1

1.             בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים מעבר ל-9 חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי(סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ב-90 ימים החל מיום 20.12.2017 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח   56527-09-16 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

רקע והליכי המעצר

2

2.             נגד המשיבים ונאשם נוסף הוגש ביום 22.9.2016 כתב אישום בבית המשפט המחוזי בחיפה המייחס להם עבירות של רצח, ניסיון לרצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועבירות נשק. בתמצית על פי כתב האישום, ביום ה- 5.7.2016, לפנות בוקר התעמתו המשיבים והנאשם הנוסף עם המנוח, אחיו, ושלושה נוספים (להלן: החבורה), וזאת על רקע פגישתם של בני החבורה עם חברתו של המשיב 1 ושתי חברותיה מוקדם יותר באותו הערב. העימות האמור בין הצדדים כלל בין היתר מרדף של כלי רכב. בהמשך לכך, הגיעו המשיבים והנאשם הנוסף לשוק תלפיות בחיפה, כשהם מצוידים בתת מקלע שהיה ברשותו של המשיב 2, וכאשר בכוונתם להמית מי מבני החבורה. בני החבורה הגיעו לשוק כשהם מצוידים במקלות ובקבוקי זכוכית. המשיב 1 הגיע למקום ברכב, ואילו המשיב 2 והנאשם הנוסף הגיעו כשהם רכובים על אופנוע, והמשיב 2 ירה לעבר שלושה מבני החבורה שמונה כדורים לפחות. כתוצאה מהירי המנוח נפגע, ומת מפצעיו. עוד כתוצאה מהירי נפגע קטין אשר עמד בקרבת מקום. לאחר מכן המשיבים והנאשם הנוסף נמלטו מהמקום.

3.              בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיבים עד לתום הליכים המשפטיים נגדם. הדיונים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה התקיימו בתאריכים 7.11.2016, ו-14.11.2016. ביום 27.11.2016 קבע בית המשפט (כב' השופט א' פורת) כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת האישומים המיוחסים למשיבים. בית המשפט הורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם, וזאת לאור חומרתן היתרה של העבירות המיוחסות למשיבים, המלמדות על המסוכנות הרבה הנשקפת מהם, ומאחר שנמצא כי לא ניתן לאיין מסוכנות זו בחלופת מעצר. כן יצוין כי בהמלצת שירות המבחן ולאחר קבלת תסקיר, נשלח הנאשם הנוסף, בהיותו קטין, למעון נעול. למען שלמות התמונה, ביום 27.08.2017 הורה בית המשפט על מעצרו מחדש של הנאשם הנוסף. הערר שהגיש המשיב 1 כנגד ההחלטה לעוצרו עד לתום ההלכים נדחה ביום 27.1.2017 (בש"פ 9697/16, השופט נ' סולברג).

4.             לבקשת המבקשת מעצרם של המשיבים הוארך פעמיים: לראשונה בהחלטת השופט מ' מזוז בבש"פ 4755/17, מיום ‏14.6.2017 ובשנית בהחלטת השופטת ד' ברק-ארז בבש"פ 7055/17 מיום 19.9.2017. כעת מבוקשת הארכת מעצרם של המשיבים בפעם השלישית.

הבקשה להארכת מעצר והדיון בבקשה

3

5.             מהבקשה עולה כי בהליך העיקרי התקיימו מספר ישיבות הוכחות, ונכון לעת זו קבועים שישה מועדי הוכחות לחודש ינואר 2018.

6.             לטענת המבקשת בבקשתה, יש להורות על הארכת מעצרם של המבקשים ב-90 ימים נוספים, וזאת נוכח מסוכנותם הגבוהה של המשיבים, הנלמדת מן המעשים המיוחסים להם, וביחס למשיב 1 אף מעברו הפלילי, שהורשע בעבירות אלימות חמורות. עוד נטען כי חומרת המעשים כמו גם העונש הכבד הצפוי למשיבים ככל שיורשעו מקימים חשש מהימלטות וגם משום כך אין להורות על שחרורם לחלופת מעצר.

7.             בדיון שהתקיים ביום 17.12.2017 ביקשו באי כוח המשיבים כי יערך בעניינם של המשיבים תסקיר מבחן, ותבחן האפשרות להעבירם לחלופת מעצר. לטענתם, ההליך מתקדם בקצב איטי ומאז הארכת המעצר הקודמת התקיימה ישיבת הוכחות אחת בלבד, ועד למועד הגשת הבקשה דנא העידו מספר מצומצם של עדים, וישנן עדויות מהותיות שטרם נשמעו. בא כוחו של המשיב 1 טען כי יש למשיב 1 עבירה קודמת אחת בלבד, שנעברה בהיותו קטין, וכן כי הוא אינו המבצע העיקרי; לפי כתב האישום לא מיוחס לו הירי שהביא למותו של המנוח, ועל כן רמת המסוכנות הנשקפת ממנו אינה גבוהה. בא כוחו של המשיב 2 טען כי יש להורות על הכנת תסקיר בעניינו נוכח גילו הצעיר, ומאחר שהוא נעדר עבר פלילי.

8.             המבקשת ציינה כי מן המשיבים נשקפת מסוכנות גבוהה, וכן כי מאז הארכת המעצר הקודמת התקיימו שני דיונים, ואף נעשו מאמצים, שלא צלחו, לקבוע מועדים נוספים בגדרי תקופת המעצר הנוכחית.

דיון והכרעה

9.             לאחר עיון במכלול החומר ושמיעת טענות הצדדים בדיון בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, בכפוף לאמור בפיסקאות ‎11-‎12 שלהלן.

4

10.          בעת דיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, יש לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות בהתחשב בחזקת החפות העומדת לו כל עוד לא הורשע, לבין השמירה על ביטחון הציבור (עיינו: בש"פ 7555/17 מדינת ישראל נ' אבו עמאר (2.10.2017)). במסגרת השיקולים של בחינת בקשה להארכת מעצר על בית המשפט להביא בחשבון את מסוכנתו של הנאשם וחומרת העבירות המיוחסות לו, קצב התקדמות ההליך, פרק הזמן שחלף ממועד מעצרו של הנאשם, וכן את החשש מהימלטות מהדין, ומשיבוש הליכי משפט (ראו: בש"פ 4084/15 מדינת ישראל נ' דלו (25.06.2015); בש"פ 5456/15 מדינת ישראל נ' רובין (17.08.2015)). עם התארכות תקופת המעצר, וככל שקצב ניהול המשפט אינו משביע רצון, נקודת האיזון נעה לעבר זכותו של הנאשם לחירות (בש"פ 6109/17 מדינת ישראל נ' פלוני (17.08.2017); בש"פ 7562/17 מדינת ישראל נ' חלבי (22.11.2017)).

11.          בנסיבות העניין, ונכון לעת זו, נקודת האיזון לא השתנתה כך שיש להורות על שחרורם של המשיבים ממעצר. המסוכנות העולה מהמשיבים הינה רבה, והעבירות המיוחסות להם אף מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, אותה ניתן לסתור רק בנסיבות יוצאות דופן (בש"פ 6888/13 דלו נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (27.10.2013)). מדובר בעבירות רצח, ניסיון לרצח וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שקדם להן תכנון מוקדם והצטיידות בנשק חם תת מקלע. כמו כן, בפסיקתנו נקבע לא אחת כי בעבירות כגון אלו בהם מואשמים המשיבים, רק במקרים נדירים ויוצאי דופן ניתן יהיה להסתפק בחלופת מעצר (ראו: בש"פ 9487/17 מדינת ישראל נ' עסאלה (‏7.12.2017)). ואולם, לא ניתן להתעלם מכך שחרף הערתה של חברתי, השופטת ד' ברק-ארז בהחלטתה בעניין הארכת המעצר השנייה בדבר הצורך בקביעת מועדי הוכחות נוספים לאלו הקבועים בחודש ינואר 2018, לא נקבעו מועדי הוכחות נוספים. נכון לעת מתן החלטתה של כב' השופטת ברק-ארז וגם לעת זו, קבועים שישה מועדי דיונים לחודש ינואר 2018. להערכתי, בנסיבות העניין ובשים לב למספר העדים שעוד צריכים להישמע, יזדקק בית המשפט לקבוע מועדי הוכחות נוספים כדי לקדם ולסיים את שמיעת המשפט עד תום. לאור הצהרת באי כוח המשיבים כי ביקשו קביעת מועדים נוספים מצופה כי ישתפו פעולה עם בית המשפט בקביעת מועדים נוספים כאמור. בהינתן האמור, חזקה על בית המשפט כי יעשה מאמץ לקידום התיק בהתחשב באילוצי יומנו ואורך תקופת המעצר המצטברת.

12.          נוכח האמור לעיל, מעצרם של המשיבים מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 20.12.2017 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 56527-09-16 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏א' בטבת התשע"ח (‏19.12.2017).

5

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17096730_Q03.doc  סח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,