1

1.        לפניי בקשה רביעית (שלישית בפיקוח אלקטרוני) להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) ב-90 ימים החל מיום 15.2.2019 או עד למתן פסק דין בת"פ       49376-08-17 בבית משפט השלום בחיפה, לפי המוקדם.

2.        בהחלטה קודמת מיום 23.12.2018 (להלן: ההחלטה האחרונה), שבה הוריתי על הארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, עמדתי בקצרה על העובדות וההליכים בעניינו של המשיב (בש"פ 7979/18). למען הבהירות אציין כאן את עיקריהם.

2

           נגד המשיב עומד ותלוי כתב אישום בעבירות של תמיכה בהתאחדות לא מותרת והסתה לטרור בשל פרסומים ברשת החברתית ובשל התבטאויותיו בנאומים שנשא בעיר אום אל פאחם.

           ביום 6.9.2017 הורה בית משפט השלום על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בהמשך הורה בית המשפט על מעצרו בפיקוח אלקטרוני בכפר כנא, בתנאים מגבילים ובהם ניתוק מכל אמצעי תקשורת, איסור להתראיין או לשאת דרשות ואיסור על קבלת מבקרים למעט קרובי משפחה.

           מאז הורה בית משפט זה שלוש פעמים על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים בכל פעם, כאשר בהחלטה האחרונה הוריתי כי המשך מעצרו של המשיב יהיה בביתו באום אל פאחם, בכפוף לחוות דעתו של המנהל על הפיקוח האלקטרוני. חוות דעת כאמור הוגשה לבית משפט השלום, שהורה ביום 30.12.2018 על העתקת מקום המעצר בפיקוח אלקטרוני לביתו של המשיב. כעת מונחת לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים באותם תנאים.

3.        המבקשת עמדה על התקדמות משפטו של המשיב, המתנהל בבית משפט השלום, ומהאמור בבקשה עולים הדברים הבאים:

           ביום 8.11.2018 הסתיימה פרשת התביעה וההגנה הודיעה כי בכוונתה לטעון טענת "אין להשיב לאשמה". מועד ההוכחות שנקבע ליום 15.11.2018 הוסב לשמיעת טיעוני הצדדים וביום 11.12.2018 דחה בית המשפט את הטענה לגופה וקבע כי ישיבות ההוכחות יתקיימו כסדרן.

           ארבעה מועדי הוכחות שנקבעו לחודשים נובמבר ודצמבר 2018 בוטלו לבקשת ההגנה מטעמים רפואיים ובמקומם נקבעו שני דיוני הוכחות. בהחלטתו ציין בית המשפט כי ההגנה לא תוכל לטעון להימשכות ההליכים ביחס לפרק הזמן שבו נדחה המשפט לבקשתה (החלטות בית משפט השלום מיום 21.112018 ו- 24.12.2018).

           ביום 23.1.2019 החלה פרשת ההגנה בעדות המשיב ולהשלמתה נקבעו שלושה מועדים נוספים לשמיעת הוכחות, אחד מהם התקיים וחקירתו הראשית של המשיב הושלמה. כיום קבועים שלושה דיוני הוכחות בימים 6.3.2019, 16.4.2019 ו- 6.5.2019.

3

4.        המבקשת עותרת להאריך את מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני ב-90 ימים נוספים או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם. לשיטתה הדבר מוצדק לנוכח מסוכנותו של המשיב וההתקדמות המשמעותית במשפט. עוד ציינה כי ניתן להניח כי במהלך תקופה זו ניתן יהיה לסיים את שמיעת כל העדים וכי דחיית מועדי ההוכחות נעשתה לבקשת ההגנה ומטעמיה תוך שנקבע כי היא לא תוכל לטעון להימשכות ההליכים בשל כך.

5.        המשיב מתנגד לבקשה. בא-כוחו טען כי המשיב קיים את כל התנאים המגבילים, כי לא נשקפת ממנו מסוכנות המצריכה איזוק אלקטרוני ודי בהגבלה על דיבור לפני קהל. כן עמד על כך כי משפטו של המשיב צפוי להימשך עד חודש אוקטובר.

6.        לאחר שעיינתי בבקשה והאזנתי לטיעוני הצדדים בדיון לפניי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

7.        כפי שציינתי בפתח הדברים, ביום 23.12.2018 נתתי את החלטתי בבקשה קודמת להארכת מעצרו של המשיב ובגדרה הוריתי כי מקום הפיקוח האלקטרוני יועתק לביתו של המשיב, וכך נעשה. ההחלטה לשינוי מקום המעצר בפיקוח אלקטרוני לביתו של המשיב מרככת במידת מה את השלכות מעצרו.

           על רקע זה ובשים לב לכך ששמיעת משפטו של המשיב בלוח הזמנים שהוקצה השתבשה והתעכבה בשל בקשות דחייה של ההגנה, הגם כי מטעמים לגיטימיים – לא מצאתי כי יש בהתארכות ההליכים בפרק הזמן שחלף מאז החלטתי כדי לשנות את נקודת האיזון באופן המצדיק את שחרורו (ראו בש"פ 7234/17 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 6 (1.10.2017).

           בטרם סיום אעיר כי רצוי שבאיכח הצדדים יבואו בדברים ביניהם, בתיאום עם בית המשפט, ככל שיומניהם ויומנו של בית המשפט מאפשרים זאת, כדי לעבות את מועדי ההוכחות וזאת על מנת לקצר את הימשכות ההליכים וסיומם בהקדם האפשרי.

8.        אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומאריך את מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני ב-90 ימים החל מיום 15.2.2019 או עד למתן פסק הדין בת"פ 49376-08-17 בבית משפט השלום בחיפה, לפי המוקדם.

4

           ניתנה היום, ‏ז' באדר א התשע"ט (‏12.2.2019).

_________________________

19009360_Q02.docx  סח