בש"פ 7571/20 – מדינת ישראל נגד סאלח ג'בארין,עלא סלמאן
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבים: |
1. סאלח ג'בארין |
|
2. עלא סלמאן |
בקשה להארכת מעצר (בהסכמה) לפי סעיף
|
תאריך הישיבה: כ"ג בחשון התשפ"א (10.11.2020)
בשם המבקשת: עו"ד נעימה חנאווי-כראם
בשם המשיבים: עו"ד חאלד אבו אחמד
1.
מונחת לפני בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי 62 ל
2
במסגרת כתב אישום מתוקן, שבכוונת הפרקליטות להגיש בסמוך למועד הדיון, מואשם משיב 1 בשבעה אישומים שכוללים עבירות רבות של סחיטה באיומים, מספר עבירות בנשק, עבירה של חבלה במזיד ברכב, עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, קבלת נכסים שהושגו בפשע ושיבוש מהלכי משפט. בתמצית, משיב 1 סחט במספר מקרים מתלוננים באמצעות שיחות טלפון, שבהן איים לפגוע במתלוננים, ברכושם ובבני משפחתם אם לא יעבירו לידיו סכומי כסף. במקרה אחד אף נזרק מטען חבלה לחצרו של המתלונן תוך גרימת נזק לבית ולכלי רכב. במקרה אחר הסחיטה הובילה לפרישתו של קבלן מפרוייקט שבו זכה. במקרה נוסף נערכה קטטה בין מספר אנשים, ובמהלך הקטטה ירה משיב 1 באקדחו ברגלו של אדם אחד שתי יריות, וכן ירייה נוספת אשר שפשפה את ראשו של אדם אחר. חלק מן האישומים מיוחסים לשני המשיבים גם יחד: אירוע אחד של סחיטה באיומים, אירוע נוסף שבו משיב 2 מואשם בשוד של ג'יפ ומשיב 1 מואשם בקבלת נכס בידיעה שהושג בפשע, ואירוע אחר שבו משיב 1 ניסה לשבש את הליכי החקירה ואילו משיב 2 הפר במקרים רבים את תנאי מעצר הבית שבו שהה.
2. שניים הם השיקולים שיש לשקול בגדרי בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק. אחד, מסוכנותו, לכאורה, של הנאשם. שני, קצב ניהול המשפט. השיקול הראשון מתמקד באינטרס הציבורי ובהגנה עליו, ואילו השיקול השני מאמץ את נקודת המבט של שמירה על זכויות הנאשם – שאף היא מצויה בתחומיו של האינטרס הציבורי.
אין מחלוקת כי קיימת אצלנו עילת מעצר לכאורה. העובדות האמורות מצביעות על מסוכנותם של שני המשיבים. התסקירים שהוגשו ביחס לשניהם מחזקים אף הם, על פני הדברים, את ממד המסוכנות של כל אחד מהם.
3. התמונה מורכבת יותר בכל הקשור לקצב ניהול המשפט. המצב אינו משביע רצון. התיק קבוע למענה לכתב האישום בעוד מספר ימים, ונקבעו ארבעה דיוני הוכחות – שניים בחודש דצמבר ושניים בחודש ינואר. באת כוח המדינה התייחסה לכך שהסנגור הנוכחי קיבל על עצמו את הייצוג לפני חודשיים, וביקש דחייה מסוימת ללמוד את התיק. ברם, נראה כי הסנגור עושה מאמץ כדי לקדם את העניין. עוד נראה כי היו עיכובים בקבלת חומר על רקע הוצאתה של תעודת חסיון. במבט על, ניתן לומר כי עניין אחד הוא לא לסיים לערוך את דיוני ההוכחות בתוך תשעה חודשים, אך עניין אחר עניין אחר הוא אי-מתן מענה מלא לכתב האישום בתוך התקופה האמורה.
3
בשקלול הכולל, שבמסגרתו יש משקל לכך שמדובר בבקשה ראשונה להארכת מעצר, למסוכנותם של המשיבים, לכאורה, ולמועדי ההוכחות שנקבעו – הכף נוטה לעבר קבלת הבקשה. יחד עם זאת, ולנוכח האמור לעיל ביחס לקצב ניהול ההליך, יש להדגיש: מטרת הגשת הבקשה לבית משפט זה אינה רק כדי להחליט האם לעצור או לשחרר נאשם. תכליתו של ההליך היא גם לפקח על קצב המשפט בידי שופט של בית המשפט העליון. בראייה זו, יודגש כי יש לפעול באמצעים שעומדים לרשות הצדדים לשם סיום ההליכים הקשורים לקבלת חומר החקירה. בד בבד, נכון לעשות כל מאמץ שהמועדים לשמיעת הראיות יישמרו, ויתקיים דיון הוכחות מהותי באותם תאריכים. עוד יש לנסות ולהוסיף תאריכים, לנוכח הארכת המעצר, ככל שניתן. כמובן, בית משפט זה מודע לנסיבות הקשורות למגיפת הקורונה, ולקשיו של בית המשפט לנהל תיקי הוכחות של נאשמים העצורים עד לסיום ההליכים ביעילות הרצויה. ועדיין, המאמץ נדרש וכך גם ההכרה בייחודם של תיקים אלה, והצורך להבחין גם בתיקי מעצר שבהם נאשם עצור מעל לתשעה חודשים. זאת לפי הנסיבות של התיק, קצב ניהול המשפט, והגורמים לקצב שמיעת הראיות שרחוק מלהיות רצוי מבחינה אובייקטיבית. כך בענייננו, בראי העובדה שטרם ניתן מענה מלא לכתב האישום והסוגיה של קבלת חומר חקירה עדיין על השולחן. בהתאם, בית המשפט המחוזי יפעיל שיקול דעת ביחס להוספת מועדי הוכחות על אלה שנקבעו, בתוך התקופה שעד סוף חודש ינואר 2021 וגם לאחר מכן.
4. סוף דבר, הנני נעתר לבקשה, ומאריך את מעצרם של שני המשיבים ב-90 יום, החל מיום 14.11.2020, או עד למתן פסק דין בת"פ 35858-02-20 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם מביניהם.
ניתנה היום, כ"ד בחשון התשפ"א (11.11.2020).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
20075710_Z01.docx מא
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l
