בש"פ 7273/18 – דני ברונסקי נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל) בעמ"י 34681-10-18 מיום 15.10.2018 |
בשם המבקש: |
עו"ד ארז בר-צבי |
בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל), אשר דחה את ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' פרסקי) והורה על מעצר המבקש עד מחר, 16.10.2018, בשעה 15:00.
2
1. המבקש נעצר ביום 12.10.2018 בחשד להתפרצות למקום מגורים. מעצרו הוארך עד היום, 15.10.2018. המשיבה ביקשה להאריך את מעצרו ב-4 ימים נוספים. בהחלטתו ציין בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' פרסקי) כי החשד נגד המבקש מבסס את מסוכנותו, ובחן את האפשרות לאיין את המסוכנות האמורה באמצעות חלופת מעצר בבית חברתו של המבקש. הבחינה האמורה העלתה כי חברתו של המבקש לא תוכל לפקח עליו לאורך כל ניהול ההליכים נגדו, ולפיכך שחרורו של המבקש לחלופה האמורה עלול להביא להחזרתו למעצר. בהתאם קבע בית המשפט כי יש לקיים את הדיון בחלופת המעצר לאחר שתוגש בקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים. בית המשפט הוסיף כי היקף החקירה הנדרשת בעניינו של המבקש אינו רב, ואף ציין כי החקירה בתיק נמשכת כבר מספר ימים. על יסוד כל האמור הורה בית המשפט על מעצר גישור לצורך הכנת כתב אישום, והאריך את מעצרו של המבקש כמפורט ברישא. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל) דחה ערר שהגיש המבקש על החלטה זו. נקבע כי יש לברר את טענות המבקש בהליך המעצר עד תום ההליכים, שם תתברר, בין היתר, שאלת חלופת המעצר.
2. מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי בבחינת חלופת המעצר נפל בית משפט השלום לכלל שגיאה, משבחן את טיב הפיקוח בחלופת המעצר המוצעת לכל תקופת ניהול ההליכים נגד המבקש, ולא רק לתקופת מעצר הימים שעליו הורה.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
כידוע, על החלטת בית משפט מחוזי בערר הנוגע למעצר לא מוקנה ערר בזכות. סעיף
בקשת הרשות לערור נדחית אפוא.
ניתנה היום, ו' בחשון התשע"ט (15.10.2018).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
18072730_M01.doc עח
