1

בשם העורר:                       עו"ד שלומי שרון

           זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ת' שרון נתנאל) בעמ"י 38773-10-22 מיום 03.11.2022, במסגרתה דחה בית משפט קמא את בקשת העורר "להסרת מגבלות פרסום זהות החשוד". החלטה זו התקבלה במסגרת ערר שהוגש על-ידי משטרת ישראל, שיסודו בצו איסור פרסום שניתן בבית משפט השלום בעכו (כבוד השופט ז' סאלח) במ"י36538-10-22 ביום 24.10.2022. במסגרת הערר הותר פרסום חלקי של פרטי זהות משיב 1 (להלן: החשוד).    

2

1.             העורר בהליך זה הוא כתב באתר החדשות וואלה, ועררו מופנה כנגד החלטת בית המשפט המחוזי כאמור. עתירת העורר לפרסום זהותו המלאה, לרבות תמונתו, של החשוד הוגשה לראשונה לבית המשפט המחוזי, וזאת בגדר הליך הערר בו נקטה משטרת ישראל כאמור. טעמי הבקשה, כמו גם טעמי הערר שלפניי, הם חשיבות האינטרס הציבורי הקיים בפרסום המידע, במטרה לסייע לקידום החקירה גם בקרב מי שטרם מודע לחקירתו של החשוד.

2.             ראשיתו של ההליך, בבקשה להתיר את פרסום זהותו של החשוד שהוגשה על ידי משטרת ישראל בבית משפט השלום בעכו במ"י 36538-10-22. בהחלטתו מיום 24.10.2022, קבע בית משפט השלום כי "קיימת החלטת בית משפט השלום בעכו על פיה נאסר לפרסם כל פרט מפרטי החקירה של החשוד [...] כמובן אותה החלטה שרירה וקיימת ואין לביהמ"ש כאן אלא להצטרף אליה במובן זה שהנני אוסר, לעת עתה, כי כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת, איסור פרסום שמו של החשוד או כל פרט מזהה בעניינו לרבות בעניין חקירותיו". היינו, בשלב הדיון בבית משפט השלום, חל איסור פרסום על כל פרטיו של החשוד.

3.             משטרת ישראל הגישה ערר על החלטה זו בבית המשפט המחוזי בחיפה, וערר זה נדון יחד עם ערר על החלטה להאריך את מעצרו של החשוד עד ליום 25.10.2022. בהחלטה בערר של משטרת ישראל מיום 24.10.2022, קבע בית המשפט המחוזי כי יש להתיר את פרסום שמו של החשוד, וזאת בין היתר לאור העובדה כי שמו כבר הודלף ופורסם עובר להחלטה. עוד הובהר במסגרת ההחלטה, אילו פרטים ניתן לחשוף עתה: "אבהיר כי מעבר למה שמותר על פי החלטה זו, היינו – לפרסם את שמו של החשוד, את העובדה שהוא חשוד בעבירות מין, גם בקטינות, ושהוא נמצא במעצר לצרכי חקירה, אסור לפרסם דבר שהוא". לפיכך, נכון למועד הגשת בקשתו של העורר, ניתן היה לפרסם את שמו של החשוד ואת עובדת היותו חשוד בעבירות מין.

3

4.             בהמשך להחלטת בית המשפט המחוזי בערר משטרת ישראל, הגיש העורר את בקשתו להסיר מגבלות על פרסום זהותו של החשוד. בהחלטתו מיום 03.11.2022, דחה בית משפט קמא את בקשת העורר, תוך שקבע כי העורר לא היה צד לערר בו מוגשת הבקשה, וכי למעשה הבקשה מהווה ערר ולכן לא ניתן לדון בה בערכאה בה ההחלטה ניתנה – ובצדק קבע כך.

5.             ודוק, דרך המלך לבירור טענותיו של העורר, מבראשית, היא בפנייה לבית משפט השלום בבקשה לביטול צו איסור הפרסום – היינו, לבית המשפט שתחתיו יצא הצו כאמור. זאת, בהתאם להוראות סעיף 70ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (וראו למשל: רע"פ 2783/19 קרא נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (02.01.2020)). על-פי הוראות הסעיף:

"ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי סעיף 70(ד),(ה) או (ה1), רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד".

6.             בפני בית משפט השלום מצויות כלל הראיות הנדרשות, על יסודן בוצעה מלאכת האיזון ונשקלו מלוא השיקולים הדרושים, טרם מתן הצו; וכן פרושה לפניו, בעת זו, החלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.10.2022, על מלוא נימוקיה. למותר לציין כי ככל שתוגש בקשה כאמור, ממילא שמורה לעורר הזכות להשיג על כל החלטה שתינתן בעניינו.

           ניתנה היום, ‏ט"ז בחשון התשפ"ג (‏10.11.2022).

_________________________

22075480_C01.docx  מא

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,