1.             לפניי בקשה שלישית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ב-90 ימים החל מיום 13.02.2023 או עד למתן פסק דין בת"פ 40995-11-21 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

2.             ביום 17.11.2021 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על-פי עובדות כתב האישום, ביום 02.09.2021, המשיב, יחד עם אחר, שדד משליח בבית עסק להמרות כספים, סך של 750,000 ש"ח, ו-19,800 דולרים, תוך שימוש באלימות.

3.             בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 09.01.2022 התקיים דיון בבקשה זו, במהלכו נתן המשיב את הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה ולמעצרו עד לתום ההליכים. זאת, משום שריצה אותה שעה עונש מאסר בשל הרשעה בפרשה אחרת; ובכפוף לשמירה על זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו. לאור זאת, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

4.             ביום 13.07.2022, עם שחרורו ממאסר, הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר על ההחלטה לעצור אותו עד לתום ההליכים, ובמסגרתה עתר לשחררו לחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי דחה בקשתו, תוך שעמד על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, שמקבלת ביטוי מן המעשים המיוחסים לו; עברו הפלילי; ומכך שביצע את המיוחס לו זמן קצר לפני שנאסר בגין הרשעה בפרשה אחרת. על החלטה זו הגיש המשיב ערר, שהדיון בו התקיים במאוחד עם בקשה של המבקשת להאריך את מעצרו עד לתום ההליכים. בהסכמת המשיב, עררו נדחה, והאורך מעצרו ב-90 ימים (בש"פ 5282/22, השופט י' אלרון).

5.             ביום 13.11.2022, הוארך מעצרו של המשיב בפעם השנייה בהחלטה מנומקת (בש"פ 7254/22, השופטת ד' ברק-ארז).

6.             אשר להתקדמות ההליך העיקרי מאז מתן ההחלטה האחרונה בדבר הארכת מעצרו של המשיב - ביום 14.11.2022, הגישה המבקשת בקשה למתן הוראות, משום שטרם הוגשה התייחסות מטעם המשיב לעדי התביעה. בהתאם לכך, הורה בית המשפט למשיב להגיש התייחסותו כאמור, ולאחר דחייה, זו הוגשה ביום 27.11.2022. ביום 14.12.2022, לאור הסכמת הצדדים, אפשר בית המשפט למבקשת לתקן את כתב האישום. באותו יום, החלה פרשת התביעה ונשמעו 6 עדי תביעה. ביום 04.01.2023, נשמעו 4 עדי תביעה; וביום 01.02.2023, נשמעו 3 עדי תביעה. כמו כן, נקבעו מועדים לסיום פרשת התביעה, ולסיכומים בעל-פה.

7.             בבקשתה, עותרת המשיבה להארכת מעצרו של המשיב בפעם השלישית. לטענתה, המעשים המיוחסים למשיב חמורים, ומלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו. עוד טוענת המבקשת, כי מסוכנות זו אף נלמדת מעברו הפלילי של המשיב ומהעובדה כי העבירות המיוחסות לו בוצעו לכאורה זמן קצר לפני שנאסר בגין פרשה אחרת. אשר לקצב התקדמות ההליך, צוין, כי התקיימו עד כה 3 מועדי הוכחות וקבועים 5 מועדים נוספים לחודשים פברואר ומרץ.

8.             בדיון שנערך לפניי, חזר בא-כוח המבקשת על עיקר טענותיו. מנגד, טענה באת-כוח המשיב, כי יש לדחות את הבקשה. באת-כוח המשיב מיקדה טענותיה בראיות הקיימות בתיק, ובכך שלשיטתה ראוי בשלב זה שבית המשפט יבחן חלופות מעצר אפשריות, וביניהן איזוק אלקטרוני.

דיון והכרעה

9.             ראשית יצוין, כי לא מצאתי מקום להתייחס לטענות המשיב ביחס לראיות בתיק, היות שאין המדובר בהליך המתאים להעלות טענות מסוג זה. ככל שהמשיב סבור שקיימת הצדקה לבחון שוב את הראיות לכאורה בעניינו לאחר שנתן הסכמתו לקיומן; וככל שהוא חפץ לעשות כן - רשאי הוא לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה המתאימה לכך.

10.          ולענייננו. כידוע, על בית המשפט הדן בבקשה להארכת מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים לבצע איזון בין זכותו של הנאשם לחירות, לבין שמירה על האינטרס הציבורי המוגן בעילת מעצרו. באיזון בין אלו, על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את פרק הזמן מאז שנעצר הנאשם, המסוכנות הנשקפת ממנו, חומרת העבירה המיוחסת לו וקצב התקדמות ההליך. ככל שתקופת המעצר מתארכת, נעה נקודת האיזון לעבר זכותו של הנאשם לחירות - והפוך. בהתאם לכך, יידרש בית המשפט עם הזמן לשוב ולבחון את האפשרות להגשים את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר (ראו מיני רבים: בש"פ 837/23 מדינת ישראל נ' מוחמד, פסקה 8 (31.01.2023)).

11.          מהמשיב נשקפת מסוכנות המצדיקה את מעצרו עד לתום ההליכים נגדו. מסוכנות זו נלמדת מחומרת העבירה המיוחסת לו; נסיבות ביצועה, ובין היתר העובדה כי זו בוצעה תוך שימוש באלימות; ומעברו הפלילי. כמו כן, עולה, כי קצב התקדמות ההליך העיקרי משביע רצון, כך שעד כה התקיימו 3 דיוני הוכחות ולחודשים הקרובים קבועים 5 מועדי הוכחות נוספים, כאשר יש לקוות שבמהלכם תסתיים פרשת התביעה. נוכח זאת, סבורני כי בנקודת זמן זו, הכף נוטה לצד קבלת הבקשה.

12.          ויוער, כי ככל שהמשיב סבור כי ראוי בשלב זה לבחון חלופות מעצר אפשריות, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט הדן בהליך מעצרו בבקשה המתאימה לעשות כן, ובית המשפט יכריע בה כמיטב חוכמתו.

13.          סוף דבר: מעצרו של המשיב מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 13.02.23 או עד למתן פסק דין בת"פ 40995-11-21, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏כ"א בשבט התשפ"ג (‏12.2.2023).

_________________________

23009530_C05.docx אמ