- ביום 24.2.21 נדון הנאשם במסגרת תיק פ"ל (תעבורה באר שבע) 4886-12-20 (עבירה מיום 11.12.20) למאסר בפועל למשך 9 חודשים מאחורי סורג ובריח, פסילה בפועל למשך 6 שנים, מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך שלוש שנים, פסילה על תנאי של 8 חודשים למשך שלוש שנים וצו התחייבות להימנע מעבירה בסך 10,000 ₪. ערעור על חומרת העונש נדחה על ידי בית המשפט המחוזי.

- ביום 11.11.20 נדון הנאשם במסגרת תת"ע (תעבורה באר שבע) 11297-05-19 (עבירה מיום 10.5.19) למאסר על תנאי של חודש למשך שנה, פסילה בפועל למשך 9 חודשים, פסילה על תנאי של 4 חודשים למשך שלוש שנים וקנס בסך 400 ₪.

6. הנאשם הורשע בעבירות נוספות:שימוש בטלפון נייד (2 הרשעות, אחרונה משנת 2021) מהירות (3 הרשעות, אחרונה משנת 2021), התנהגות ללא זהירות בדרך (2020), נהיגה לא חגורת בטיחות (3 הרשעות, אחרונה משנת 2020), עצירה המפריעה לתנועה (2017), אי ציות לתמרור (2017) ואי החזקת רשיון נהיגה ותעודת ביטוח (2 הרשעות, אחרונה משנת 2016).

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה:

7. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש הפנתה לפגיעה בערך של שמירה על חיי האדם. ולכך שהנאשם גרם לפגיעה הקשה ביותר בערך זה, נטילת חיי אדם.

8. כמו כן הפנתה לנסיבות ביצוע התאונה ולעברו התעבורתי של הנאשם. נטען כי המדובר ברשלנות ברף שבין הבינוני לגבוה, רשלנות משולשת הנובעת מכך שהנאשם לא הבחין במנוח הרכוב על אופניו בנתיב נסיעתו, נהג במהירות שאינה סבירה ולא שמר מרחק סביר שאפשר לו לבלום הרכב בזמן, וכתוצאה מכך פגע במנוח וגרם למותו.

9. לדבריה, הנאשם הוא האחראי הבלעדי לתאונה וזאת על אף שבהכרעת הדין נקבע כי קיים אשם תורם מסוים גם למנוח. כמו כן הוסיפה, כי אין לזקוף לחובת הנאשם ניהול ההוכחות, אולם אין בכך בכדי להקל על עונשו כאמור ברע"פ 5094/12 חטיב נ' מדינת ישראל (8.7.12).

10. עוד הוסיפה, כי אין לסטות ממדיניות הענישה הנוהגת לפיה בגרימת מוות ברשלנות יש להשית מאסר מאחורי סורג ובריח ופסילה משמעותית. זאת בשל שיקולי הרתעה ולצורך המאבק בתאונות הדרכים.

11. לדבריה, מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-18 חודשי מאסר בפועל תוך שהפנתה לפסקי דין אליהן הפנתה בטבלה ת/24. למען הנוחות נתייחס לפסקי דין אלו כסדרם בטבלה ולא על פי ערכאה ותאריך כמקובל:

גמ"ר 10135-05-11 מדינת ישראל נ' בר עם (12.11.13); העבירות בהן הורשע: גרימת מוות ברשלנות. הנאשם נע באלכסון בכביש תוך שעובר בין נתיבים ופגע ברוכב האופנוע המנוח. דרגת רשלנות: גבוהה. מתחם העונש ההולם: נע בין מאסר של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות ועד מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה משמעותית. העונש שנגזר: מאסר בפועל למשך 14 חודשים, מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים, פסילה בפועל למשך 13 שנים, פסילה על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים וקנס בסך 20,000 ₪.

רע"פ 4880/17 אלקס אולג נ' מדינת ישראל (21.6.17); העבירות בהן הורשע: גרם מוות ברשלנות. המערער עמד בנתיב השמאלי בו דלק ברמזור או אדום, והחל לבצע פנייה חדה לכיוון הנתיב הימני ביותר בו דלק הרמזור באור ירוק. כשהבחין ברוכב האופנוע מתקרב עצר את רכבו חסם את הצומת ורוכב האופנוע התנגש בו. בית המשפט קמא קבע כי קיימת רשלנות תורמת למנוח שנסע במהירות, ואולם אין ברשלנות התורמת של המנוח בכדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לתוצאה הקטלנית. התנהלות המנוח אינה בגדר "גורם זר מתערב" ונמצאת במבחן הצפיות של המבקש. דרגת רשלנות: גבוהה. מתחם העונש ההולם אשר נקבע בבית משפט קמא: נע בין 6 חודשי מאסר ל-24 חודשי מאסר, לצד פסילה ממושכת, בין 5 ל-20 שנים.העונש שנגזר: מאסר בפועל למשך 12 חודשים, מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים, פסילה בפועל למשך 6 שנים, פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך שלוש שנים, פיצוי למשפחת המנוח בסך 20,000 ₪ וקנס בסך 5,000 ₪. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

גמ"ר 4127-05-22 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (20.9.23); העבירות בהן הורשע: גרם מוות ברשלנות. הנאשם נהג בנתיב תחבורה ציבורית. משהבחין ברכב שלפניו מאט ומאותת, סטה בפתאומיות ובחדות שמאלה אל הנתיב השמאלי ביותר, ופגע ברוכב האופנוע המנוח. דרגת הרשלנות: גבוהה. מתחם העונש העונש ההולם: נע בין 12 ועד 20 חודשי מאסר, ופסילה הנעה בין 6 ועד 13 שנים. העונש שנגזר: מאסר בפועל למשך 12 חודשים, פסילה בפועל למשך 8 שנים, מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים, פסילה על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים ופיצוי למשפחת המנוח בסך 20,000 ₪.

גמ"ר 172-03-22 מדינת ישראל נ' מחפוץ (20.6.23); העבירות בהן הורשע: גרם מוות ברשלנות. הנאשם נהג במשאית ופגע במנוח שנסע באופניים חשמליים בצד הדרך. דרגת רשלנות: בינונית גבוהה. מתחם העונש ההולם: נע בין 10 עד 20 חודשי מאסר, ופסילה הנעה בין 7 עד 15 שנות פסילה. העונש שנגזר: מאסר בפועל למשך 13 חודשים, מאסר על תנאי של 9 חודשים למשך 3 שנים, פסילה בפועל למשך 10 שנים ופיצוי למשפחת המנוח בסך 10,000 ₪.

עפ"ג (מחוזי תל אביב) 26904-04-14 מדינת ישראל נ' זוהר (2.7.14); העבירות בהן הורשע: גרימת מוות ברשלנות. המערער סטה בפתאומיות וללא סיבה מנתיב נסיעתו לשול השמאלי ופגע בעוצמה ברכבו של המנוח. מתחם העונש ההולם אשר נקבע בבית משפט קמא: נע בין 6 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 15 חודשים.דרגת רשלנות: רשלנות חמורה. העונש שנגזר: מאסר בפועל למשך 10 חודשים, מאסר על תנאי של 26 חודשים למשך שלוש שנים, פסילה בפועל למשך 10 שנים, פיצוי למשפחתו של המנוח בסך 15,000 ₪. ביהמ"ש נמנע מהטלת פסילה מותנית על המערער. ערעור על קולת העונש התקבל. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם הענישה נע בין 12 חודשי מאסר ועד 24 חודשים, והעמיד את תקופת המאסר על 16 חודשים תוך הפחתת עונש המאסר המותנה לשנה אחת בלבד.

רע"פ2996/13 טטיאנה נייאזוב נ' מדינת ישראל (13.8.14); העבירות בהן הורשעה: גרימת מוות ברשלנות ואי ציות לתמרור עצור. המבקשת לא צייתה לתמרור עצור שניצב בדרכה, נכנסה לצומת וחסמה את דרכו של רכב מסחרי שהגיע לצומת. בעקבות התאונה נהרגה המנוחה, לנוסעת ברכב כמו גם לנהג המעורב נגרמו חבלות של ממש.העונש שנגזר: מאסר בפועל למשך 8 חודשים, מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים, פסילה בפועל למשך 10 שנים ופיצוי למשפחת המנוחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

גמ"ר 4973-03-14 מדינת ישראל נ' מיכאל ברשידוב (29.3.15); העבירות בהן הורשע: גרימת מוות ברשלנות. הנאשם נהג באוטובוס ציבורי ופגע במנוחה שחצתה את הכביש במעבר חצייה. דרגת רשלנות: גבוהה. העונש שנגזר: מאסר בפועל למשך 14 חודשים, פסילה בפועל למשך 10 שנים בפועל, פסילה על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים, מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך שלוש שנים ופיצוי למשפחת המנוחה בסך 6,000 ₪. נעיר כי ערעור על חומרת העונש לבית משפט המחוזי התקבל, ובשל נסיבות אישיות חריגות הופחת עונש המאסר ל- 12 חודשים.

עפ"ג (מחוזי באר שבע) 1991-04-16 מדינת ישראל נ' כהן (18.5.16); העבירות בהן הורשע: גרם מוות ברשלנות וגרימת חבלה של ממש. הנאשם נהג במשאית ובהתקרבו לצומת מרומזרת לא הפחית מהירות נסיעתו ופגע בנהג המשאית המנוח שנסע לפניו וגרם למותו. נוסע שישב במשאית בה פגע נחבל חבלה של ממש ו-10 כלי רכז ניזוקו. מתחם העונש ההולם אשר נקבע בבית משפט קמא: נע מ-6 חודשי מאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד 30 חודשי מאסר בפועל, ופסילה הנעה בין 4 ועד 20 שנים. דרגת רשלנות: בינונית. העונש שנגזר: מאסר בפועל למשך 8 חודשים, מאסר על תנאי של 10 חודשים למשך שלוש שנים, פסילה בפועל למשך 12 שנים ופיצוי למנוח בסך 4,000 ₪. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל ובית המשפט השית על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל.

רע"פ 1605/15 אבראהים מוסא נ' מדינת ישראל (10.3.15); העבירות בהן הורשע: גרם מוות ברשלנות, נהיגה בקלות ראש, נהיגה במצב השולל שליטה וסטייה מנתיב נסיעה. מתחם העונש ההולם אשר קבע בית משפט קמא: 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות כחריג לכלל ועד 20 חודשים, ופסילה הנעה בין 5 ועד 20 שנים. דרגת רשלנות: בינונית-גבוהה. העונש שנגזר: מאסר בפועל למשך 12 חודשים, מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים, פסילה בפועל למשך 12 חודשים, פסילה על תנאי של 8 חודשים למשך שלוש שנים, קנס בסך של 1,500 ₪ ופיצוי כספי בסך של 4,500 ₪ למשפחת המנוח.המבקש ערער על גזר הדין, ובהמלצת בית המשפט הצדדים הגיעו להסדר לפיו המאסר שהוטל על המבקש יקוצר ויעמוד על 9 חודשי מאסר, יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם.בקשת רשות ערעור נדחתה.

12. אקדים אחרית לראשית ואומר כי במקרה דנן קבעתי כי רף הרשלנות בינוני ויש להתייחס לפסיקה המצורפת תוך מתן משקל לעובדה זו באשר בחלק ניכר מפסקי הדין לעיל, נקבע רף רשלנות גבוה.

13. לאור האמור, עתרה המאשימה למאסר בפועל למשך 14 חודשים, פסילה בפועל למשך 15 שנים, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס.

ראיות הנאשם לעונש:

14. נ/13 תעודת נכה של אביו של הנאשם מר חסוני מוסא.

15. נ/14 סיכום מידע רפואי מיום 3.7.25 בעניינו של מר חסוני מוסא אביו של הנאשם שנערך על ידי ד"ר עלאא יאסין, רופא משפחה.

טיעוני הנאשם לעונש:

16. לטענת ב"כ הנאשם המדובר ברשלנות נמוכה. הפנה להכרעת הדין בתיק במסגרתה נקבעה רשלנות תורמת למנוח אשר רכב על אופניו תוך שהוא סוטה שמאלה ובאלכסון מהשוליים לנתיב הנסיעה.

17. לדבריו, התאונה לא נגרמה בשל רשלנות הנאשם. הנאשם נהג במהירות סבירה הפחותה מהמהירות המותרת, כשהוא פיכח ואין הסבר מניח את הדעת מדוע התרחשה התאונה. על אף הכרעת הדיו המרשיעה, נטען כי בתיק מחדלי חקירה רבים וההרשעה מבוססת כמעט כולה על עדות הנאשם עצמו. כמו כן הוסיף, כי בענישה יש לקחת בחשבון העובדה שמלבד משפחת הקורבן גם הנאשם נפגע כתוצאה מהתאונה כפי שנקבע בעפ"ת (מחוזי חיפה) 62250-07-17 גולדברג נ' מדינת ישראל (19.10.17) וברע"פ 2996/13 נייאזוב נ' מדינת ישראל (13.8.14).

18. בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, הפנה ב"כ הנאשם לעובדה שחלפו 7 שנים מיום התאונה, הפנה לנסיבות האישיות של הנאשם, נשוי בן 30 ואב ל-4 ילדים הנעדר עבר בפלילי ואשר הביע צער על תוצאות התאונה. כמו כן טען כי הנאשם ובני משפחתו מתגוררים אצל אביו בשל צו הריסת ביתו, וציין כי הנאשם מטפל באביו המוכר כנכה בשיעור של 100% כאמור בנ/13 ו-נ/14. כמו כן ציין כי הנאשם ורעייתו אינם עובדים, ולטענתו הנאשם לא מצליח להשתלב במעגל העבודה בשל עונש הפסילה שהושת עליו מיום התאונה (פר' עמ' 152 ש' 12), ועל כן משפחתו מתקיימת מקצבאות.

19. נעיר כי בעניין פסילתו של הנאשם, טעות נפלה בידי ב"כ הנאשם. לא הובאה בפני ראיה לכך שהנאשם נפסל בתיק זה עד לתום ההליכים. סביר להניח כי נפסל למשך 90 ימים כאמור בסעיף 47 לפקודת התעבורה, אך גם לפסילה זו אין זכר בטיעוני הצדדים.

20. לאור האמור, עתר ב"כ הנאשם להתחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם ולהשית עונש הכולל מאסר בעבודות שירות ופסילה קצרה.

דברי הנאשם:

21. הנאשם העיד בפני, הביע צער על תוצאות התאונה ושיתף בנסיבותיו האישיות ובכך שאינו עובד בשל העובדה שאין בידו רשיון נהיגה.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

22. על פי תיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ועל פי הפסיקה הנוהגת, על בית המשפט לבחון שלושה שלבים בכדי לגזור את עונשו של הנאשם. בשלב הראשון, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם את נסיבות המקרה הספציפי תוך בחינת מכלול השיקולים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה. בשלב השני, יש לבחון קיומם של חריגים המצדיקים סטייה מהמתחם שנקבע, דהיינו, קיומו של פוטנציאל שיקומי משמעותי או צורך מיוחד בהגנה על הציבור. אולם, אם בית המשפט לא מצא לחרוג ממתחם העונש שקבע, אזי יעבור לשלב השלישי שבו עליו לקבוע מהו העונש ההולם לנאשם בתוך המתחם (ראה: ע"פ 2918/13 אחמד דבס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.07.13).

23. הערך החברתי שנפגע הוא הערך העליון של שמירה על חיי אדם וקדושת החיים. מידת הפגיעה בערך המוגן היא הפגיעה המירבית, אובדן חיי אדם. לפגיעה זו השפעה גם על המעגל הסובב את המנוח ועל משפחתו.

הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונה קטלנית ברשלנות

24. קיים צורך ואינטרס ציבורי בהרתעה על מנת לצמצם היקף תאונות הדרכים הגובות מחיר קשה כמעט מדי יום.

בע"פ 634/19 גבאי נ. מדינת ישראל (26.2.20) קבע כב' השופט אלרון:

"במקרה קודם עמדתי על הצורך בענישה הולמת ומחמירה על עבירות של גרימת מוות בתאונת דרכים, והדברים יפים גם לכאן:

"מאות בני-אדם מוצאים את מותם מדי שנה בכבישים. אין המדובר ביד הגורל בלבד: לא אחת תאונות קטלניות מתרחשות כתוצאה מקלות דעתם של נהגים הנוטלים סיכונים בלתי סבירים ומפרים את הוראות כללי התעבורה על מנת לקצר את משך זמן נסיעתם עד להגעה למחוז חפצם.

בית משפט זה שב והדגיש את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בגין עבירות תעבורה המביאות לגדיעתם של חיי אדם בטרם עת.

מדיניות ענישה זו נחוצה לשם הרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות תעבורה ומפני נטילת סיכונים בלתי סבירים אשר יש בהם כדי לסכן חיי אדם. בכך, תורמת מערכת המשפט את חלקה במאבק המתמשך בתאונות הדרכים הגובות קורבנות כה רבים כעניין שבשגרה ...

זאת ועוד, נקבע כי על רמת הענישה בגין הרשעה בעבירות תעבורה קטלניות להלום את חומרת המעשים ותוצאותיהם - ואילו נסיבותיו האישיות של נאשם במקרים אלו מתגמדות לנוכח התוצאות הקשות להן גרם" (ע"פ 4908/18 אל עסייוי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 10 (7.11.2019)).

25. סעיף 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א- 1961 קובע:

העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, דינו - מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

סעיף 40 לפקודת התעבורה: קובע חובת פסילה:

"הורשע אדם על עבירה כאמור הסעיף 64, או לפי סעיף 64א' דינו -

בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר".

26. בית המשפט העליון קבע בע"פ 6755/09 אלמוג נ' מדינת ישראל (16.11.09) (להלן: "פס"ד אלמוג") כי קיימים שלושה כללים מנחים בבוא בית המשפט לגזור עונשו של מי שהורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות:

"האחד, ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה. השני, בדרך-כלל הנסיבות האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים. השלישי, אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות".

27. על הלכה זו חזר בית המשפט העליון פעם אחר פעם וראו לדוגמא רע"פ 3981/23 אזימוב נ' מדינת ישראל (31.5.23)

בחינת רף הרשלנות

28. בהכרעת הדין קבעתי כי על פי תקנה 128(ה) לתקנות התעבורה, היה על רוכב האופנים המנוח לרכוב בשול הדרך. קיבלתי טענת ההגנה ולפיה בזמן האימפקט האופניים היו באלכסון אך דחיתי טענת ההגנה לכך שהמנוח סטה מהשול לנתיב נסיעת הנאשם עובר לתאונה. כן קבעתי כי רשלנות הנאשם התבטאה בכך שלא הבחין במנוח על אף שדה הראיה הפתוח, ולא נתן דעתו למתרחש בכביש. מצופה מרוכב אופניים ובפרט בדרך בינעירונית לנסוע בשול הדרך. אלמלא קביעה זו היה מקום לקבל עמדת המאשימה ולקבוע רף רשלנות בינוני-גבוה אך לאור הרשלנות התורמת, סבורני כי יש לקבוע כי המדובר ברשלנות ברף הבינוני.

מדיניות הענישה הנוהגת

29. אשר למדיניות הענישה הנוהגת במקרים של גרם מוות ברשלנות במקרים דומים ניתן ללמוד מחלק מהפסיקה אליה הפנתה המאשימה בטיעוניה (ת/24) וכן מפסקי הדין הבאים:

רע"פ 133/24 סאלח סתאוי נ' מדינת ישראל (15.1.24) ; המבקש פנה שמאלה בצומת מבלי לתת זכות קדימה לאופנוע שהגיע במסלול הנגדי. אחת הנוסעות באופנוע נהרגה והשני נחבל חבלות קשות בדמות חבלת ראש קשה ושברים ב-2 הרגלים וביד שמאל. מתחם העונש ההולם:נע בין 7 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ל-15 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, פסילת רישיון נהיגה הנע בין 5 ל-10 שנים. לצד עונשים נלווים.העונש שנגזר: 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית.

רע"פ 370/23 אור כהן נ' מדינת ישראל (24.1.23); המבקש סטה מנתיב נסיעתו שמאלה ופגע במנוח, אשר נסע אותה שעה על אופניו. בית המשפט קמא קבע כי דרגת הרשלנות בינונית עד גבוהה. העונש שנגזר: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים; פסילה בפועל של רישיון הנהיגה ל-15 שנים; פסילה על תנאי ופיצוי בסך 20,000 ש"ח. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

רע"פ 3575/19 תבור נ' מדינת ישראל (30.6.19); המבקש נהג ברכב ובהגיעו לצומת החל בפנייה שמאלה מבלי שהבחין באופנוע. בית המשפט קמא קבע כי דרגת הרשלנות בינונית. מתחם העונש ההולם אשר נקבע בבית משפט קמא: נע בין 7 חודשי מאסר ל-17 חודשים ופסילה למשך מספר שנים. העונש שנגזר: 10 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, פסילה למשך 10 שנים, פסילה על תנאי ועונשים נלווים. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

רע"פ 1274/19 אלקנה ברכיהו נ' מדינת ישראל (24.2.19); המבקש פנה שמאלה מבלי להאט ולתת זכות קדימה למשאית שנסעה בדרך. מתחם העונש ההולם אשר נקבע: נע בין 6 חודשי מאסר ועד 24 חודשים. העונש שנגזר: 12 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, פסילה למשך 10 שנים ועונשים נלווים. ערעור למחוזי ובקשת רשות ערעור לעליון נדחו.

רע"פ 2384/18 דורה נ' מדינת ישראל (21.5.18); המבקש סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברוכב אופניים המנוח. מתחם העונש ההולם אשר נקבע: נע בין 10 חודשי מאסר ועד 20 חודשים ופסילה למשך שנים. בית המשפט קמא קבע כי דרגת הרשלנות גבוהה. העונש שנגזר: 13 חודשי מאסר ו- 15 שנות פסילה. ערעור על חומרת העונש נדחה וכך גם בקשת רשות הערעור.

רע"פ 4880/17 קוסה נ' מדינת ישראל (21.6.17); המבקש הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, כאשר סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברוכב האופנוע המנוח. בית המשפט קבע כי דרגת הרשלנות גבוהה, על אף אשם תורם של נהג האופנוע שנסע במהירות מופרזת. העונש שנגזר: 12 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, פסילה בפועל למשך 6 שנים , 12 חודשי פסילה על תנאי ותשלום 20,000 ₪ פיצוי למשפחתו של המנוח. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

רע"פ 3714/15 מרב מלר נ' מדינת ישראל (8.6.15); העבירות בהן הורשעה: גרם מוות ברשלנות. המערערת פגעה ברוכב האופניים המנוח שנסע בשול הימני. דרגת רשלנות: גבוהה מאוד. מתחם העונש ההולם אשר נקבע בבית משפט קמא: נע בין 10 ל-18 חודשי מאסר בפועל, וזאת בנוסף לקנס באלפי שקלים, ופסילת רשיון נהיגה ל-10 שנים ומעלה. העונש שנגזר: מאסר בפועל למשך 15 חודשים, פסילה בפועל למשך 13 שנים, מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים וקנס בסך 10,000 ₪. ערעור למחוזי על חומרת העונש התקבל בשל נסיבות אישיות חריגות: המבקשת עברה טיפולי פוריות, ונקלטה להיריון שהוגדר בסיכון גבוה ובית המשפט הפחית עונש המאסר ל-10 חודשים. בקשת רשות ערעור נדחתה.

עפ"ת (מחוזי י-ם) 38420-08-22 וקסילשטיין נ' מדינת ישראל (27.12.22); המערער סטה שמאלה למסלול הנגדי, התנגש עם חזיתו במעקה הבטיחות ונפגע ממשאית חולפת. בית המשפט קמא קבע שמדובר בדרגת רשלנות בינונית לכל הפחות. מתחם העונש ההולם אשר נקבע בבית משפט קמא: נע בין 12 חודשי מאסר ל-24 חודשים ופסילה הנעה בין 8 ל-15 שנות פסילה. נקבע כי לאור נסיבותיו האישיות של המערער יש לקבוע את עונשו ברף התחתון של המתחם ובשל הגשתו המאוחרת של כתב האישום, יש לחרוג ממתחם הענישה. העונש שנגזר: מאסר למשך 10 חודשים, מאסר על תנאי למשך 6 חודשים ופסילה למשך 8 שנים. ערעור על חומרת העונש התקבל, בית המשפט קבע כי מדובר בדרגת רשלנות בין נמוכה לבינונית. ולאור נסיבותיו האישיות של המערער נגזרו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות ופסילה למשך 12 שנה.

עפ"ת (מחוזי נצ') 15041-07-18 שלבי נ' מדינת ישראל (8.1.19); המערער סטה בחדות מנתיב נסיעתו לנתיב הנסיעה הנגדי ופגע ברכב המנוח. כתוצאה מהתאונה המנוח נהרג במקום ונפצעו נוסעים בשני כלי הרכב. בית המשפט קמא קבע כי דרגת הרשלנות היא בין בינונית לגבוהה.

העונש שנגזר: מאסר למשך 18 חודשים, פסילה למשך 15 שנים, מאסר על תנאי למשך 10 חודשים ופסילה על תנאי. ערעור על חומרת העונש התקבל ובית המשפט המחוזי קבע כי דרגת הרשלנות היא בינונית, מתחם העונש ההולם: נע בין 7 חודשי מאסר לבין 20 חודשים, ופסילה הנעה בין 7 ל-14 שנות פסילה. עונש המאסר הופחת ל- 10 חודשי מאסר בפועל ועונש הפסילה למשך 9 שנים.

30. לאור האמור, ניתן לקבוע כי מתחם הענישה במקרה שבפנינו נע בין 8 חודשי מאסר ל-14 חודשים ופסילה הנעה מ-8 ל-12 שנות פסילה.

31. אשר לפסיקה אליה הפנה ב"כ הנאשם בטיעוניו: נתתי דעתי לפסיקה שהגיש ב"כ הנאשם ובה הושתו על נאשמים עונשי מאסר בדרך של עבודות שירות. ואולם, אין דין הכא כדין התם.

בעפ"ת (לוד) 71239-12-18 ליבה נ' מדינת ישראל (2.7.19); בית משפט קמא השית מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה של 7 חודשים. בית המשפט המחוזי אמנם השית מאסר בעבודות שירות לאור תיקון 133 אשר קבע כי ניתן להשית מאסר בעבודות שירות עד ל-9 חודשים, ולאור נסיבות אישיות (מצב נפשי קשה של בנה) נקבע כי הנאשמת תרצה מאסר תקופה של 9 חודשים בעבודות שירות.

בגמ"ר 100-04-19 מדינת ישראל נ' שלום (1.12.21); בית המשפט התחשב בוותק נהיגה של 33 שנים, ללא עבר תעבורתי ובחלוף הזמן.

בגמ"ר 2822-04-19 פרקליטות מחוז חיפה נ' משה לוי (25.3.21); מדובר בנאשם שנסע באופניים חשמליים ופגע בהולך רגל. לנאשם נסיבות אישיות חריגות, סובל ממחלת ריאות ונעזר במכשיר הנשמה ביתי.

אשר לתיקים הבאים:

גמ"ר 2592-12-21 מדינת ישראל נ' ורדי (26.10.22); גמ"ר 3868-12-12 מדינת ישראל נ' אבו אלקיען (9.9.13); גמ"ר 6390-11-19 מדינת ישראל נ' זקן (22.5.24); גמ"ר 9950-03-22 מדינת ישראל נ' אבו מוך (5.1.25) - המדובר בהסדרי טיעון מהם לא ניתן ללמוד על מתחמי הענישה.

השיקולים לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

32. שיקולים המצדיקים חריגה ממתחם העונש ההולם: במקרה דנן, אין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם גם לא משיקולי שיקום. הנאשם בחר שלא להידרש לקבלת תסקיר שירות המבחן.

33. בעת גזירת עונשו של הנאשם בתוך המתחם, התחשבתי בקיומן של נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

לקולא- התחשבתי בחלוף הזמן מיום התאונה וכמו כן בנסיבותיו האישיות של הנאשם והפגיעה הצפויה במשפחתו ובאביו הנכה.

לחומרא- לקחתי בחשבון עברו התעבורתי המכביד. הנאשם נתפס מבצע עבירות תעבורה רבות, לאחר שגרם ברשלנותו למותו של המנוח. הנאשם לא מיתן נהיגתו ונתפס מבצע 7 עבירות תעבורה. פעמיים נהג בזמן פסילה, נסע במהירות מופרזת, השתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, נהג בחוסר זהירות וללא חגורת בטיחות. התנהגות הנאשם מלמדת על זלזול משמעותי בחוק ובפסיקת בתי המשפט. הנאשם, נהג מסוכן ויש ליתן לכך משקל מכריע בגזירת דינו.

רק בשל חלוף הזמן, וגם מקום בו חלק ניכר מדחיות הדיונים בשל התנהלות ההגנה, מצאתי למקם את הנאשם בחלק האמצעי של המתחם.

לא אזקוף לחובתו את העובדה שלא נטל אחריות. זכותו של הנאשם אשר סבר כי לא נפל פגם בדרך נהיגתו לנסות ולהוכיח זאת.

34. אשר לעתירת הנאשם לגזור עונש מאסר בעבודות שירות מצאתי לקבוע כי אין מקום להיעתר לבקשה זו מקום בו מצאתי להשית עונש מאסר לתקופה שלא ניתן לרצותה בעבודות שירות. מעבר לאמור, עונש מאסר בעבודות שירות נחשב לעונש בעל מאפיין שיקומי מובהק, המאפשר לנאשם לרצות את עונשו מחוץ לכותלי בית הסוהר, תוך איזון בין שיקולי גמול והרתעה לבין יסוד השיקום, ובמקרים מסוימים אף מאפשרות חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקוםוראו לעניין זה ע"פ 779/08 אלי מוסלי נ' מדינת ישראל (1.4.09).

לא שוכנעתי כי זהו תיק המתאים לביצוע עונש מאסר בדרך של עבודות שירות לאור חומרת העבירות ועברו התעבורתי של הנאשם. בשל מצבו הכלכלי של הנאשם, לא אשית קנס.

35. על אף מצבו הכלכלי של הנאשם, אשר אינו עובד לפרנסתו, יש מקום לפסוק פיצוי סמלי למשפחת המנוח הזכאים אומנם לפיצוי מלא מכח דיני הנזיקין ואולם, סבורני שפיצוי כזה חלף הקנס ראוי וראו לעניין ע"פ 961/16 אלהרוש נ' מדינת ישראל (25.11.18).

אין בפיצוי זה כדי להקל על תחושת האובדן אשר חווה משפחת המנוח ופיצוי זה, בהיותו פיצוי עונשי יצטרף לפיצוי שיינתן ליורשי המנוח מכח דיני הנזיקין ולא יקוזז ממנו.

36. לאחר אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. תשלום פיצוי למשפחת המנוח סולטאן רפאת בסך 5,000 ₪.

הפיצוי ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים, הראשון עד ליום 1.12.25.

ככל שקיימת הפקדה בתיק לטובת הנאשם, היא תקוזז לטובת הפיצוי והיתרה, ככל שתיוותר, תושב לנאשם, בכפוף לכל דין.

סכום הפיצוי יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה.

הפיצוי ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******.

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ב. אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 11 חודשים.

על הנאשם להתייצב לריצוי עונש המאסר בימ"ר ניצן אזור התעשיה הצפוני רמלה, ביום 16.11.25 בשעה 09:00 כשברשותו תעודת זהות או דרכון.

על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טל': **-*******, **-*******.

ג. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מהיום, אם יעבור על הוראות סעיף 67 ו/או 64לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם עבירות של נהיגה בפסילת רשיון ו/או גרימת מוות ברשלנות.

ד. פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 10 שנים.

מאחר ורשיונו של הנאשם פסול, אין צורך בהפקדה והפסילה תחל לאלתר.

מובהר לנאשם כי תקופת המאסר בתיק זה לא תימנה כחלק מהפסילה.

ה. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"ה, 17 ספטמבר 2025, במעמד הנוכחים