הדעת המשלימה תועבר להגנה בהקדם האפשרי, על מנת לקיים במועדו את הדיון שנקבע ליום 21.6.15.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים בפקס ובדואר.
ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ה, 09 יוני 2015, בהעדר הצדדים.
