1

1.        בקשה שלישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). מעצרו של המשיב 1 הוארך, בהסכמה; הדיון להלן יתמקד במשיב 2.

כתב האישום

2

2.        ביום 24.9.2015 הוגש נגד המשיב 2 כתב אישום ובחלוף זמן קצר תוקן בעקבות הסדר טיעון עם נאשם נוסף. ביום 21.10.2015 הוקרא כתב האישום המתוקן, המייחס למשיב 2 עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין (להלן: חוק העונשין); עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין; ועבירה של ירי בשטח מגורים לפי סעיף 340א לחוק העונשין. המסכת העובדתית, כפי שזו מצוינת בכתב האישום, פורטה בהרחבה במסגרת החלטות בית משפט זה (בש"פ 8076/15 (5.1.2016); בש"פ 2590/16 (10.4.2016); בש"פ 4653/16 (22.6.2016); בש"פ 6960/16 (21.9.2016)), ואכמ"ל.

רקע והליכים קודמים

3.        עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה להורות על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 22.10.2015 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה, וביום 5.1.2016 נדחה הערר שהוגש על החלטה זו (בש"פ 8076/15). משיב 2 הגיש ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, בגדרה נדחתה בקשתו לעיון חוזר להורות על מעצרו עד תום ההליכים, וביום 10.4.2016 ניתנה החלטת בית משפט זה הדוחה את הערר (בש"פ 2590/16 (10.4.2016)). תסקירים מטעם שירות המבחן שהוגשו במהלך הליכי המעצר, נמנעו מלהמליץ על שחרור לחלופת מעצר, מטעמים שונים.

4.        בהחלטות מיום 22.6.2016 ומיום 21.9.2016, נעתר בית משפט זה לבקשות להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, כל פעם בתשעים ימים. במסגרת ההחלטות, עמד בית המשפט, בין היתר, על המסוכנות הנשקפת ממעשיו של המבקש ועל כך שלא נמצאה חלופת מעצר ראויה שתהלום סיכונים אלה. בית המשפט העיר כי ההליכים המשפטיים בתיק אינם מתקדמים בצורה מיטבית. בעקבות הערות בית המשפט, נקבעו מועדי דיון נוספים לשמיעת ההוכחות בתיק (בש"פ 4635/16 (22.6.2016); בש"פ 6960/16 (21.9.2016)). 

5.        עד כה התקיימו 12 דיונים בתיק ופרשת התביעה הסתיימה ביום 24.11.2016. בא-כוחו של משיב 2 ציין במהלך הדיון לפני, כי מטעמו עתידים להעיד שלושה עדים.

6.        בימים האחרונים הגיש המשיב 1 בקשה לבית המשפט המחוזי להחלפת יצוג, אך ענין זה טרם נדון בבית המשפט המחוזי.

7.        ביום 21.12.2016 תסתיים תקופת הארכת מעצרו השניה של המשיב 2, כפי שנקבע בהחלטת בית משפט זה מיום 21.9.2016 (בש"פ 6960/16), וטרם נסתיים משפטו.

          מכאן הבקשה שלפני.        

עיקרי טענות הצדדים בבקשה

3

8.        לטענת המדינה, נגד המשיב 2 קמות עילות מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים בגין סיכון בטחון הציבור, וכן מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים, בגין ביצוע עבירה חמורה, תוך שימוש בכלי ירייה. לשיטתה, מסוכנותו של משיב 2 עודנה גבוהה, ואין חלופת מעצר שיכולה לאפשר שחרור ממעצר. בשלושת החודשים האחרונים עלה המשפט על דרך המלך, עדים רבים העידו, ופרשת התביעה הסתיימה. אלמלא הבקשה להחלפת היצוג, היה ברור כי המשפט נמצא לקראת סיום. המצב שנוצר אינו צריך להיזקף לחובת המדינה, ויש להמתין ולראות מה יחליט בית המשפט המחוזי לגבי יצוגו של המשיב 1. בא-כוח המשיב 2 מתנגד לבקשה. לטענתו, משפטם של המשיבים לא יסתיים בקרוב, ויש בבקשה להחלפת הייצוג כדי לעכב את ההליכים עוד יותר. נכון שלעת האחרונה המשפט מתקדם בקצב ראוי, אך קודם לכן התנהל בעצלתיים. נקודת האיזון שעליה דיבר השופט ג'ובראן הגיעה. זו השעה להזמין תסקיר ולבדוק אפשרות של מעצר באיזוק אלקטרוני. המשיב הוא סטודנט בן 19, מעולם לא היה מאחורי סורג ובריח, וגם המתח בין המשפחות התפוגג בחלוף הזמן.

דיון והכרעה

9.        לאחר שנתתי דעתי על הבקשה, עיינתי בנספחיה, ושקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

10.      עלינו לאזן בין חזקת החפות של המשיב 2 וזכותו לחירות, לבין האינטרס של שמירת שלום הציבור ובטחונו, והקפדה על תקינות ההליך הפלילי. במערכת האיזונים יש לשקול, בין היתר, את מידת המסוכנות והחשש מפני שיבוש הליכי משפט, את משך תקופת השהייה במעצר, את קצב התקדמות ההליך העיקרי, ואת הגורם להימשכות ההליכים (בש"פ 4659/14 מדינת ישראל נ' אלמלך, פסקה 14 (31.7.2014)).

11.      בל נשכח, כי למשיב 2 מיוחסות עבירות חמורות, וכפי שעולה מתסקירי שירות המבחן שהוגשו, המסוכנות הנשקפת ממנו היא רבה. כזכור, שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרר את המשיב בחלופת מעצר. קצב התקדמות המשפט בחודשים האחרונים משביע רצון, פרשת התביעה הסתיימה, ונותרה פרשת ההגנה אשר יש להניח, שתסתיים במסגרת מספר ימי דיונים מצומצם.

4

12.      אלמלא אותה בקשה להחלפת ייצוג שהגיש המשיב 1, דומה כי נסתתמו טענותיו של המשיב, ומוצדק היה להעתר לבקשה להארכת המעצר, באין טענה טובה מנגד. ברם, אותה בקשה שהוגשה ערב הדיון בבקשה שלפני, אכן מעלה חשש מסוים שמא יבוטלו מועדי הוכחות שנקבעו. ברם, עניין זה צפון בחיק העתיד. לעת הזאת, אין בעצם הגשת אותה בקשה מאת המשיב 1, כדי להטות את הכף לטובת שחרורו של המשיב 2 ממעצר. בית המשפט המחוזי טרם דן בבקשה וממילא לא אושרה עדיין החלפת הייצוג. אין לדעת אם תאושר, וגם לא את השלכותיה על קצב ניהול המשפט.  ככל שיוחלף ייצוגו של המשיב 1 ובאם יגרום הדבר בפועל להארכת המשפט באופן שאינו תואם את הערות בית משפט זה, אזי, ככל שתוגש בקשה נוספת להארכת מעצר, הדבר יהווה שיקול במסגרתה. במערכת האיזונים הכוללת הכף נוטה אפוא בשלב הזה לטובת המבקשת, קרי להארכת מעצרו של המשיב 2.

13.      אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב 2 החל מיום 21.12.2016, בתשעים ימים, או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 41219-09-15 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.

          ניתנה היום, ‏י"ט בכסלו התשע"ז (‏19.12.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   16096570_O02.doc   עב