בש"פ 8972/20 – עלא אבו רביעה נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 14.12.2020 בת"פ21965-11-20 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' כהן |
תאריך הישיבה: י"ג בטבת התשפ"א (28.12.2020)
בשם העורר: עו"ד מוחמד רחאל
בשם המשיבה: עו"ד ענת גרינבאום
1. החלטה זו עניינהבערר שהוגש על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 14.12.2020 (מ"ת 21965-11-20, כב' השופטת ד' כהן),בה נקבע כי העורר ישהה במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בערר זה מתבקש בית המשפט לבחון בשניתאת חלופת המעצרשהציג בערכאה קמא, שחרור העורר בפיקוח אביו, או לחלופין לבחון את השמתו תחת פיקוח אלקטרוני. זאת,תוך התחשבות גםבגילו הצעיר.
2
כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירות חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח. האירועים העומדים ברקע האישומים כוללים דקירה של בעל קיוסק לאחר שהתפתחה ביניהם קטטה נוכח סירובו למכור לעורר אלכוהול. כתוצאה מהדקירה שהתבצעה באמצעות סכין שהייתה ברשותו של העורר, נפצע בעל הקיוסק באזור החזה. הוא הובהל לבית חולים והוכנס לו נקז. קודם לכך דקר העורר גם את אחיו של בעל הקיוסק, אך לא הואשם בגין דקירה זו. בהמשך אותו היום, על פי כתב האישום, גרם העורר חבלה חמורה לאדם נוסף,תוך שימושבנשק קר (מכשיר מדידה) ובאגרופיו. כתוצאהממעשיו אלה,אותו אדם אושפז, וסבל מפריקת כתף, מספר שברים, חתך עמוק מעל הגבה וחבלות גוף נוספות.
2. כדי
להורות על מעצר חשוד עד תום ההליכים המשפטיים המתקיימים נגדו, נדרש שיתקיימו שלושה
תנאים מצטברים: קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמת הנאשם,התקיימותה של עילת מעצר
והיעדר חלופת מעצר המגשימה את מטרותיו (סעיף
אשר להתקיימותה של חלופת מעצר ראויה, סניגורו של העורר טוען כי לא ברור מדוע לא הורה בית משפט קמא על שחררו למעצר בית תחת פיקוח אביו. הסניגור צודקבכך שמצוות המחוקק היא לתור אחר חלופה ראויה למעצרשבכוחה להשיג את מטרותיו. ברם, עולה מתסקיר שירות המבחן כי חרף כוונותיו הטובות של אבי העורר, בנו אינו סר למרותו. הואיל והימצאותו תחת השגחת אביו היא חלופת המעצרהעיקרית שהוצעה, עולה בבירור כי לא ניתן להסתייע בה. שירות המבחן התייחס לכך שזו תתקשה לאזן את מסוכנותו של העורר ועוד הוסיף כיהלה אינו מגלה רצון אמיתי וכן להשתלב בטיפול גמילה מאלכוהול או לשנות מהתנהגותו. בהתאם, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורו לחלופת מעצר. טעמים אלה רלוונטיים אף לחלופת מעצר עםאיזוק אלקטרוניתחת הפיקוח המתואר. אמנם שירות המבחן אינו הגורם המכריע אם לשחרר נאשם אם לאו, אך בענייננו העובדות שהוכחו לכאורה והתסקיר הנזכר מובילים למסקנה דומה לזו שאליה הגיע בית המשפט המחוזי.
הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ד בטבת התשפ"א (29.12.2020).
3
|
|
ש ו פ ט |
20089720_Z02.docx מא
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l
