בש"פ 883/17 – מדינת ישראל נגד מהדי הואשלה,יאסר אבו סולב
1
בבית המשפט העליון |
בש"פ 883/17 |
בש"פ 1833/17 |
לפני: |
המבקשת בבש"פ 833/17 ובבש"פ 1833/17: |
מדינת ישראל |
|
נ ג ד |
המשיב בבש"פ 883/17: |
מהדי הואשלה |
המשיב בבש"פ 1833/17: |
יאסר אבו סולב |
בקשה להארכת מעצר רביעית של המשיבים
לפי סעיף |
תאריך הישיבה: |
כ"א באדר התשע"ז |
(19.3.2017) |
בשם המבקשת: |
עו"ד חיים שוייצר |
בשם המשיב בבש"פ 883/17: |
עו"ד אורי בן נתן |
|
|
בשם המשיב בבש"פ 1833/17: |
עו"ד שאדי נאטור |
1. בקשה
להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, רביעית במספר, לפי סעיף
2
רקע רלוונטי
2. ביום 13.9.2015 הוגש כתב אישום נגד המשיב
בבש"פ 883/17 (להלן: הואשלה) ונגד
המשיב בבש"פ 1833/17 (להלן: אבו סולב), המייחס
להם עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף
על פי עובדות כתב האישום, אבו סולב נהג ברכב ללא רישיון נהיגה, בו ישב גם הואשלה וכן אדם נוסף (להלן: השלושה). לאחר שהרכב ביצע עקיפה לא חוקית, הורתה המשטרה לרכב לעצור בצד הדרך לבדיקה. בעקבות זאת, החל הרכב להימלט מהמקום תוך נהיגה פרועה ומסוכנת, וניידת המשטרה החלה לדלוק בעקבותיו. בסוף המרדף נטשו השלושה את הרכב, ברחו והתחבאו בחצרות בתים סמוכים. בחזקתו של הואשלה וכן בתוך הרכב נמצאו מכשירים אלקטרוניים יקרי ערך שנגנבו בהתפרצויות לבתים במושבים סמוכים בחודשים שקדמו למרדף.
3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, המבקשת הגישה בקשה להארכת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בהחלטתו מיום 4.11.2015 הורה בית המשפט המחוזי (השופט נ' אבו טהה) על מעצרו של אבו סולב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, זאת לאור הסכמתו ובהיעדר מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה. בהחלטתו מיום 18.11.2015 הורה בית המשפט המחוזי (השופט נ' אבו טהה) על מעצרו של הואשלה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בקבעו כי קיימות ראיות לכאורה, רמת מסוכנות גבוהה וחשש מהימלטות מאימת הדין.
3
משלא הסתיים משפטם של המשיבים בתום תשעה חודשים, בית משפט זה הורה על הארכת מעצרם במספר החלטות, כפי שיפורט להלן: בבש"פ 4565/16 מיום 7.6.2016, הוריתי על הארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים, בהסכמתם; בבש"פ 6645/16 מיום 4.9.2016, הורה בית משפט זה (השופט י' דנציגר) על הארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים, בהסכמת אבו סולב, ונוכח עברו הפלילי המכביד והחשש מהימלטות מאימת הדין בעניינו של הואשלה; בהחלטתו בבש"פ 9098/16 מיום 28.11.2016 הורה בית משפט זה (השופטת ע' ברון) על הארכת מעצרו של אבו סולב ב-90 ימים בהסכמתו; בהחלטה נוספת באותו הליך, מיום 19.12.216, הורה בית משפט זה (השופטת ע' ברון) על הארכת מעצרו של הואשלה ב-60 ימים נוספים וכן הורה על הכנת תסקיר שירות מבחן בעניינו של הואשלה, בהדגישו את קצב התקדמות ההליכים המטריד בעניינם של המשיבים. כמו כן בית המשפט הדגיש בהחלטתו זו את הצורך לקבוע מועדי דיון נוספים. בנוסף, במסגרת דיון בבקשות שבכותרת, ביום 1.2.2017 הוריתי אני על הארכת מעצרו של הואשלה עד למתן החלטה אחרת; וביום 28.2.2017 הורה השופט נ' סולברג על מעצרו של אבו סולב עד למתן החלטה אחרת. עוד יצוין, כי ביום 16.3.2017 דחה בית המשפט המחוזי (השופט נ' אבו טהה) את בקשתו של הואשלה לעיון חוזר בהחלטה שלא לשחררו להארכת מעצר. בהחלטתו זו התייחס בית המשפט המחוזי לתסקיר משלים שהגיש שירות המבחן בעניינו, אשר קבע כי רמת הסיכון הנשקפת ממנו גבוהה, וכן כי החלופה הנוכחית אינה מהווה מענה הולם למסוכנות זו.
4. אשר למהלך הדיונים בתיק העיקרי, עד למועד הדיון לפניי התקיימו 4 דיוני הוכחות בתיק, בהם נשמעו 8 עדי תביעה. התיק קבוע לדיוני הוכחות בימים 19.4.2017 ו-15.5.2017. בדיון בחודש מאי עתידה להתחיל פרשת ההגנה, ועל הצדדים להיות ערוכים להשמיע סיכומיהם. דהיינו, במהלך הארכת המעצר המבוקשת בעניינם של המשיבים קבוע דיון הוכחות אחד.
הבקשות להארכת המעצרים
4
5. בבקשתה להארכת מעצרו של אבו סולב, המבקשת גורסת כי מסוכנותו הרבה עולה הן מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום, לרבות נהיגה פראית תוך סיכון חיי אדם רבים בכביש והתפרצות לבתים; והן מתוך עברו הפלילי, הכולל בין היתר הרשעות בעבירות רכוש, נהיגה ללא רישיון, עבירות סמים והצתה, וכן עונש מאסר בפועל ועונש מאסר על תנאי. בנוסף, המבקשת טוענת כי נוכח בריחתו מהמשטרה ברכב וברגל, עולה חשש לשיבוש הליכי משפט והימלטות מהדין. המבקשת מדגישה, כי שלב ההוכחות בתיק עתיד להסתיים בתום הדיונים הקבועים במהלך תקופת ההארכה המבוקשת, ופרשת ההגנה ושלב הסיכומים עתידים להתחיל ביום 15.5.2017.
גם בבקשתה להארכת מעצרו של הואשלה עומדת המבקשת על מסוכנותו. לשיטתה, המעשים המיוחסים לו בכתב האישום לרבות נסיעה פראית תוך סיכון חיי אדם, התפרצות לבתי מגורים וגניבה, כמו גם העובדה שביצע את המעשים בהיותו אסיר ברישיון ובעת שהיה אמור להיות במעצר בית לילי – מעידים על מסוכנותו. המבקשת מטעימה כי מסוכנותו של הואשלה עולה גם מעברו הפלילי, הכולל בין היתר הרשעה בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ובעבירות רכוש, וכן ריצוי של עונש מאסר בפועל. נוסף על כך, המבקשת טוענת כי נוכח בריחתו מהמשטרה קיים חשש להימלטות מאימת הדין, וכן מפנה לתסקיר שירות המבחן בעניינו, שמצביע על מסוכנות גבוהה ולא בא בהמלצה לשחררו.
6. מנגד, טוענים באי כוחם של המשיבים כי אין לקבל את הבקשה. בא כוחו של הואשלה גורס כי מדובר בתיק עבירות רכוש, בו אין מקום לאשר הארכת מעצר רביעית. בא כוחו של הואשלה מדגיש כי מעצרו נמשך מזה 19 חודשים, כי תסקיר שירות המבחן בעניינו לא שלל חלופת מעצר חרף מסוכנותו, וכי יש מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר. לצד זאת, בא כוחו של אבו סולב סבור כי התמשכות ההליכים אינה נובעת מהתנהלותו שלו, וכי הסכים להארכת מעצרו בבקשות קודמות שהוגשו, היות שחשב שההליך המשפטי לקראת סיום. היות שבחלוף חודשים רבים לא הסתיימה פרשת התביעה, הוא סבור כי נקודת האיזון בעניינו השתנתה.
דיון והכרעה
7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת התנהלות ההליך העיקרי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
8. הלכה היא שבבחינת
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף
5
9. אשר למסוכנות הנשקפת מהמשיבים, זו עולה הן מחומרת המעשים המיוחסים להם בכתב האישום, והן מהעבר הפלילי של כל אחד מהם, הכולל הרשעות דומות לאלה המיוחסות להם. בנוסף, בית משפט זה עמד בהחלטותיו מימים 4.9.2016 ו-19.12.2016 על המסוכנת הנשקפת מהואשלה, העולה גם מהתסקיר המשלים שהוגש בעניינו כאמור לעיל. כן עמד בית משפט זה בהחלטות שנזכרו על החשש מהימלטות מאימת הדין בעניינו – חשש הנסמך על העובדה שברח מפני השוטרים בעת האירוע, ועל העובדה שביצע את העבירות תוך הפרת תנאים מגבילים וחרף העובדה שמרחפים מעל ראשו עונשי מאסר על תנאי הרלוונטיים לעבירות שביצע. בדומה, סבורני כי גם בעניינו של אבו סולב קיים חשש להימלטות מאימת הדין, זאת נוכח העובדה שהוא היה זה שנהג במכונית וברח מהשוטרים, נוכח העובדה שהוטל עליו עונש המאסר על תנאי בהליך קודם, ונוכח עברו הפלילי.
ואולם, אין לכחד כי התמשכות ההליכים בהליך העיקרי בעניינם של המשיבים אינה משביעה רצון. בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך בהתקדמות יעילה של הדיונים בתיק העיקרי במהלך תקופת הארכת המעצר (ראו בש"פ 8655/16 מדינת ישראל נ' ג'ני, פסקה 11 (23.11.2016); בש"פ 5881/16 מדינת ישראל נ' מנז'ליי, פסקה 6 (18.8.2016); בש"פ 4341/15 מדינת ישראל נ' עיסאוי, פסקאות 23-22 (29.6.2015)), והעניין אף הודגש בעניינו של הואשלה בהחלטתה של השופטת ע' ברון מיום 19.12.2016. אבהיר, איני סבור כי התמשכות הליכים זו מצדיקה דחיית הבקשות להארכת מעצרם של המבקשים, או הוראה על חלופות מעצר בעניינם, זאת נוכח המסוכנות הנשקפת משני המשיבים ונוכח החשש מהימלטות מאימת הדין בעניינם, כמפורט. עם זאת, במטרה להביא לסיום מהיר של ההליך העיקרי, בדיון שהתקיים לפניי ביום 19.3.2017 הוריתי לבא כוח המבקשת לעתור לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבוע מועדים נוספים לדיוני הוכחות בתיק העיקרי. אבקש מבית המשפט המחוזי לקבוע מועדי דיון נוספים לצורך שמיעת הראיות בתקופת הארכת מעצר זו, בהתאם לשיקולי יומנו.
10. סוף דבר, דין הבקשה להתקבל. מעצרם של המשיבים יוארך ב-90 ימים מיום 4.2.2017, או עד למתן פסק דין בת"פ 24704-09-15 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"ג באדר התשע"ז (21.3.2017).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17008830_H04.doc שצ
