1

תאריך הישיבה:                  י"ג בטבת התשע"ט (21.12.2018)

בשם העוררת:                     עו"ד עודד ציון

בשם המשיב:                      עו"ד אהוד בן יהודה

           בפני ערר על החלטתו של כב' השופט פרידלנדר מיום 19.12.18 להורות על שחרורו של המשיב למעצר באיזוק אלקטרוני בתנאים שנקבעו בהחלטה.

2

           בהחלטתו יצא כב' השופט פרידלנדר מנקודת הנחה כי קיימת חולשה ראייתית בתיק זה, וזאת לאור קביעות שהתקבלו על ידי השופט שדן בנושא הראיות לכאורה. לאחר הדיון בעל פה בשאלת הראיות לכאורה, התקבלה חוות דעת פורנזית נוספת המחזקת את המערך הראייתי ולאורה המלצתי לבא כוח המשיב, כי יסכים לקיומן של ראיות לכאורה, והוא עשה כן. לאור זאת, הדיון בערר הוא תחת ההנחה, כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב.

           העבירות המיוחסות למשיב הן עבירות חמורות הנוגעות לאירוע אלים במהלכו ביצע על פי הנטען מעשים מיניים קשים במתלוננת. ספק אם היה מקום לשלוח את המשיב לתסקיר שירות המבחן בשלב זה, אילו היה נקבע מלכתחילה, כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו ואין בהן חולשה ראייתית. ואולם, משנשלח המשיב לתסקיר שירות המבחן, וממצאיו נמצאים לפניי, לא ניתן להתעלם מהם, אלא יש מקום לבחון לאורם האם ההחלטה לשחרר לחלופת מעצר של איזוק אלקטרוני היא החלטה ראויה.

           כפי שציין בית המשפט קמא, המסוכנות שנשקפת מהמשיב היא מסוכנות כללית, שאינה מתוחמת למקום מסוים או למתלוננת, ואולם מנתוניו האישיים וממאפייני האירוע עולה, כי היא קיימת בעיקר כאשר המשיב נתון תחת השפעת אלכוהול, ואילו בנסיבות אחרות, הוא מתפקד באופן נורמטיבי ואין אינדיקציות לכך שנשקפת ממנו סכנה. במצב דברים זה, ובהינתן מערך הפיקוח הראוי שהוצע, נראה כי צדק בית המשפט קמא במסקנתו, כי ניתן לאיין את המסוכנות מהמשיב באמצעות חלופת מעצר הרמטית מהסוג שקבע, דהיינו מעצר באיזוק אלקטרוני בצירוף פיקוח של אחד מהמפקחים במשך כל שעות היום והלילה.

           לאור האמור, הערר יידחה. המשיב ישוחרר לחלופת המעצר ככל שקויימו התנאים שנקבעו בהחלטת בית המשפט קמא מיום 19.12.18. למען הסר ספק מובהר בזאת, כי במקום מעצר הבית לא יימצא אלכוהול כל עוד הוא משמש כחלופת מעצר למשיב.

           ניתנה היום, י"ג בטבת התשע"ט (21.12.2018).

_________________________

  18090170_Y02.doc  מא