1

           בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) לתשעים ימים החל מיום 8.1.2022, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 16115-04-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

תמצית עובדות כתב האישום

1.              ביום 8.4.2021 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד המשיב, המייחס לו שורת עבירות מין, בהן אינוס, מעשה מגונה ומעשה סדום, לפי סעיפים 345(א)(1), 348(ג) ו-347(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהתאמה.

2

2.              על פי עובדות כתב האישום, המשיב אנס שש מתלוננות שונות, אותן הכיר בדרכים שונות, ובין היתר כמנהל בתי קפה. באמתלות שונות, הזמין אותן המשיב להיכנס לדירתו, שם ביצע בהן את המעשים.

הליכי המעצר וההליך העיקרי

3.              בקשת המעצר עד לתום ההליכים הוגשה בד בבד עם כתב האישום. ביום 22.4.2021 הסכימה באת כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר, וביקשה להורות על עריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו.

4.              ביום 23.5.2021 הוגש התסקיר, ממנו עולה כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות מינית חוצה גבולות וכן לשיבוש הליכי משפט. עם זאת, שירות המבחן סבר כי יש מקום לשקול את שחרור המשיב לחלופת מעצר בתנאים שהציע. בית המשפט הורה על עריכת חוות דעת מטעם הממונה על פיקוח אלקטרוני, וזה מצא כי ניתן לעצור את המשיב בפיקוח אלקטרוני בכתובת המוצעת. ביום 13.6.2021 הורה בית המשפט המחוזי על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני.

           המבקשת עררה על החלטה זו, ועררה התקבל. ביום 21.6.2021 הורה בית המשפט העליון (השופט י' עמית) על המשך מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח, "וזאת מבלי לגרוע מהאפשרות לבחון מחדש את נקודת האיזון בין השיקולים השונים עם התקדמות ההליך העיקרי, ולאחר שמיעת המתלוננות או חלק מהמתלוננות ולאחר בחינת עמדתו העדכנית של שירות המבחן".

5.              אשר להליך העיקרי, ביום 1.7.2021 כפר המשיב בעובדות כתב האישום, ונקבעו מספר מועדי הוכחות. מועדים אלה התקיימו בימים 30.9.2021; 25.10.2021; 9.12.2021; 13.12.2021; ו10.1.2021. כעת, קבוע מועד הוכחות ליום 17.2.2021.

6.              יוער, כי הבקשה שלפניי הוגשה ביום 23.12.2021. ביום 28.12.2021 נערך דיון ראשון בבקשה, בו הסכימו הצדדים כי בטרם יתקיים דיון בבקשה לגופה, ראוי להניח לבית המשפט המחוזי להכריע בבקשה לעיון חוזר שהגישה ההגנה, בטענה לכרסום בראיות נגד המשיב.

3

           ביום 10.1.2022 קיים בית המשפט המחוזי בבאר שבע דיון בבקשת העיון החוזר, וביום 18.1.2021 הורה על דחיית הטענה כי חל כרסום בראיות, תוך שעמד על כי לאחר עדות חמש מהמתלוננות לא חל שינוי דרמטי בראיות לכאורה המצדיק את שחרורו של המשיב ממעצר מאחורי סורג ובריח.

           עם זאת, בית המשפט המחוזי הורה על עריכת תסקיר מעצר מעודכן, אשר יבחן אפשרות של העברת המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני.

           לאור החלטה זו, ולבקשת המשיב, ביום 24.1.2022 התקיים דיון נוסף בבקשה שלפניי.

טיעוני הצדדים

7.              בבקשה נטען כי המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על מסוכנות רבה. מודגש כי הוא נאשם באינוס שש נשים צעירות ממנו באופן משמעותי, בהן קטינה, וזאת חרף התנגדותן וסירובן בעת ביצוע המעשה. כן מודגש כי שירות המבחן מצא שקיים סיכון גבוה שהמשיב יפעל לשיבוש הליכי משפט. אשר לקצב ניהול המשפט, הרי שכאמור עד כה הסתיימה עדותן של חמש מתוך שש המתלוננות. בבקשה נטען כי בתוך התקופה המבוקשות עתידות כלל המתלוננות להעיד.

8.              בדיונים בפניי, חזר בא כוח המבקשת על נימוקי הבקשה. באת כוח המשיב טענה מנגד כי ככל שההליך העיקרי מתקדם חל כרסום בחומר הראיות כנגד המשיב. עוד נטען כי המשיב הציע חלופת מעצר טובה; כי בשלב זה של ניהול ההליך נקודת האיזון השתנתה באופן המצדיק את שחרורו ממעצר מאחורי סורג ובריח; וכי שהותו במעצר מסבה לו נזקים נפשיים.

דיון והכרעה

9.              לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, ושמיעת טענות הצדדים בדיונים בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

4

10.           כידוע, בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין זכות המשיב לחירות ובין האינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור והצורך להגן על תקינות ההליך הפלילי. כל זאת, תוך התחשבות בחלוף הזמן מאז נעצר המשיב; חומרת העבירות המיוחסות לו; מידת המסוכנות הנשקפת ממנו; וכן החשש מפני שיבוש הליכי משפט (ראו, למשל: בש"פ 8802/21 מדינת ישראל נ' נאסר(29.12.2021)).

11.           בענייננו, למשיב מיוחסים מעשים מופלגים בחומרתם. המשיב עומד לדין בגין ביצוע עבירות מין קשות, בשורה ארוכה של מתלוננות. המעשים המיוחסים למשיב מקימים במובהק עילת מעצר של מסוכנות לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים (ראו והשוו, למשל: בש"פ 8845/21 מדינת ישראל נ' זינו(9.1.2022)).

12.           זאת ועוד, בענייננו, חמש מתוך שש המתלוננות סיימו להעיד, ועדותה של המתלוננת השישית אמורה להישמע ביום 17.2.2022. כפי שציין חברי השופט י' עמיתבהחלטתו להותיר את המשיב במעצר מאחורי סורג ובריח, להשפעה על המצב הנפשי של נפגעת עבירת מין עקב שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר יש השלכה גם לגבי יכולתה ונכונותה של נפגעת העבירה להעיד במשפט באופן חופשי וללא מורא (ראו: בש"פ 4196/21 מדינת ישראל נ' פלוני(21.6.2021)). בשים לב לכך שעדותה של המתלוננת האחרונה עתידה להסתיים בתוך תקופת המעצר המבוקשת, ובשים לב לכך שההליך העיקרי מתנהל בקצב סביר, אף שיקול זה מצדיק להיעתר לבקשה.

13.           לפיכך, בשלב זה, לא מצאתי כי נקודת האיזון מצדיקה את שחרור המשיב ממעצר מאחורי סורג ובריח, בטרם תסיים המתלוננת השישית את עדותה, ומבלי לקבל תסקיר מעצר עדכני.

14.           סוף דבר, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 8.1.2022, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 16115-04-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏כ"ב בשבט התשפ"ב (‏24.1.2022).

5

_________________________

21088430_Q03.docx  סח

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,