1

1.             לפניי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטתגלית ציגלר) בע"ח36020-11-20 מיום10.12.2020, במסגרתהדחה בית המשפט את ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בחדרה(כב' השופטאהוד קפלן) בה"ת 23353-07-19 מיום11.11.2020.

2

2.             הרקע לסכסוך שבין הצדדים פורט במספר החלטות של בית משפט זה במסגרת בקשות רשות ערעור קודמות שהגישו המבקשים (בש"פ 3068/19סינגלפוט בע"מ נ' מדינת ישראל(‏5.5.2019); בש"פ 8507/19 מורחן נ' מדינת ישראל (30.12.2019); בש"פ 8677/19 מורחן נ' מדינת ישראל (1.1.2020); בש"פ7948/20זלצמן נ' היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית ((‏1.12.2020)). על כן, אציג בתמצית בלבד את הנדרש לענייננו. נגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להםעבירות הלבנת הון, עבירות מס, הפרת זכויות יוצרים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע. במסגרת ההליך נגדם הוצאו צוויםלתפיסת רכוש המבקשים, לרבותשני קרונות נגררים המשמשים להובלת סוסים ורכב מסוג שברולטשבבעלות המבקשת 3 (היא חברה בבעלות המשיבה 2) (להלן: כלי הרכב).ביום 13.7.2020 ביטל בית משפט השלום את צו התפיסה של כלי הרכב, על מנת שהמבקשים יוכלו למכור אותם בעצמם. ואולם, בית המשפט קמא קיבל ערר שהגישה המשיבה על החלטה זו, והאריך את תוקף התפיסה של כלי הרכב כדי לאפשר למשיבה למכור אותם, ולהפקיד את הכסף שיתקבל בגינם בקופת בית המשפט. יחד עם זאת, לבקשת המבקשים, עיכב בית המשפט קמא את ביצוע החלטתו עד ליום 4.9.2020.

3.             בהחלטה מיום 24.9.2020 נעתר בית משפט השלום לבקשתה של המשיבה, והורה על מסירת "שני כלי הרכב ומפתחותיהם" לידיה כך שתוכל למכור אותם, בנימוק שהמבקשים לא ניצלו את ההזמנות שניתנה להם למכור את כלי הרכב בעצמם. במסגרת החלטתו מיום 11.11.2020 הבהיר בית המשפט השלום כי נפלה טעות סופר בהחלטה מיום 24.9.2020 וכי על המבקשים למסור למשיבה 3 כלי רכב: שני הקרונות הנגררים ורכב השברולט.כמו כן, דחה בית משפט השלום את בקשתם של המבקשים למסירת חלק מחומרי החקירה לידיהם בשלב הנוכחי, וכן את בקשתם לחקור את נציג המשטרה.לבסוף, האריך בית משפט השלום את מועד החזקת התפוסים עד ליום 15.3.2021. על החלטה זו הגישו המבקשים ערר לבית המשפט קמא. ואולם,ביום 10.12.2020 דחה בית המשפט (כב' השופטתגלית ציגלר) את הערר. מכאן הבקשה למתן רשות ערר שלפניי.

3

4.             לאחרעיוןבבקשתרשותעררעלנספחיה, הגעתילמסקנהכידינהלהידחות. כידוע,רשותערעורלביתמשפטזהעלהחלטותשנבחנובערעורלביתהמשפטהמחוזיתינתןבמשורה, ורקבמקריםבהםהבקשהמעוררתשאלהבעלתחשיבותמשפטיתאוציבורית, החורגתמעניינםהפרטנישלהצדדיםלה (רע"א 103/82 חניוןחיפהבע"מנ' מצתאור (הדרחיפה) בע"מ, פ"דלו(3) 123, 128 (1982); רע"פ 9273/12 לגונ' מדינתישראל, פסקה 7 (26.12.2012)), וכןכאשרמדוברבמקריםנדיריםביותר, בהםשיקוליהצדקמוריםעלמתןרשותערעור (רע"פ 8192/12 עכאשהנ' מדינתישראל, פסקאות12-11 (20.11.2012); רע"פ 7572/12 הזיילנ' מדינתישראל, פסקה 12 (23.10.2012)).הבקשה שלפנייאינה באה בגדר אותם מקרים חריגים.יצוין כי לעוררים טענות רבות כלפי התנהלות רשויות אכיפת החוק בעניינם. ואולם לא ראיתי כיצד טענות אלה מצדיקות מתן רשות ערעור ביחס להחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, העוסקת בעניין שכבר נבחן עד דק במספר הליכים משפטיים.

5.             לפיכך, הבקשהלמתןרשותעררנדחית.

           ניתנה היום, ‏ה' בטבת התשפ"א (20.12.2020).

_________________________

20088440_Y01.docx  עכ

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l