1

           בהחלטתי מיום 20.12.2020 נפלה טעות בפסקה 2, בכך שנרשם כי "נגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות...", וזאת שעה שהחקירה בעניינם טרם הסתיימה, וממילא טרם הוחלט האם להגיש נגדם כתב אישום. לפיכך, בפסקה זו של ההחלטה יבוא במקום המצוטט לעיל: "נגד המבקשים מתנהלת חקירה בגין חשד לעבירות...".

2

           בהינתן הטעות האמורה, קראתי בעיון את נימוקי הבקשה לעיון מחדש, ועיינתי במכלול ההליכים וההחלטות בעניינם של המבקשים. ואולם גם לאחר שעשיתי כן, נותרתי בדעה כי אין מקום לשנות את תוצאת החלטתי מיום 20.12.2020, לפיה דין בקשת הרשות לערור להידחות. המבקשים, אשר אינם מיוצגים, מרבים בהגשת הליכים, ובמחזור טיעונים, בגדר 'אני טוען וטוען עד שטענתי תתקבל'. ואולם, מערכת משפט, בוודאי כזו שהעומס המוטל עליה "עצום ורב", כלשון המבקשים עצמם, חייבת לפעול על פי עקרונות של סופיות הדיון, ואינה יכולה לאפשר דיון חוזר ונשנה באותם עניינים עצמם. זהו הטעם שחייב דחיית הבקשה לאפשר למשיבים ערכאת ערעור נוספת, והוא עומד בעינו גם בהינתן הטעות שתוקנה לעיל.

           ניתנה היום, ‏ט"ז בטבת התשפ"א (‏31.12.2020).

_________________________

20088440_Y02.docx  עכ

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l