ענייננו בערר על תנאי צו פיקוח שניתן על העורר מכח סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006.

           למעשה, הערר מתמקד בשתי נקודות אליהן התייחס בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 18.12.22 ואליהן אתייחס להלן.

1.        אומר בקצרה כי אכן מצאתי היגיון באמור בסעיף 16 להחלטה הנ"ל, כך שהתבקשה מחיקת המילה "ביחידות". יחד עם זאת, בית המשפט רשם לפניו כי אין הכוונה להימצאות באירועים המוניים כמו חתונה, בר מצווה או אירועים משפחתיים אחרים, וכי המטרה היא למנוע סיטואציות שבהן ישהה המשיב עם קטין באופן שיאפשר לו לשהות עמו או להגיע עמו למצבים שבהם ישהה עמו ביחידות.

           אשר על כן, אני דוחה הערר בראש זה.

2.        אשר לתנאי לגבי הבן – לא אכחד כי התלבטתי בעניין זה אך שמתי לנגד עיני בשלב זה את ההערכה השניה של מעריכת המסוכנות מיום 1.10.22.

           עם זאת, אין הדבר קל בעיניי בהינתן שהעבירות שביצע העורר בשעתו, לא היו כלפי בני משפחה.

           לכן, אני סבור כי תנאי זה ראוי לבחינה חוזרת בחלוף שנה מיום מתן צו הפיקוח מיום 26.7.22.

           בשלב זה, אני מותיר גם מגבלה זו על כנה, כך שגם בראש זה דין הערר להידחות.

3.        סופו של דבר, שהערר נדחה על כל רכיביו.

           ניתנה היום, ‏י' בטבת התשפ"ג (‏3.1.2023).

_________________________

22090390_E01.docx  סח

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,